פסק-דין בתיק א 10604/04

2.         התאונה היא תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), וחלות עליה הוראותיו. 

3.         בתביעתם לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו להם בעקבות התאונה, עתרו התובעים למינוי מומחים רפואיים בתחומים האורטופדי והנוירולוגי. בהחלטת השופטת קוברסקי, מיום 6/3/05, נדחתה בקשתם ולא מונו מומחים לבדיקתם.

4.         בהמשך התנהל התיק בעצלתיים בעטיים של התובעים אשר שחררו את בא-כוחם דאז מייצוגם, לא התייצבו מספר פעמים לדיונים שנקבעו בעניינם, ורק ביום 21.10.07 התייצבו לדיון לפניי ובקשו לקבוע את התיק להוכחות, וכך נעשה. אציין שאף התביעה עצמה הוגשה בשיהוי רב, שבע שנים לאחר מועד אירוע התאונה.

5.         לאחר שהוגשו ראיות התובעים, בתצהירים, ובעקבות הצעת פשרה שהועלתה על ידי, הושג הסכם פשרה בין התובעת מס' 2 לנתבעות, לפיצוי התובעת, וניתן פסק דין חלקי בתביעתה. נותרה, אפוא, לדיון תביעתו של התובע 1.

6.         הראיות שעמדו בפניי הן עדותו של התובע והנספחים שצורפו לתצהיר עדותו הראשית, כפוף להסתייגויות שהתקבלו לעניין קבילותם. התובע נחקר על תצהירו ובתום הבאת הראיות סיכמו הצדדים טענותיהם (בעל-פה).

7.         בעדותו הראשית, שהוגשה בתצהיר, טען התובע, שבעקבות התאונה סובל הוא, עד היום, מכאבים ומגבלות בצוואר ובגב. בתצהירו עתר לפיצוי על הפסדי השתכרות שנגרמו לו בעבר, על הוצאות רפואיות שהוציא, על הנזק הלא-ממוני שנגרם לו, ועל הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' והוצאות נסיעה שיגרמו לו בעתיד.

8.         סעיף 6א' לחוק הפיצויים ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 שהותקנו מכוחו, קובעים כי הדרך להוכחת נכותו הרפואית של נפגע בתאונת-דרכים, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו, תהיה באמצעות מומחה רפואי שימונה על-ידי בית המשפט, ככל שתונח תשתית לצורך במינויו בבקשה שיגיש הנפגע. 

כפי שכבר ציינתי, התובע הגיש בקשה למינוי מומחים בתחומים האורטופדיה והנוירולוגיה ובית המשפט דחה את בקשתו לאחר שלא מצא ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי.

            בהחלטתה, קבעה השופטת קוברסקי כי: " מתעודות חדר המיון מיום 10.12.96 עולה כי לא נמצאו סימנים חיצוניים לפגיעה וצילומי עמוד שדרה נמצאו ללא ממצא פתלוגי. בסמוך לתאונה הופנו התובעים לאורטופד והתובע עבר מספר טיפולי פיזיותרפיה.

בבדיקת CT לתובע, מיום 27.5.98 נמצא בלט דיסק מותני מינימלי.

בדיון מיום 9.2.05 הוגשו מסמכים רפואיים נוספים.

לגבי התובע 1 צורפה תעודת מחלה מנובמבר 2004 במסגרתה תלונות על כאבי גב.  נראה כי אין די במסמכים אלה על מנת לבסס הצדקה למינוי מומחה רפואי ולפיכך הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי לגבי תובע 1 נדחית".

יצוין שהחלטת בית המשפט מיום 6.3.05 ניתנה לאחר שניתנה לתובע אפשרות להגיש מסמכים נוספים ועדכניים בתמיכה לבקשה המקורית שהגיש במצורף לכתב התביעה (ר' החלטת השופט אל-יגון מיום 29.3.04), ולאחר שהגיש את המסמכים הנוספים עליהם ביקש להסתמך.

התובע השלים עם ההחלטה, לא ביקש לערער עליה ולא הגיש בקשה נוספת כלשהי בעניינו.

המסמכים הרפואיים שצירף התובע לתצהירו - שאין בהם, כפי שקבעה השופטת קוברסקי, כדי להצביע על קיומה של נכות בעקבות התאונה - כמו גם עדותו על מצבו, ועל כאביו ומגבלותיו, אינם יכולים להוות ראיה להוכחת מצבו הרפואי והקשר בינו לבין התאונה נשוא התביעה, ואינם יכולים לבוא במקומה של חוות-דעת מומחה מטעם בית המשפט.

לאור האמור, המסקנה היא שלא הוכח שלתובע נותרה נכות או מגבלה רפואית בעקבות התאונה.