פסק-דין בתיק א 106319/00

רקע

1.         התובע הינו מנהל עבודה בחברת סולתם והוא רכש בשנת 1998 פוליסת ביטוח ניתוחים במסגרת פוליסת ביטוח חיים בשבילו ובשביל רעייתו.

            בטרם חתם התובע על פוליסת הביטוח הוא הצהיר, כי מצב בריאותו תקין למעט מחלת הסוכרת ממנה הוא סובל.

            על סמך הצהרת התובע הנפיקה הנתבעת 2 (שתקרא להלן: "הנתבעת") פוליסת ביטוח חיים שמספרה 5-248664 שכללה הרחבות הכוללות ביטוח "ניתוחים פלוס" (להלן: "הפוליסה").

2.         התובע עבר בשנת 1998 צנתור עקב בעיות לב .

                        עלותו של הצנתור, הגיעה לסך של 42,138 ש"ח. הנתבעת שילמה מקדמה בסך של  28,900 ש"ח, שהינם רק חלק מעלות הצנתור, ואילו את היתרה בסך של 12,388 ש"ח סירבה לשלם, ובשלב מאוחר יותר בטענה, כי הסתבר לה  שהתובע העלים  נתונים בקשר למצב בריאותו ערב עריכת הפוליסה.

            בנסיבות אלו, טענה הנתבעת, כי לא רק שאינה חייבת לשלם לתובע את היתרה, אלא שהיא דורשת להשיב לידיה את הסכום ששולם על ידה, וזאת בהסתמך גם על התחייבות מפורשת ובכתב של התובע להשיב את הסכום ששולם במקרה כזה.

3.         התובע עשה את הפוליסה באמצעות הנתבע 1 שהינו סוכן ביטוח, שהיה חבר של בנו (להלן: "הסוכן").

            הסוכן הגיש בתחילה כתב הגנה באמצעות בא כוחו וטען, כי דין התביעה כנגדו להידחות, מאחר והוא פעל כסוכן על פי הוראות הנתבעת, והוא ניסה כמיטב יכולתו, לסייע לתובע לקבל את הכספים המגיעים לו.

            הסוכן ובא כוחו לא התייצבו לדיונים שנקבעו ושאליהם זומנו, וביום 12.01.05 ניתן פסק דין כנגד הסוכן ופסק דין זה ענינו, ביחסי התובע  והנתבעת בלבד.

טענות הצדדים

4.         לטענת התובע, הוא לא הסתיר דבר מהנתבעת, מאחר וכל בדיקותיו בטרם ביצוע הפוליסה הראו, כי מצב בריאותו תקין (למעט הסוכרת עליה הצהיר), וכי ערכי לחץ הדם שלו היו תקינים ולא נאמר לו מעולם, כי הוא סובל מלחץ דם ולא היה מקום להתייחס אליו, כאל מי שסובל מיתר לחץ דם, או מבעיות לב, או מהיצרות של כלי דם בצוואר (בהתבסס בין היתר על מכתבו של ד"ר רון כרמלי ופרופ' קידר).

העובדה, כי סבל פעם אחת בעבר מיתר לחץ דם אינה מצביעה, כי הייתה לו בעיה עליה היה חייב להצהיר.

לא הייתה לו כל כוונה להסתיר דבר מהנתבעת, שאם לא כן, לא היה נותן וחותם על טופס  ויתור על סודיות רפואית ולא היה נכון להיבדק ע"י רופא מטעמה של הנתבעת.

לטענת התובע, הפוליסה, בעת שהגיעה למימוש והיה על הנתבעת לשלם את התגמולים בגינה, היא נקטה בתרגילי השהייה והעלתה טענות חסרות בסיס, כדי להימנע  מהתשלום המגיע לו בגין מלוא הוצאותיו וההוצאות הנילוות שהוציא בגין הצנתור.

בכל מקרה, מאחר והובטח  לתובע ע"י הסוכן, בשמו ובשם הנתבעת, כי הפוליסה תכסה את כל צרכיו, אם יצטרך לעבור ניתוח לב או השתלה, הרי שהתחייבות זו, מחייבת את הנתבעת ועליה לשלם את מלוא סכום ההוצאות שהוציא.

5.         לטענת הנתבעת, התובע הסתיר ממנה בעת עריכת הפוליסה, נתונים רפואיים לגבי מצבו הבריאותי והצהיר רק על חלק ממחלותיו, ואם היה מצהיר על מצבו האמיתי והנכון, הוא לא היה מתקבל ולא הייתה נערכת לו הפוליסה.

כך או כך, סכומי התקרה בחוזה הביטוח שולמו במלואם. הסכומים ששולמו על החשבון, דינם להיות מוחזרים, או מכוח הפוליסה או מכוח ההתחייבות עליה חתם התובע. 

מכל הטעמים האמורים דין תביעת התובע להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל.

טענות התובע בסיכומיו, בקשר להתחייבות הסוכן לשלם את מלוא סכום הוצאות הצנתור, או בקשר למצבו הרפואי, שהיה ידוע לסוכן ערב החתימה על ההצעה, הם בגדר שינוי חזית אסורה, וגם אם  אינה אסורה, הרי שאין הסוכן משמש שלוח של חברת הביטוח לעניינים אלו, ושליחותו של הסוכן מתמצית במקרים המנויים בסעיפים 33-35 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981.

דיון