פסק-דין בתיק א 10470/01

            מבוא:

1.         התובע, יליד 5/6/74, נפגע בתאונת דרכים בעת שנהג ברכב מעבידתו מסוג פולטריילר ביום 10/11/00. התובע פנה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה, אולם לא פנה למימוש זכותו לקבלת מענק נכות. הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות ועל כן הדיון נסב בשאלת גובה הנזק בלבד.

            הפגיעה והנכות הרפואית:

2.         התובע הובא ממקום אירוע התאונה לבית החולים ברזילי באשקלון כשהוא סובל מכאבי ראש, שפשופים באוזן ימין, שבר בצלע 7 משמאל, חבלות בצלעות ובחזה, רגישות בעמוד שדרה צווארי, גבי ומותני וכן חבלות נוספות ברגליים, בברך, בכתף וביד ימין.

            בעקבות סירובו של התובע להתאשפז נדרש התובע לחתום על טופס סירוב לאשפוז והוסע לביתו שבקרית אתא.

            בתאריך 11/11/00 פנה התובע לבית חולים רמב"ם בשל כאבים בכל הגוף, שבר בצלע משמאל וסחרחורות. התובע שוחרר לביתו עם המלצה למנוחה וטיפול בכאבים.

            בתאריך 14/11/00 פנה התובע לבית חולים בני ציון שם אובחנה נפיחות עם המטומה מעל עצם הזנב והתובע הופנה להמשך מעקב אצל הרופא המטפל.

            בתאריך 16/11/00 הופנה התובע על-ידי הרופא המטפל לבית חולים בני ציון עקב החמרה במצבו. התובע אובחן כסובל מהמטומה ואבצס באיזור הסקרום ותחת הרדמה מקומית בוצע ניקוז של הפצע. לאחר מכן המשיך התובע להתלונן על כאבי ראש, סחרחורת וכאבים בחזה בפני רופא המשפחה ד"ר בלגולה אשר רשם לתובע תעודות מחלה עד ליום 30/3/01.

יצויין כי המוסד לביטוח לאומי אישר לתובע תקופת אי כושר מירבית משך 174 ימים עד ליום 4/5/01.

            כן נבדק התובע בתאריך 18/2/01 על-ידי ד"ר עוזי נווה, רופא מומחה לרפואה תעסוקתית, המציין כי התובע נחבל בתאונת דרכים ביום 10/11/00 ונפגע בגפיים התחתונות, ראש, צוואר ועמוד שדרה וכי אובחן שבר בצלע 7 משמאל. ד"ר נווה מציין במכתבו כי התובע נבדק על-ידי נוירולוג אשר לא איבחן מימצא מסויים, אולם סוכם כי התובע סובל מתסמונת בתר חבלתית. ד"ר נווה ציין במכתבו כי התובע אינו כשיר לנהיגה וכי יש להפנותו לאורטופד ולפסיכיאטר.

            בתאריך 31/10/02 הופנה התובע לבדיקת סי.טי. בה נמצא כי הוא סובל מבלט דיסק L4-L5 מרכזי הלוחץ על השק הדורלי ומוצא של שורשי עצב במרווח חוליה L5 משמאל וכן מבלט דיסק אחורי מרכזי ב-L5-S1 הלוחץ על השק הדורלי.

3.         ביהמ"ש, כב' השופטת כנפי-שטייניץ, מינתה את פרופ' ירניצקי כמומחה בתחום הנוירולוגי. פרופ' ירניצקי קבע בחוות דעתו כי התובע סבל כתוצאה מן התאונה מנכות זמנית בשיעור של 10% למשך חצי שנה ממועד התאונה בגין כאבי ראש וסחרחורות. אף שב"כ התובע זימן את פרופ' ירניצקי לשתי ישיבות הוכחות שאליהן לא הגיע המומחה, ויתר לבסוף ב"כ התובע מיוזמתו על חקירתו של פרופ' ירניצקי ועל כן לא נקבע מועד נוסף לשמיעתו.

4.         כן מינתה כב' השופטת כנפי-שטייניץ את ד"ר צינמן אשר קבע לתובע 10% נכות לפי סעיף 37(7)א לתקנות בעקבות סימני חבלה באיזור המותני והסקרלי עם רגישות ממוקמת והגבלה קלה בתנועות הכיפוף. ד"ר צינמן השיב לשאלות הבהרה ואף נדרש לחקירה על חוות דעתו.

            בחקירתו ביקשה ב"כ הנתבעת לבסס את הטענה כי בסמוך לתאונה ולאחריה ולמעשה עד לבדיקת הסי.טי. שנערכה לתובע בתאריך 31/10/02 לא התלונן התובע על כאבי גב וכי הנחתו של המומחה בדבר תלונות על כאבי גב נמשכים והמהווה בסיס לקביעת הנכות אינה מבוססת על סמך החומר הרפואי. המומחה השיב כי כבר בתעודת חדר המיון הראשונה צויינה רגישות בעמוד שדרה, ובלשונו בעמ' 23 לפרוטוקול:

"כפי שכתבתי בחוות דעתי ואני מפנה למימצאים הרלבנטיים בחוות הדעת, נמצאה רגישות בעמוד שדרה גבי, מותני וצווארי ובצילומים לא נמצאה עדות לשברים".

            כמו כן ראוי לציין כי המומחה ציין בחוות דעתו כי מימצאי הבדיקה הקלינית שלו כללו:

"בבדיקתי ביום 26/6/03 נמצאו סימני חבלה באיזור המותני והסקרלי עם רגישות ממוקמת והגבלה בתנועות הכיפוף".

            בחקירתו הנגדית הבהיר המומחה את מנגנון פציעתו של התובע בגב (עמ' 24 לפרוטוקול):

"זה כתוב כל כך בבירור. החולה הזה נחבל באיזור הגב. היו לו פצעים ושפשופים. היתה לו המטומה שזה שטף דם באיזור הגב התחתון. מהשפשופים והפצעים חדרו חיידקים וגרמו לזיהום...".