פסק-דין בתיק א 105909/01

הקדמה

בפני הונחו תביעה ותביעה שכנגד, כמצויין בכותרת.

התביעה הוגשה ביום 31.7.03 ,  כתביעה מתוקנת והועמדה על הסך של 445,500ש"ח (להלן: "התביעה"), לאחר שהתביעה המקורית הוגשה עוד ביום 11.10.01.

התביעה שכנגד (להלן: " התביעה הנגדית") הוגשה ביום  27.11.01  והועמדה על הסך של 100,000 ש"ח.

בתביעתו טוען התובע, כי הנתבעת הפרה את הסכם המכר שנחתם בין הצדדים, ביום 28.12.95  (להלן :" ההסכם"), בקשר עם מכירת דירת 4.5 חדרים בקומה השביעית של בניין A (להלן: "הדירה"), בפרויקט המגורים "גני העיר" ברחובות ובו בנייני מגורים, קוטג'ים, מרכז מסחרי ובריכת שחייה שהקימה הנתבעת, בגוש 3699 חלקות 28,29,30   (להלן: " הפרויקט") ותובע פיצוי בגין ההפרה.

טענות הצדדים

התובע מייחס לנתבעת הפרה באשר למועד מסירת הדירה ובעקבותיה עותר לפיצוי בסך של 88,500 ש"ח הכולל אובדן דמי שכירות; הפרה באשר לקיומה של אי-התאמה בהימצאותם של ליקויי בנייה בדירה ובבניין ועותר לפיצוי בסך של 200,000 ש"ח בשלה; הפרה באשר לאי - התאמה בשטח הדירה , בגינה הוא עותר לפיצוי בסך של 200,000 ש"ח; וכן הפרה באשר לירידת ערך הדירה, בהעדר אפשרות לשימוש בבריכת השחייה, בסך של 80,000 ש"ח ועותר הוא לקבל סך זה כפיצוי, או לחילופין, סך של 40,000 ש"ח בגין הפסד דמי שכירות; מעבר לכך, עותר התובע לקביעה לפיה הפרה הנתבעת את ההסכם עם התובע בהפרה יסודית וזאת נוכח הימנעותה מלהשלים את חובת רישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין כבית משותף (סעיף 69 לכתב התביעה); ולבסוף, עותר התובע לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 40,000 ש"ח.

בכתב התביעה מוסיף וטוען התובע, כי קודם לרכישת הדירה, נרכשה על ידו ,  לפי הסכם מיום 16.10.94 (להלן:" ההסכם הקודם"), דירה בבניין B-28 , בפרויקט שבנתה הנתבעת (להלן: " הדירה הישנה"), כאשר רכישתה בוטלה בשלב מאוחר יותר והומרה ברכישת הדירה.

הרקע לביטול ולהמרה, לפי טענת התובע, מקורו בהפרת ההסכם הקודם מצד הנתבעת, בקשר עם מספר החדרים שהיו אמורים להימצא בדירה הישנה , והם נועדו ו נועדה להוות מענה לדרישתו של התובע.

בעניין זה טוען הלה, כי בשינוי שבין ההסכם הקודם להסכם ובין הדירה הישנה לדירה, נגבתה ממנו גבתה ממנו הנתבעת תוספת בלתי מוצדקת בגובה של 10,000$ ששווים בשקלים 49,000 ש"ח, שלא כדין,  ולפיכך עותר הוא להשבת ה ו במסגרת תביעה זו, כמו גם להשבת להחזרת עלות הערבות הבנקאית ששולמה בקשר עם הדירה הישנה, שלא כדין.

בכתב ההגנה , מכחישה הנתבעת את טענות התובע בקשר עם ההסכם הקודם, בעניין האיחור במסירת הדירה, ליקויי הבנייה בדירה ובבריכה, חוסר ההתאמה הנטען בשטח הדירה, אי-רישום הבית כבית משותף וכן ביתר הנושאים המועלים על ידי התובע.

בתביעה הנגדית, טוענת הנתבעת כלפי התובע, כי הגשת התביעה נועדה לפגוע בשמם הטוב ובעסקיהם של הנתבעת, שלוחיה ובאי כוחה, מתוך שהתובע הלין פעמים רבות בתלונות סרק כנגד הנתבעת בבתי המשפט, משטרת ישראל, רשם הקבלנים ולשכת עוה"ד וכן הוציא דיבתם רעה ופרסם שקר במפגיע.

כנגד תביעה זו טוען התובע, כי המניע להגשתה, אינו אלא בניסיונות הנתבעת להרתיעו מלנקוט בהליכים משפטיים כנגדה.

דיון בטענה המקדמית

• טרם שאתייחס לגופי הדברים, יש להקדים ולדון בדרישתו של התובע בסיכומיו ולפיה, על בית-המשפט לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולהודיעו בדבר קיום ההליכים בתיק דנן, בהתאם לסעיף 20 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים");

הנתבעת מתנגדת לפנייה זו וסבורני, כי הצדק עימה בעניין זה. תנאי לפנייה על-פי סעיף 20 לחוק החוזים האחידים הנו בהעלאת טענת תנאי מקפח בחוזה, בעוד שהתובע העלה טענה זו רק כעת, בשלב הסיכומים. השלב והאופן שבו בחר התובע להעלות טענה זו מנוגדים להוראות החוק והפסיקה ומשום כך אני דוחה אותה על הסף.

דיון

בשלב ראשון, מצאתי לנכון להתייחס לחלק התביעה העוסק בדירה הישנה.

הדירה הישנה -

כאמור לעיל, מלין התובע כנגד על הנתבעת , שכלפיה חו ייב בתוספת תשלום במהלך המרת הדירה הישנה , בדירה.

• הנתבעת מבקשת לדחות חלק זה של התביעה וטוענת, כי התובע מנוע מלטעון כל טענה שהיא ביחס לעלויות שבהן חויב בקשר עם המרת הדירה הישנה בדירה, לאחר שהצהיר כלפיה בכתב, במכתב מיום 28.12.95, המצורף כנספח ג' לתצהיר הנתבעת, כי אין לו ולא תהיינה לו כל טענות כלפיה בקשר עם המרה זו.

הודעתו זו של התובע לנתבעת אינה שנויה במחלוקת, אלא שהלה טוען, כי ויתר על זכויותיו כלפי הנתבעת ושילם לה את ההפרש שנדרש על ידה כהגדרתו בסעיף 24 לסיכומים "לפנים משורת הדין ולאחר שהתובע עבר מסכת של טרטורים ועוגמת נפש מרובה". עוד טוען הלה, בסעיף 26 לסיכומיו, כי "נכנע לאולטימטום שהציבה בפניו הנתבעת וחתם על מסמכי הויתור".