פסק-דין בתיק א 10742/03

1.         בפניי תביעה כספית על סך של 11,089 ש"ח שהוגשה על ידי אלביט מערכות בע"מ (להלן: "התובעת") כנגד חברת ב.ג.ז. בני ג'ריס זעאתרה בע"מ (להלן: "הנתבעת") וכנגד מר מרג'יה טארק (להלן: "הנתבע").

2.         ב"כ הצדדים נתנו הסכמתם כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה הקבועה בהוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

3.         התובעת טוענת כי יש לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בגין נזקיה בעקבות פגיעה ברכב התובעת על ידי משאית מ.ר. 00-473-58 אשר היתה נהוגה על ידי הנתבע אשר עבד אותה עת אצל הנתבעת ואשר המשאית היתה בבעלותה.

4.         התובעת טוענת כי בעת שנהג הרכב מטעמה עצר את רכבו אחרי משאית הנתבעים אשר המתינה ברמזור, החלה לפתע המשאית לנוע לאחור. חרף העובדה שנהג התובעת צפר, המשיכה המשאית בנסיעה לאחור ופגעה ברכבה של התובעת. התובעת טוענת כי לרכבה נגרמו נזקים כמפורט בחוות דעת השמאי וכי על הנתבעים לפצותה ביחד ולחוד בגין נזקיה.

5.         התובעת צירפה לסיכומיה העתק תמליל שיחה שנערכה בין הנתבע ובין בא כוחה של התובעת. התובעת טוענת כי מהתמליל ניתן ללמוד על בעלותה של הנתבעת במשאית ועל היותה מעבידתו של הנתבע. כן טוענת התובעת כי בעוד שבתמליל לא ידע הנתבע ולא זכר את פרטי התאונה, הרי עם הגשת התביעה כנגדו חבר יחד עם הנתבעת והעלה טענות שקריות לגבי נסיבות התאונה.

6.         הנתבעים טוענים כי דין התביעה להידחות.

הנתבעת טוענת כי לא הוכחה בעלותה במשאית ו/או אחריותה לנזקי התאונה, מה גם שבטופס ההודעה על התאונה צויין שמו של בעלים אחר במשאית, מר פאיד סלימאן, אשר פוליסת הביטוח היתה על שמו והתובעת עמדה בסירובה ולא תיקנה פעם נוספת את כתב התביעה כנגד הבעלים הנכון של המשאית אשר היתה מעורבת בתאונה.

הנתבע טוען כי נסיבות התאונה היו שונות בתכלית. לדבריו, רכב התובעת לא האט את מהירות נסיעתו ופגע מאחור במשאית שעצרה והמתינה ברמזור.

הנתבעים טוענים כי התובעת לא תמכה את תביעתה בתצהיר הנהג אשר היה מעורב בתאונה, מר דון גולדשטיין, והסתפקה בהגשת תצהיר מפיו של מר יוסי אטיאס בלא ציון מספר תעודת זהות ומבלי שהובהר כיצד כל העובדות נשוא התביעה הינן בידיעתו.

הנתבעים מוסיפים וטוענים כי היה על התובעת לצרף את התמליל אשר צורף לסיכומים לראיותיה, כפי שאף התחייבה בישיבת ביהמ"ש מיום 27/9/04, ובפועל לא הומצא עותק מהתמליל לנתבעים אף שצורף לסיכומי התובעת.

הנתבעים טוענים כי התובעת הרחיבה את חזית כתב התביעה בסיכומיה וכן כי הנזקים הנטענים על ידי התובעת מוגזמים והתובעת אף לא עמדה בחובת הקטנת הנזק.

7.         לאחר ששבתי ועיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם ושקלתי את טענות הצדדים, ראיתי לדחות את תביעת התובעת כנגד הנתבעים. להלן אנמק בתמצית.

            התיק התנהל בסדר דין מהיר והיה קבוע לשמיעת הוכחות ביום 4/9/05. הסכמת הצדדים לניהול ההליך בדרך מקוצרת התגבשה לכלל הסכמה בתאריך הנ"ל. מבחינת ראיותיה של התובעת עולה כי התובעת לא תמכה את תביעתה בתצהירו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה, מר דון גולדשטיין, כפי שעולה מטופס ההודעה על התאונה אשר צורף לכתב התביעה המקורי. תחת זאת בחרה התובעת לצרף אך תצהיר המאמץ את האמור בכתב התביעה אשר נערך על ידי מר יוסי אטיאס שמספר תעודת הזהות שלו לא צויין בתצהיר. מעבר להצהרתו הכללית והגורפת של המצהיר כי כל עובדות כתב התביעה ידועות לו, לא הובהר בתצהיר מקור ידיעתו של המצהיר, מה גם שבטופס ההודעה על התאונה לא נזכר שמו של מר יוסי אטיאס כלל בין העדים אשר היו נוכחים בתאונה.

            התובעת ויתרה על חקירתו של הנתבע אשר טען כי התאונה נגרמה בעת שהמשאית בה נהג היתה במצב של עצירה ברמזור שעה שרכב התובעת נסע במהירות ולא הצליח לבלום ועל כן פגע רכב התובעת בפגוש התחתון של המשאית ונפגע מכך. בשל מיקום הפגיעה ברכב התובעת לא ניתן לומר כי גרסתו של הנתבע אינה סבירה, ובכל מקרה, אין בתמליל שצורף על ידי התובעת כדי להצביע על סתירה שיש בה כדי לשלול את גרסתו של הנתבע אשר פורטה בכתב הגנתו של הנתבע מס' 2.

            עוד אציין שהיה על התובעת לצרף את התמליל והקלטת (אשר לא צורפה כלל) לראיותיה ולא ליטול חירות לעצמה לצרפם לסיכומיה חרף הצהרת בא כוחה שבמידה והתובעת תבקש להסתמך על התמליל יומצא התמליל לב"כ הצדדים שכנגד.

            על כן ומשלא הוכיחה התובעת ברמת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי את אחריותו של הנתבע לתאונה, לא ראיתי מנוס מלדחות את התביעה כנגד הנתבעים מס' 1 ו-2.

8.         לנוכח קביעתי זו מתייתר הצורך לדון ביתר טענות הצדדים.

9.         הנני מורה, איפוא, על דחיית התובענה.

            התובעת תשא בהוצאות הנתבעים וכן תשלם לכל אחד מהנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך של 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.