פסק-דין בתיק א 10556/05

1.         מדובר בתאונת דרכים מיום 6.10.02 ברח' קינג' ג'ורג' בתל אביב. בתאונה היו מעורבים אופנוע השייך לתובע ואוטובוס השייך לחברת דן, אשר היה נהוג באותה עת על ידי הנתבע.

2.         לטענת התובע, ארוע התאונה אשר הוביל לנזק הנטען, ארע בשני שלבים : לטענת התובע, בסמוך לרחוב בוגרשוב יצא הנתבע מהתחנה, פגע בחלק האחורי של האופנוע והעיף אותו לעבר אי תנועה הנמצא באמצע הכביש. הנתבע הבחין במעשיו, לטענת התובע, אך חרף זאת המשיך בנסיעה. לכן בחר התובע לנסוע אחרי האוטובוס והעמיד את אופנוע לפני האוטובוס, כשהוא חוסם את דרכו, ופנה לחלון הנהג על מנת לקבל פרטים.

            בשלב זה טוען התובע כי הנהג סרב לתת פרטים ואף ניסה לסגור את החלון על היד של התובע. במהלך הויכוח הסיע נהג האוטובוס את רכבו קדימה, עד אשר נוצר מפגש עם האופנוע, וזה נפל על הכביש.

            הנזקים הנתבעים במסגרת התביעה שבפני נגרמו, לטענת התובע, בשלב השני של הארוע, עת הופל האופנוע על ידי הנתבע בכוונה תחילה.

3.         כבר זה המקום לציין כי כתב התביעה אינו משקף נאמנה את הארועים כפי שארעו לטענת התובע. התובע העמיד את הדברים על דיוקם בעת חקירתו, ראה פרוטוקול עמ' 4 שו' 1, וגרסתו כפי שנמסרה בבית המשפט תואמת את הודעתו לחברת הביטוח מנורה וכן את הודעתו במשטרה מיום 7.10.02.

            לפיכך, קובעת אני כי אין מדובר בשינוי חזית כפי שטען ב"כ הנתבע בסיום ההליך ויש להתייחס לגרסה של התובע כפי שנזכרה כאמור בשלושת המקורות הללו.

4.         לגרסת הנתבע, במהלך נסיעה רגילה ברחוב קינג' ג'ורג' בתל אביב נדחף האופנוע בין אי התנועה לבין האוטובוס ו "שיחק עם נהג האוטובוס", כאשר הוא נוסע ועוצר ולבסוף חוסם את האוטובוס.

            לטענת הנתבע, התובע פנה לעברו, החל לגדף ולקלל אותו ואף חבט בו עם אגרופו מספר פעמים.

            כתוצאה מחבטות אלו נהג האוטובוס איבד שליטה על ההגה לשנייה והאוטובוס אכן פגע באופנוע שנפל על הכביש.

            לטענת הנתבע, הוא נפצע בראשו וקיבל אי כושר עבודה למשך 40 יום.

5.         ביום 16.11.05 התייצבו בפני הצדדים ומסרו את עדויותיהם. בתום הדיון התרתי לנתבע להביא לעדות את שתי העדות אשר מסרו עדות במשטרה, גב' איריס פלד (להלן : "פלד") והגב' פרנצ'סקה ליבוביץ (להלן: "ליבוביץ").

            בדיון הנוסף אשר התקיים ביום 16.1.06 הודיע ב"כ הנתבע כי הוא מוותר על הבאת העדות, אך היתה הסכמה להגיש את עדויותיהן במשטרה כראיה.

            באי כוח הצדדים ביקשו כי פסק הדין ינתן על סמך החומר שבתיק בית המשפט, כולל המסמכים הרפואיים, בהסתייגויות שהביע בא כוח התובע בדיון השני.

6.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל. למעשה, אין מחלוקת כי האוטובוס פגע באופנוע והפיל אותו, והטענה המרכזית של נהג האוטובוס היא כי הפגיעה נעשתה לאחר שהתובע חבט בו באגרופיו, וכך איבד הנתבע את השליטה על האוטובוס.

7.         אין כל ראיה לאגרוף הנטען, למעט עדות הנתבע בפני ובמשטרה, וכן בדיווח לדן.

            פלד בעדותה במשטרה ציינה כי "לא ראיתי מכות בכלל" (שו' 19 לעדות).

            ליבוביץ תמכה בעדותה בגרסת התובע דווקא "רוכב האופנוע ניגש לאוטובוס לחלון של הנהג וניסה לקחת מנהג האוטובוס פרטים. נהג האוטובוס סגר עליו בתוקפנות את החלון בנוסף הוא נתן גז עם האוטובוס והפיל את האופנוע על הכביש" (שו' 13-9 לעדות).

            לשאלה, האם הבחינה כי התובע מכה את נהג האוטובוס באגרופים, ענתה "היו דחיפות קלות ביניהם, הבחור של האופנוע ניסה להחזיק בחלון ונהג האוטובוס ניסה להוריד את ידו".

            דהיינו, מעדויות שתי העדות לא עולה כי התובע חבט באגרופיו בנתבע.