פסק-דין בתיק א 1048/02

1.         התביעה שלפני היא לפסק-דין הצהרתי, שבו ייקבע כי לתובע זכות לבעלות על חלק מחלקה 24 בגוש 18835 מאדמות כפר ראמה (להלן - " חלקה 24").

לטענת התובע, נעשתה עוד בשנת 1961, בינו לבין המנוח, אחמד סעיד פארס (להלן - " המנוח"), שעזבונו הוא הנתבע מס' 1, עסקת חליפין, שההסכמה עליה היתה בעל-פה.

הצדדים

2.         התובע הוא תושב כפר ראמה, והמנוח היה דודו. אביו של התובע היה אחיו של המנוח. שני האחים התגוררו בסמיכות בחלקה 24, אותה ירשו, ככל הנראה, מאביהם. אביו של התובע נפטר בדמי ימיו, ואין מחלוקת כי המנוח טיפל בתובע ובאחיו כבניו לאחר שאביהם נפטר ואמם עזבה את הכפר.

המנוח נפטר בתאריך 9.2.1986, ויורשו היחיד על פי צו ירושה הוא בנו הנתבע 2 (להלן - " הנתבע").  

דור אחד לאחר דור ההורים, ניצים שני בני-הדודים על חלקת אדמה קטנה יחסית, בשטח של 142 מ"ר, כשכל אחד מהם אומר "כולה שלי היא" ופוסלים כל פשרה שהוצעה.

רקע כללי וטענות התובע

3.         חלקה 24 בגוש 18835 היא מקרקעין מוסדרים והיא נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום 2.2.1959 על שם הבעלים ובחלקים הבאים:

            ע"ש המנוח - 1/2

ע"ש התובע -  1/4

ע"ש אחי התובע - 1/4 (חלק זה הועבר לצד ג').

            שטחה הכולל של החלקה הוא 1,432 מ"ר.

            מכאן שעל שם המנוח רשומים 716 מ"ר ואילו על שם התובע רשום 358 מ"ר.

4.         על שמו של התובע רשומה גם הבעלות בחלקה 40 גוש 18835 (להלן - " חלקה 40") בשטח של 103 מ"ר, המהווים 1/4 מהחלקה.

5.         על פי טענת התובע, בשנת 1961 ביקש לבנות לעצמו בית, ולכן ערך עסקת חליפין עם המנוח, לפיה התובע קיבל בעלות על שטח של 500 מ"ר מחלקה 24, דהיינו 142 מ"ר נוספים על 358 מ"ר שהיו מנת חלקו בירושת אביו. השטח של 142 מ"ר הוא חלקת המריבה בין הצדדים במשפט זה (להלן - "חלקת המריבה") ובתמורה קיבל המנוח את החדר והמתבן שנמצאו באותה חלקה, אשר נבנו לטענת התובע בחלקו ובכספו, וכן את חלקו של התובע בחלקה 40, בשטח של 103 מ"ר. עסקת החליפין נעשתה בעל פה, בלא מסמך כלשהו בכתב  והיא אף לא נרשמה בלשכת המקרקעין. 

6.         לאחר שהצדדים הגיעו להסכם הנטען על ידי התובע, ועוד באותה שנה, הגיש התובע לרשויות הבנייה בקשה להיתר בניה, שנערכה ע"י המהנדס יוסף דיב. לבקשה צורף תשריט שנחזה כחתום ע"י המנוח. על פי הבקשה, חלקה 24 חולקה לשניים: חלקה 24א' למנוח וחלקה 24ב' לתובע. שטח מגרשו של התובע על פי תשריט זה היה 500 מ"ר, דהיינו עולה ממנו, לכאורה, שהתובע קיבל מהנתבע את חלקת המריבה.

7.         חלק מחלקה 24ב' נמסר בעבר ע"י התובע לטובת הרחבת דרך. התובע, לטענתו, אף בנה בזמנו על חלקת המריבה קיר תומך וסככה לשימוש כמפעל למפסקי חשמל. עוד נטען על ידו, כי העסיק את הנתבע בעסק זה.

8.         באשר לחלקה 40, טען התובע כי שנים ספורות לאחר עסקת החליפין, מכר המנוח לאחר (חסן יוסף ז"ל) את כל השטח מחלקה 40, שהיה בבעלותו, ובכלל זה את גם השטח שנתן לו התובע בתמורה לזכויות בחלקה 24. חסן יוסף המנוח, בנה על חלקה 40 את ביתו. עד היום מתגוררים שם יורשיו.

9.         התובע טען בכתב התביעה, כי הזמין לאחרונה מודד שיערוך מדידות בשטח, ועלה כי ביתו של התובע וכן עצי פרי שנטע, מצויים בגבולות חלקה 24ב', ואילו אחרים מבני משפחת פארס פלשו לשטח זה ותפסו ממנו 35 מ"ר.

במהלך המשפט, הגיש התובע תשריט עדכני של השטח (ת/1), לפיו חולקה חלקה 24 ל-4 חלקים. הוסכם על הצדדים (עמ' 16 לפ' מיום 11.1.07), שהשטח שבמחלוקת הוא השטח המסומן בתשריט 24ג'.