פסק-דין בתיק א 1043/05

כללי :

1.         בת"א 1199/05 הגישה חברת א' צום בע"מ (להלן: חב' צום ) בקשה לאישור פסק-בוררות שניתן ביום 22/3/05, ואילו בת"א 1043/05 הגישה חב' לוקי ביצוע פרויקטים (בניה) 1989 בע"מ (להלן: חב' לוקי ), בקשה לביטול פסק-הבוררות, בשל העדר הנמקה.

            הדיון בשני התיקים אוחד, והפרוטוקול יתנהל בת"א 1043/05.

2.         בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בנוגע לביצוע עבודות התקנת מעליות, אשר הותקנו על ידי חב' א' צום בע"מ (להלן: חב' צום ) באתרי בנייה שונים ( פרויקט מגדלי טופס בראש העין, פרויקט הר יונה בנצרת, פרויקט מגדלי דוד במודיעין ופרויקט טירת הכרמל)  שהוקמו על ידי חב' לוקי ביצוע פרויקטים (בניה) 1989 בע"מ (להלן: חב' לוקי ).

3.         עיקר המחלוקת בין הצדדים נגעה לחבויות כספיות בקשר לתשלומים החלים על מי מהצדדים, בקשר לעבודות אלה. חב' צום הגישה תביעה לתשלום יתרת סכום של 356,464 ש"ח, ואילו חב' לוקי טענה כי יש לפטור אותה מיתרת החשבון הסופי, וזאת מאחר שהתברר כי הנזקים שגרמה חב' צום לחב' לוקי, בפרוייקטים השונים, עולים בהרבה על יתרת התשלום האמורה.

פסק הבוררות :

4.         המחלוקת הועברה להכרעת הבורר מר דורון זייד (להלן: הבורר ). על פי הסכם בוררות שנחתם ביום 7/5/02, הוסכם בין היתר (בסעיף 9) של הפסק, כי: " הבורר ינמק בקצרה את החלטותיו". 

            עוד צוין בסעיף 3 של הסכם הבוררות כי הבורר יחליט: " בהתאם להוראות הדין המהותי".  

ביום  22/3/05 ניתן פסק הבוררות בזו הלשון:

"          הנדון: פסק-בוררות

לאחר שהצדדים הביאו לידיעת הבורר כל אחד בנפרד את טענותיהם ותביעותיהם, הנני להחליט בזאת:  לא מצאתי את התובעת והנתבעת-שכנגד (חב' צום - ש' ו') גורמת לנזק מוחלט לנתבעת והתובעת-שכנגד (חב' לוקי - ש' ו'), לא באופן הביצוע ולא בלו"ז.  חב' לוקי לא הביאה ראיות המצדיקות אי תשלום לנתבעת ולא הוכיחה  נזק מוחלט שנגרם לה כתוצאה מפעולות התובעת והנתבעת שכנגד.  לפיכך, על הנתבעת והתובעת-שכנגד לשלם לתובעת/נתבעת שכנגד סך של  250,000 ש"ח לא כולל מע"מ כסכום סופי ומוחלט".  כל צד ישא בעלות הבוררות באופן שווה".

(להלן: פסק-הבוררות ).

טענות בעלי הדין :

5.         חב' צום הגישה בקשה לאישור פסק-בוררות, ואילו חב' לוקי הגישה בקשה לביטולו של הפסק בגין עילת העדר הנמקה. חב' צום ביקשה לראות בפסק הבוררות כפי שניתן הנמקה מספקת, ולקבוע כי הבורר עמד בחובת ההנמקה, במיוחד כאשר הסכמת הצדדים הייתה להנמקה בקצרה. עוד טענה חב' צום כי על פי ההלכה שנקבעה יש ליישם באופן גמיש את חובת ההנמקה האמורה. מה עוד שזו צריכה להיות מיושמת בהתאמה לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. לחלופין, בקשה חב' צום להחזיר את הפסק לבורר כדי להשלים את נימוקיו.

לעמדת חב' לוקי התוספת בפסק-הבוררות איננה בגדר הנמקה כנדרש על פי הלכה שנקבעה, גם אם יש ליישם את חובת ההנמקה על דרך ההגשמה. חב' לוקי הדגישה, כי לא ניתן להבין מתוך הפסק מדוע לא היה די בראיות שהוצגו כדי לדחות את תביעת חב' צום לחיובה לשאת ביתרת התשלום החשבון הסופי, ומדוע לא היה מקום לחייב את חב' צום בפיצוי בגין הנזקים שגרמה, ולו באופן חלקי. זאת ועוד, לא ניתן כל נימוק כיצד חישב הבורר את סכום החיוב, ואם התייחס לאתרי הבנייה השונים, במיוחד לאור הפירוט בכתבי טענות בעלי הדין.

דיון ומסקנות :

6.         השאלה היא, אם ההנמקה שהובאה בפסק הבוררות ממלאת אחר חובת ההנמקה שנדרשה בהסכם הבוררות, ואם לאו, אם קמה עילת הביטול, בשל העדר הנמקה.

            ההסדר החוקי לעניין זה הוא, שלמרות שחוק הבוררות, בתוספת לחוק, אינו דורש הנמקה, הרי משהסכימו הצדדים במפורש בהסכם על קיומה של חובת ההנמקה - בין אם זו צריכה להינתן באריכות ובין אם זו צריכה להיעשות בקצרה - חלה על הבורר החובה לנמק את הפסק (ראה ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל (מהדורה רביעית מיוחדת - תשס"ה-2005) כרך ב' החל מעמ' 1052, להלן: אוטולנגי/בוררות ).

משלא עמד הבורר בחובה זו, קמה, לכאורה, עילה לבעלי הדין לבקש את ביטולו של הפסק (סעיף 24(6) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ).