פסק-דין בתיק א 10697/97

1.         התובע, יליד 1974, נפצע ביום 12.7.96 בתאונת דרכים, שעה שנהג ברכבו באזור משגב בגליל, וכדי למנוע התנגשות ברכב שבא מולו, סטה לצד הדרך ופגע בסלעים. תביעתו היא לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה הנ"ל. אין חולק בדבר החבות והמחלוקת נוגעת רק לשאלת גובה הנזק.

2.         עקב פגיעותיו מינה בית המשפט שלושה מומחים רפואיים, האחד - בתחום האורטופדי, את פרופ' וולפין. השני - בתחום הנוירולוגי, את ד"ר רון פלד. השלישי - בתחום האורולוגי, את ד"ר שוטלנד.

            התובע טען בתביעתו טענות מטענות שונות והרבה לתאר בצורה מופרזת ולא תמיד מציאותית את סבלותיו ומכאוביו, התובע גם העצים נזקיו עד לבלי הכר. נעסוק להלן בנושאים הרפואיים ובנושאי הפגיעה התפקודית בתובע וכן בעניינים הנוגעים לעבודתו והשתכרותו של התובע.

3.         התובע עבד, עובר לתאונה, כמנהל עסק של הסעות בשכר של עובדי מפעלים בגליל והפעיל אוטובוסים זעירים, הוא עצמו נהג להסיע נוסעים. התובע מתאר את מעמדו וחייו לפני התאונה וכיצד הפך לשבר כלי לאחריה. הוא אף מצא לעצמו עוז להתפאר בהצלחותיו המיניות, בכיבושיו ובקיום יחסי מין עם נשים רבות חרף היותו נשוי, וכיצד בעקבות התאונה הפך לאימפוטנט שאינו יכול עוד להגיע לסיפוקו, התיאורים בתביעה ובתצהיר כה מוזרים ולא מציאותיים עד כי נוצר רושם שהתובע מבקש "להיבנות" בעיקר מעניינים אלה. התובע אדם מאוד נבון, מניפולטיבי ויודע להציג את עניינו, אך בגוזמה רבה.

            אומר מיד, הביקורת ההדדית שהטיחו ב"כ הצדדים זה בזה בהקשר לניהול המשפט, לא היתה תמיד מוצדקת, אלא שצריך לומר כי התמשכות ההליכים היתה יכולה להימנע לפחות בחלקה אלמלא התעקשה הנתבעת על קיומן של חקירות מסויימות שהתבררו כמיותרות.

            כך או כך, אנסה לקצר, ככל שרק ניתן, לנוכח הזמן הרב שנגזל בשמיעת ההליך.

            סיכומי התובע הוגשו ביום 7.2.05 וסיכומי הנתבעת ביום 28.3.05.

4.         לאחר התאונה הובא התובע לבי"ח "פוריה" ושוחרר למחרת היום. סיכום המחלה לא הצביע על עניין דרמטי או פגיעה קשה, נאמר שיש שבר בחוליה מותנית וחבלות יבשות, לא נמצאו אצלו סימנים נוירולוגיים ושוחרר למנוחה במיטה. התובע טען כי פגיעתו קשה מאוד. הוא הפך לשבר כלי, איבד את תפקודו המיני, חייו העסקיים והאישיים נהרסו וכל זאת בעטיה של הפציעה בתאונה.

            בתחום האורטופדי:

            פרופ' וולפין בדק את התובע והגיש חו"ד מיום 4.1.00, המומחה  קבע לתובע נכות רפואית צמיתה של 24% המורכב מ:

            20% - הגבלת תנועה בינונית ע"ש צווארי.

                        5%   - מצב לאחר שבר יציב ללא הגבלות תנועת הגב.

            הנתבעת חלקה על ממצאי המומחה וסבורה כי מתשובת המומחה לשאלות שהופנו אליו, עולה כי הערכת הנכות היתה בלתי ריאלית. השגות הנתבעת על מסקנת פרופ' וולפין אינן נראות לי מבוססות, ושיקול הדעת שהפעיל המומחה בקביעת הנכות הוא סביר והולם את הממצאים והבדיקות שהוא מציין בגוף חוות הדעת.

            בחוות הדעת אומר פרופ' וולפין:

"1. מר זידאן אשרף נפגע לדבריו בתאונת דרכים בתאריך 12.7.96 וסבל מחבלת ראש, צואר וגב עם שבר דחיסה בלוחית עליונה של 1 L . מאז התלונן על כאבי צואר וגב וטופל בפיזיוטרפיה והתיעוד האחרון על מצבו שנשלח אלי הוא מ-8.12.99. כיום, מתלונן על כאבים בצואר עם הקרנה ליד שמאל, על כאבי גב הקורנים לרגל שמאל ועל הפרעות ביכולתו לקיום יחסי מין. כמו כן מתלונן על כאבי ראש, סחרחורות, הקאות והרגשת אי יציבות.

2. הממצאים בבדיקותו מורים על קיומה של הגבלה בדרגה בינונית בטווח התנועות של עמ"ש הצוארי לכיוונים שונים, ללא גרעון ניאורולוגי אובייקטיבי. לא נצפה חסר מוטורי והוא מוסר על שינויי תחושה ממרפק שמאל ומטה בצורה טבעתית, ללא קורלציה לעצבוב האנטומי. ב- CT מ-30.8.99 מודגם בקע אחורי צדדי של הדיסק בגבה 6-5 C משמאל.

3. בבדיקת הגב נמצא טווח תנועות מלא ללא הגבלה וללא גרעון ניאורולוגי ונמדד היקף שוה של שרירי הרגליים. הוא מוסר על שינויי תחושה בצורת גרב מהברך השמאלית ומטה, ללא קורלציה לעצבוב אנטומי. בצילומי הרנטגן מודגמת דחיסה מזערית של הקצה הקדמי העליון של 1 L , חשוד למצב שלאחר שבר מקומי. CT גב מ- 2 L ומטה נמצא תקין.

מסקנות :

1. לאור כל האמור לעיל הנני בדעה שמצבו הרפואי של מר זידאן אשרף לאחר פציעתו בתאונה מ-12.7.96 תואם כיום, דרגת נכות צמיתה בשיעור 24%, כדלהלן: