פסק-דין בתיק א 10547/06

1.       התובעת, ילידת 4.3.54, נפגעה בתאונת דרכים ביום 2.12.03.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, מחלוקת שלא הצדיקה כאמור בהחלטתי מיום 18.10.06 קביעת התיק להוכחות.

2.       הפגיעה

          א.       התובעת נחבלה בראשה, למחרת נבדקה בחדר מיון, לא נמצאו ממצאים פתולוגיים, אך נקבע כי: "מדובר כנראה בזעזוע מוח קל". התובעת שוחררה בלא שאושפזה, עם המלצות ל- 3 ימי מנוחה, טיפול תרופתי והמשך מעקב רופא מטפל.

          ב.       לאחר שלושה שבועות חזרה התובעת ופנתה לקופ"ח, נשלחה לבדיקות ופיזיוטרפיה והומלץ על חופשת מחלה עד 29.2.04.

          ג.        ד"ר הרינג, אשר נתמנתה כמומחית מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגיה היתה
בדעה כי:

                    "הבדיקה על ידי היתה תקינה. בדיקה ווסטיבולרית מורחבת, אשר כללה בין היתר תמרון על שם דיקס-הולפייק ומבחן תעלות אופקיות, היתה אף היא תקינה. גם כאשר דווחה על סחרחורת, לא נצפה ניד.

                    נוכח ממצאי בדיקתי והתיעוד הרפואי בעניינה, לא התרשמתי מחומרת תלונותיה של גב' שדה בתחומי או מכך שהן גורמות לה להפרעה תפקודית.

                    נוכח האמור לעיל, הריני סבורה כי גב' רות שדה אינה סובלת מנכות נוירולוגית צמיתה בעקבות התאונה שבנדון.

                    גב' שדה זכאית לנכות זמנית בשיעור 5% למשך 3 חודשים בשל החבלה הקלה ממנה סבלה בתאונה. אין לצפות לשיפור או החמרה במצבה הנוירולוגי בעתיד והנבדקת לא תיזקק לטיפולים רפואיים בעטיה של התאונה שבנדון".

          ד.       ד"ר הרינג לא נשאלה שאלות הבהרה ולא נחקרה על חוות דעתה ועל כן נותרה זו בלתי מעורערת.

3.       נזקים

          א.       הוצאות נסיעה וניידות

                    התובעת לא נפגעה כלל בגפיה, קבלה טיפולים רפואיים ספורים באזור מגוריה ולא המציאה קבלות על נסיעות. 

                    לפיכך נדחית הדרישה בראש נזק זה.

          ב.       הוצאות רפואיות

                    1)      כדין טוען ב"כ הנתבעים כי נזק מיוחד יש להוכיח.