פסק-דין בתיק א 1062/02

רקע עובדתי

1.         לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שארעו לתובע בתאונת דרכים, כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - "חוק פלת"ד).

התאונה ארעה ביום 26/5/02, עת נהג התובע באוטובוס תיירים של המעביד על מנת להחזירו למקום חנייתו, לאחר שהסיע בו תיירים לצפת.

התובע הוא יליד 17/12/60. בעת ארוע התאונה היה כבן 42 שנים והיום הוא כבן 47 שנים.

הוא ומשפחתו עלו ארצה מאוקראינה בשנת 1994.

התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה.

הנתבעת, אשר ביטחה את הנוהגים ברכב, הכירה בחבותה לפצות את התובע, והמחלוקת בתיק זה היא לעניין גובה הפיצויים המגיעים לו.

חוות הדעת הרפואיות והנכות הרפואית

2.         עיקר פגיעתו של התובע היא בתחום האורטופדיה. אמת ידו הימנית נפגעה קשות. כן נגרם לו פצע קרע באצבע IIוקרע חלקי של גיד הסופרה-ספינטוס בכתף שמאל. 

דר' צינמן, שבדק את התובע כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, תאר את פגיעתו (בקטע "סיכום ומסקנות" בחוות דעתו) והציע אחוזי נכות לצמיתות, בתחומו, כדלקמן:

"לתובע נגרמה פגיעה קשה בידו: שבר פתוח באמה ימין עם פגיעה קשה באמה פרוק כף יד ימין שכלל פגיעה קשה בעצם וברקמות הרכות, עבר סדרת ניתוחים להצלת הגפה ונשארה הגבלה תפקודית באמה, פרק כף היחד והאצבעות. מדובר בפגיעה מורכבת בעור, שרירים, עצבים ועצמות. מניסיוני אם נחלק את הפגיעה למרכיבים ונחבר את אחוזי הניכות, יהיו אחוזי הנכות מעל מצב של קטיעה ואובדן כף היד. דבר שאינו הגיוני היות והמצב כפי שקיים כיום עדיף בהרבה ממצב של קטיעה. לאור זאת לאור מכלל כל הפגיעות ביד ימין, הנני קובע את נכותו הצמיתה בשיעור 55% לפי סעיף 40(15) (מותאם).

הפגיעה בכתף שמאל השאירה 5%, מחצית אחוזי הנכות לפי סעיף 35(1)(ב)".

באשר להעדר כושרו של התובע לעבוד, עקב נכותו, קבע דר' צינמן, שאין הוא יכול לדעת מה היה מצבו בכל עת בתקופה שעברה עד למתן חוות דעתו, לפיכך המליץ "לאשר תעודות רפואיות כפי שנתנו ע"י הרופאים המטפלים".

3.         התובע טען, כי יש לפסוק לו 20% נוספים בשל הצלקות בכף היד ובבטן. אמנם הוא לא ביקש למנות לו מומחה בתחום הפלסטיקה, אולם לטענתו הצלקות מכערות, מכאיבות, ורגישות ומעוררות כאבים לכל מגע. התובע מבקש להסתמך על הצילומים של הצלקות בגופו (מאמה ימנית ומבטנו) ולקבוע לו אחוזי ניכות בגין צלקות אלה. הצלקת בבטן אף תוארו בחוות דעתו של דר' צינמן כ"צלקת מכערת בבטן באורך 37 ס"מ".

לאחר שבדקתי את הצילומים ואף את חוות דעתו של דר' צינמן, אינני יכולה לקבוע, בהעדר נתונים עובדתיים ורפואיים, אם דר' צינמן לא לקח את הצלקות בחשבון בקובעו את נכויות התובע ואף לא מהם אחוזי הנכות שיש להעניק או לייחס בגין הצלקות. לפיכך, בקשתו של התובע לקבוע לו אחוזי נכות בנפרד בתחום הפלסטיקה - נדחית. 

4.         בתחום הפסיכיאטרי טען התובע, כי הוא סובל מתגובה נפשית קשה, עקב פוסט טראומה (PTSD) ועקב מצבו הנפשי בגין העדר יכולתו לתפקד כפי שתפקד עובר לתאונה, כמפרנס וכמי שעזר בעבודות הבית. על אף שעדיין לא נפסקו לו אחוזי נכות לצמיתות בתחום זה, טען התובע, שיש להכיר בה ולהעמידה על 10% לצמיתות.

מונה מומחה פסיכיאטרי, פרופ' שמואל פניג, אולם המומחה לא קבע אחוזי נכות לצמיתות אלא סבר, שיש לחזור ולבדוק את התובע בתום שנה, בה יקבל טיפולים פסיכולוגיים. המומחה כתב לעניין מצבו של התובע כדלקמן: 

"2. בעקבות התאונה התפתחה הפרעה נפשית. בלטו תחילה מרכיבים של הפרעה פוסט טראומטית אך הם חלפו ברובם. כיום בולטת הפרעת הסתגלות.

3. ההפרעה הפסיכיאטרית היא דינמית והיא בכיוון של שיפור ואולי החלמה ולכן אין לקבוע אחוזי נכות לצמיתות בשלב זה.

4. הנפגע זקוק לטיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי יותר עם מטפל דובר רוסית. לדעתי יש צורך בשילוב בטיפול גם את המשפחה. במסגרת הציבורית לא קיבל להערכתי את הטיפול המירבי למצבו"