פסק-דין בתיק א 10515/03

1.         הצדדים הגישו תצהירים ומסמכים והסכימו כי ינתן פסק דין על פי המסמכים.

2.         התובע  הגיש תביעה בגין הלוואה שנתן לנתבעים 1 ו-2, לצרכי נתבעת מס' 3.

נתבע מס' 1 , (להלן: "יוסף") הנו מנהל ובעל עיקר המניות בנתבעת מס' 3  ואילו נתבע מס' 2, אביו, הנו מנהל בפועל של החברה (להלן: עלי).  מטעם הנתבעים הוגש רק תצהירו של  עלי.

3.         התובע, נהג אגד שנים רבות, עבד גם כאחראי בטיחות אצל נתבעת מס' 3 ובין הצדדים היו קשרי  עבודה וידידות.

אין מחלוקת כי ביום 15.8.00 הלווה התובע מתוך כספים ששלווה  מקרן  הגמלאות של אגד, שם עבד, סך 50,000 ש"ח.   כמו כן, הוסכם כי ההלוואה תוחזר בצירוף 20% ריבית לשנה, דהיינו, סך 60,000 ש"ח. (להלן: "ההלוואה").

4.         טענת התובע כי ההלוואה ניתנה לצרכי נתבעת מס' 3  ובהתחייבותם של עלי ויוסף להשיבה, עדיפה מטענת הנתבעים כי ההלוואה ניתנה לאחמד, בנו הצעיר של עלי.

עלי היה אותה עת כבן 17 שנים.  לא הובא שום תצהיר מטעמו. לא הובא שום מסמך ע"י הנתבעים (מסמכים אלו ברשותם ולכן הנטל להביאם היה מוטל עליהם) כי השימוש בהלוואה, היה כביכול לצרכי חתונתו של אחמד ולא לעניין החברה.

הנתבעים הודו כי החברה עשתה שימוש בחשבונות בניו של עלי לצרכיה, דבר המסביר את טענת התובע כי ההלוואה הופקדה לחשבונו של אחמד, עפ"י בקשת הנתבעים.

5.         התובע טען כי בחלוף שנה ומשלא יכלו הנתבעים להחזיר את ההלוואה,   הם הציעו לו שותפות על אחד מהאוטובוסים שבחברה באופן שהוא יוסיף וישלם עוד סך 30,000 ש"ח ויקבל שותפות על אוטובוס  מ.ר. 370000.

התובע טוען  כי שילם את הסכום הנ"ל כדלקמן:

ביום 15.9.01 3,000 ש"ח במזומן; ביום 16.9.01 סך 7,000 ש"ח במזומן וביום 17.9.01 סך 20,000 ש"ח במזומן. התובע הציג אישורים אודות משיכות מחשבונו בבנק, במועדים המתאימים ע"ס 27,000 ש"ח.

עוד הוסכם לטענת התובע  כי במסגרת השותפות על האוטובוס ישלמו הנתבעים לתובע מידי חודש סך 4,000 ש"ח ולצורך כך מסרו לו  5 שיקים על סך 4,000 ש"ח כל אחד. השיקים הוצגו בבית המשפט. (להלן: "שיקים א'").

התובע טוען כי 4 שיקים בלבד מתוך שיקים א' נפרעו,  וכי הנתבעים ביקשו לקבל בחזרה את השיק החמישי בטענה כי ישלמו תמורתו במזומן, אולם לא עשו זאת.

עוד טוען התובע כי לאחר פרק זמן הודיעו הנתבעים כי העיסקה אינה כדאית, וכי בדעתם להחזיר לו את ההלוואה, והתובע הסכים. בהתאם לכך, מסרו לו  הנתבעים 8 שיקים על סך  10,000 ש"ח ז"פ החל מיום 25.11.02, ובכל 20 או 25 לחודש  לאחר מכן עד  ליום 20.6.03.  לטענתו הוסכם כי עם פרעון כל השיקים תערך התחשבנות לעניין הריבית.

שני שיקים שולמו ויתרת 6 שיקים סורבו על ידי הבנק עקב הוראת ביטול. התובע הציג בבית המשפט את 8 השיקים (להלן: "שיקים ב'").

6.         הנתבעים מכחישים מכל וכל את טענת השותפות וכן מכחישים כי קיבלו סכום נוסף של 30,000 ש"ח.  לטענתם, אחמד  החזיר את ההלוואה  שניתנה לו ושילם סך 40,000 ש"ח במזומן.  והיתרה בסך 20,000 ש"ח שולמה בשיקים א'.  לטענתם כל השיקים נפרעו. (תימוכין לפירעון השיק החמישי לא הובאו).

הנתבעים טוענים כי שיקים ב' נמסרו לתובע לצורך רכישת רכב לאשתו, על מנת שיבצע נכיון שיקים ויחזיר לנתבעים בסמוך לפני פרעון כל שיק, את סכומו במזומן.

אכן, לגבי שני שיקים מילא התובע לטענתם את התחייבותו ולכן, השיק הראשון והשלישי נפרעו.

7.         העובדה ששיקים א' נמשכו מחשבונה של החברה, על אף שאליבא דהנתבעים היו חלק מהחזר ההלוואה האישית שניתנה לאחמד, תומכת בקביעתי לעיל, לפיה העדפתי את גירסת התובע לעניין ההלוואה.