פסק-דין בתיק א 10580/05

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 25,393 ש"ח.

חברת אלון כימיקלים בע"מ (להלן: "התובעת") רכשה מכונית כשהוסתר ממנה מידע לגבי נזקים הקיימים בה. משכך, עת התקינו דיבורית ברכב ארעה בו התלקחות והוא ניזוק. החברה ממנה נרכש הרכב התנערה מאחריותה, חברת הביטוח התנערה מחבותה ומתקין הדיבורית לא רואה עצמו כלל כאחראי לנזק.

בתאריך ה - 23/11/03 פנתה התובעת אל יוניברסל מוטורס בע"מ (להלן: "נתבעת 1") בכדי לרכוש רכב מסוג 'איסוזו' (להלן: "הרכב") בסניפה הממוקם בעיר ראשון לציון. טענה התובעת כי עובר לרכישת הרכב הוצג והובהר כי הרכב תקין, ללא תאונות משמעותיות וכי הנזקים הקוסמטיים  תוקנו באופן מלא על ידי הנתבעת 1.

בתאריך ה - 15/01/04, פחות מחודשיים לאחר שנרכש הרכב, לקח עובד של התובעת את הרכב לשם התקנתה של דיבורית בעבור מכשיר טלפון סלולארי. לשם כך, הגיע למכון לב שירותי רכב בע"מ (להלן: "נתבעת 2"). לאחר ההתקנה, תוך מספר רגעים של נסיעה, יצא עשן ניכר מפתחי האיוורור הקדמיים של תא הנהג. נציג התובעת חזר מיידית למגרשה של הנתבעת 2 והיא הפנתה אותו לאחר שבדקה את הרכב למוסך הבית של הנתבעת 1 הסמוך למקום.

במוסך הנתבעת 1, לאחר שפורקו מספר חלקים מהרכב, גילו עובדי המוסך לנציגי התובעת כי הרכב היה מעורב בתאונה קשה עובר למסירתם לידיה. התיקון לא היה כראוי, רשלני וייתכן עד מאוד כי עקב ליקוי זה נוצרה ההתלקחות ולאו דווקא עקב חיבור הדיבורית לחוטי החשמל.

טענה התובעת כי נתבעת 1 הטעתה את התובעת עובר לרכישת הרכב, כמו כן, היא יצרה מצג שווא לגבי תקינותו ופעלה בחוסר תום לב כלפי התובעת.

נתבעת 2 לא פעלה בזהירות הראויה והסבירה. כפי שציין השמאי מטעם התובעת בחוו"ד כי הדבר מדבר בעד עצמו, עקב העובדה כי רגעים לאחר שנתבעת 2 עסקה במערכת החשמל ברכב נוצרה ההתלקחות.

בעת ההתלקחות הרכב היה מבוטח אצל הראל חברה לביטוח (להלן: "נתבעת 3") בביטוח מסוג 'מקיף'. עם זאת, בעוד שלפי התובעת התלקחות זו מהווה אירוע ביטוחי ומשכך הינה זכאית לתגמולי ביטוח, נתבעת 3 מסרבת להכיר בנזק שנגרם כנזק ביטוחי.

הנזקים שנגרמו לתובעת עקב ההתלקחות ברכב  מסתכמים לסכומים כדלקמן:

1.         נזק ישיר 11,345 ש"ח.

2.         ירידת ערך: 3,508 ש"ח.

3.         שכ"ט שמאי: 1,140 ש"ח.

4.         הפסד ימי עבודה: 2,400 ש"ח.

5.         עגמת נפש: 7,000 ש"ח.

נתבעת 1 התגוננה בפני  מתביעת התובעת במספר מישורים. ראשית, טענה כי התובעת היא זו שמתנהגת בחוסר תום לב בעודה פונה לבית המשפט ומעלימה עובדות מהותיות לגופו של עניין. לטענתה, לפני שהרכב נמכר לתובעת, הוצג בפניה דו"ח בדיקה של מכון חיצוני לבדיקת רכבים בשם "קומפיוטסט". בדו"ח הנ"ל הרכב נמצא תקין מכל הבחינות, לרבות מצנן הרכב ומערכת ההצתה. בנוסף, הובהר לתובעת באופן ברור שמדובר ברכב משומש אשר גמע כ - 7,500 ק"מ עובר למסירתו, חלק מנסיעותיו היו במהלך מסע ה "איסוזו צ'אלנג'" שלאחריו בוצעו בו תיקוני פחחות עקב פגיעות שספג. הנתבעת 1 פעלה בשקיפות גמורה עת מכרה את הרכב ואף הציגה בפני התובעת את היסטורית הטיפולים שהרכב עבר.

שנית, לעניין האחריות על הרכב, לא הוכחש כלל ידי הנתבעת 1 כי ניתנה אחריות לשלוש שנים או מאה אלף קילומטרים, המוקדם שביניהן. דא עקא, כי אחריות זו לא באה באופן מוחלט וללא השגות. כך, אחת מההשגות דנן הינה נושא דליקה. בנוסף, לא תהא אחריות באם בוצעה עבודה רשלנית שגרמה לפגם או נזק על ידי מתקין שלא קיבל הכשרה נכונה מהמפיץ (קרי הנתבעת 1). לדידה, צורך לציין כי העשן שהתיימר מהרכב התרחש דקות ספורות לאחר שהותקנה בו דיבורית אצל הנתבעת 2.

שלישית, הדליקה עצמה התרחשה לאחר שהרכב נמסר לתובעת ועבר מעל לארבעת אלפים קילומטרים ואין היא יכלה לשלוט עוד בדרך בה טופל, לרבות העובדה כי הוכנס לנתבעת 2 אשר אינה מאושרת על ידי הנתבעת 1.

רביעית, סכומי התביעה אינם מדוייקים ויש להפחיתם באופן משמעותי. זאת, מכיוון שהנתבעת 1 שילמה בעצמה עבור מצנן חדש ולפנים משורת הדין. בנוסף מחיר הרכב נמכר לאחר הפחתה של 10,000 ש"ח וזאת מכיוון שהשתתף במסע ה"איסוזו צ'אלנג'", סכום זה הופחת למען כל נזק שיכול היה להיגרם לרכב עקב השתתפותו במסע הנ"ל.

נתבעת 3 הכחישה את טענות התובעת מכל וכל. סירובה לשלם בעד הנזקים שנגרמו לרכב  וסירובה להכיר במקרה כמקרה ביטוח נובע עפ"י תנאי הפוליסה ועולים בעיקר ממסקנות השמאי מטעם התובעת בעצמה.