פסק-דין בתיק א 10469/03

לפני תביעה, בה התובע, נהג מונית במקצועו, נכנס עם מוניתו לשלולית, שלדבריו אינה עולה על גובה חצי גלגל, ובעודו חולף בשלולית עבר מולו רכב משא כבד שהתיז עליו ממי השלולית וכתוצאה כבה המנוע וניזוק כליל ובנוסף כל מערכת חשמלית אחרת לא עבדה גם כן.

הנתבעת, מבטחת התובע, טוענת כי על אף קיום פוליסה תקפה במועד האירוע, נזקים אלו אינם מכוסים במסגרתה מטעמים שונים אליהם אתייחס בפירוט בהמשך.

בבואו של אדם לתבוע את תגמולי הביטוח המגיעים לו מכוח הפוליסה בגינה שילם פרמיה, ידוע הדבר, כי עליו להוכיח שלושה מרכיבים: האחד, עצם קרות מקרה הביטוח המכוסה במסגרת הפוליסה. בשנית, עליו להוכיח את גובה הנזק ולהראות כי מדובר בסוג נזק המכוסה בפוליסה. ולבסוף, יש לבסס קשר סיבתי בין אותו אירוע לנזק שנגרם.

אבדוק עתה את קיומם של שלושת שלבים אלו;

קיום מקרה הביטוח

אין מחלוקת בין הצדדים שהפוליסה בעניין זה אינה הפוליסה התקנית, בהיות הרכב המדובר מונית. ואולם הפוליסה שצורפה לכתב ההגנה מכסה מקרים על פי סעיף 12(ב) המובא להלן:

"לרכב שאינו פרטי

מקרה הביטוח יהא כמפורט לעיל בסעיף 12(א) למעט הסיכונים הבאים:

1)     לתאונה מכל סוג שהוא כמפורט בסעיף 12(א)(2).

2)     לאביזריו הצמודים, כלי עבודה, מנוף, ואביזר אחר כלשהו אלא אם פורטו ברשימה ושולמה בגינם פרמיה.

3)     לשבר מכני וקלקול אחר כלשהוא שגרם למקרה ביטוח לא יהא כיסוי.

4)     נזקים שיגרמו בעת טעינה או פריקה של מטען מהרכב או ממנו, לא יהא כיסוי."

סעיף 12(ב) מפנה למקרים המופיעים בסעיף 12(א) לפיו:

"לרכב פרטי בלבד

מקרה ביטוח הינו אובדן או נזק שנגרם כתוצאה מאחד הסיכונים המפורטים להלן בתקופת הביטוח לרכב הנקוב ברשימה ואביזריו הצמודים אליו או הנמצאים בו מכח דין (להלן- הרכב):

1)     אש, ברק, התפוצצות, התלקחות.

2)     התנגשות מקרית, התהפכות, ותאונה מכל סוג שהוא, אך לא נזק בחניה בביטוח סחר רכב.

3)     גניבה אשר בעקבותיה לא נמצא הרכב במשך 45 ימים...

4)     שטפון, סערה, התפרצות הר געש.