פסק-דין בתיק א 10666/03

בהמשך להחלטתי מיום 31.12.03 ולפיה נקבעה חבות הנתבעים בשיעור של 50% מנזקי התובע, ולאחר שניסיונות פשרה שהוצעו לא עלו יפה, נשמעו ראיות הצדדים לענין נזקי התובע ואף הוגשו סיכומים, נפנה בית המשפט למתן פסק הדין לענין הנזק.

א.רקע:

כזכור, נפגע התובע בגופו בתאריך 1.5.98 עת אופנוע ים עליו רכב התנגש באופנוע ים עליו רכב הנתבע 1.

כתוצאה מן התאונה, וכפי תיאור הטיפול הרפואי לו זכה התובע על פי חוות דעת מומחה בית המשפט, ד"ר מריו אייכנבלט, מיום 12.7.04, אושפז התובע במחלקה אורתופדית א' במרכז הרפואי ת"א, שם אובחן חתך בגיד אכילס רגל שמאל והתובע נותח בדחיפות. הגיד נתפר ובבדיקה בהרדמה אובחנה אי יציבות פוסטרו - מדיאלית בברך שמאל. טופל בקיבוע גבס ארוך (מעל הברך) ושוחרר מאישפוז ביום 4.5.98.

ב- 7.5.98 פנה התובע לחדר מיון עכב כאבים בגיד אכילס, נערכה ביקורת פצע הניתוח שנמצא תקין, שוחרר לביתו בו ביום. בהמשך הופנה לפיזיותרפיה.

ב- 30.11.98 עבר ארטרוסקופיה כירורגית של הברך השמאלית. נמצא גוף סחוסי חופשי בגודל 1X1.5 ס"מ אשר הוצא ומקורו כנראה בשבר סחוסי של המשטח המפרקי של עצם הפיקה.

התובע התלונן בפני מומחה בית המשפט על כאבים תמידיים בברך שמאל, עקב כך אינו מסוגל לרוץ ומתקשה בעלייה במדרגות, כמו כן התלונן כי אינו יכול ליישר את הברך עד הסוף, וכי לקראת סוף היום חש כאבים באיזור גיד איכלס, רגל שמאל ונפיחות באיזור קרסול שמאל. התובע שלל תלונות או הפרעות מעין אלה לפני התאונה.

מומחה בית המשפט שבדק את התובע מצא, כי קיים דלדול שרירים בשוק רגל שמאל (הפרש של 2 ס"מ) והפרש של 1 ס"מ במדידת ההיקף של ירך שמאל לעומת ירך ימין. בברך השמאלית קיימת רגישות פטלרית. גיד אכילס מעובה בהשוואה לצד ימין וקיימת הגבלה מינימלית בתנועות קרסול שמאל.

מומחה בית המשפט העריך את נכותו הרפואית של התובע ב- 5% לפי סעיף 51 (8) א' (מחצית הסעיף) בגין הפציעה בגיד אכילס ו- 5% לפי סעיף 35 (1) ב' (מחצית הסעיף) מותאם, בגין שבר סחוסי במשטח המפרקי של עצם הפיקה בברך שמאל עם השפעה קלה מאוד על כושר הפעולה הכללי, ובסה"כ 9.75% נכות רפואית משוקללת לצמיתות.

כאן המקום לציין, כי להוכחת נזקיו הרפואיים צירף התובע חוות דעתו של פרופ' יעקב נרובאי מיום 11.10.99 ולפיה לתובע 28.5% לצמיתות כאשר 10% הינם בגין הפגיעה בגיד אכילס, 10% בגין הפגיעה בברך והפעלת תקנה 15 במלואה. חוות דעת משלימה של פרופ' נרובאי שצורפה לסיכומי התגובה של התובע ולא היתה בחומר הראיות במהלך הדיון, מעלה כי אין שינוי במצבו של התובע נכון למועד מתן חוות הדעת המשלימה, היינו 20.5.04.

הנתבעים מנגד צירפו חוות דעתו של פרופ' סלעי, לפיה לתובע 5% נכות בלבד בעקבות הפגיעה בגיד אכילס.

כבר עתה אציין, כי למרות העובדה ולפיה הצדדים לא ויתרו על חוות דעת המומחים מטעמם, למול חוות דעת מומחה בית המשפט, משלא נחקר מומחה בית המשפט ובהעדר כל סיבה ראויה אחרת, יש לקבל חוות דעתו ככתבה וכלשונה ובהיותו אובייקטיבי ואמון על בית המשפט ולכן, הנני לקבוע כי נכותו הרפואית של התובע כפי שנקבעה על ידי המומחה מטעם בית המשפט עומדת כאמור על 9.75%.

ב. הנכות התפקודית:

לצורך הוכחת נכותו התפקודית צירף התובע תצהיר מטעמו (ת/3) ולפיו על פי סעיף 3:

"עקב פגיעתי לא יכולתי לעבוד במשך שנה, כיוון שהייתי רתוק למיטתי, מגובס ולאחר מכן למדתי ללכת מחדש".

על פי סעיף 23 לת/3:

"כיום, שבתי לעבודתי כנהג מונית, אולם איני מסוגל לבצע עבודתי כמקודם ולמעשה מעת התאונה, צימצמתי, בלית ברירה, את שעות עבודתי כנהג מונית מ- 10 שעות ביום ל- 5 שעות ביום...."

לפי סעיף 24 לת/3:

"אני סובל מכאבים קשים, לאחר שעות של ישיבה במונית וקרסולי מתנפח ולכן איני מסוגל לעבוד יותר מחצי יום".