פסק-דין בתיק א 10427/96

א.         התובע מס' 1, אליהו אסרף, יליד 1961 (להלן: "התובע"), נפגע בתאונת דרכים שאונתה לו ביום 19.10.1995, ובגינה הגישו הוא ורעיתו, התובעת מס' 2 (להלן: "התובעת"), תביעה לפיצויי נזיקין כנגד הנתבעת, בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, בעטיה של אותה תאונה.

מן האמור בכתב התביעה עולה שהתאונה אירעה כאשר נהג התובע במשאית שהיתה מבוטחת כדין על ידי הנתבעת, במסגרת עבודתו בקו חלוקת לחם של מאפיית "אורנים", ובמהלך חצייתו את צומת נהלל, התנגש חזיתית במשאית אחרת (להלן: "התאונה"). 

ממקום התאונה הועבר התובע לבית חולים "העמק" בעפולה. בחדר המיון אובחנו אצל התובע, בין היתר, שבר פתוח בכף יד שמאל עם דימום בינוני, שברים באמה השמאלית, שבר פתוח בשוק שמאל, שפשופים במותן משמאל, בפנים ובגפיים ושבר באגן. לאחר שבוצעו בדיקות רנטגן וכן C.T אובחנו בסיכום: שבר באגן, שבר בכף יד שמאל ושבר בשוק משמאל. בחלל הבטן נמצא נוזל חופשי כ-1000 מיליליטר. 

במהלך האישפוז בוצע לתובע קיבוע של שבר באמה השמאלית באמצעות מתקן מתכתי חיצוני, קטיעה של בוהן רגל שמאל, ניתוח לכריתת הטחול, וכן הותקן בשוק שמאל מתקן לקיבוע השבר בעצמות השוק.

במהלך האישפוז התפתח אצל התובע כשל נשימתי, והוא הועבר למחלקה לטיפול נמרץ נשימתי, ונזקק להנשמה מלאכותית במשך כשלושה שבועות.

התובע שוחרר מבית החולים ביום 16.12.95.

ביום 27.12.95 אושפז התובע שנית בבית חולים "העמק" למשך יום אחד עקב נפיחות בשוק שמאל. לאחר טיפול בהרמת הרגל ומשחלה ירידה בנפיחות, שוחרר לביתו ביום 28.12.95. 

ביום 14.1.96 אושפז התובע במרכז הרפואי "בני ציון" בחיפה לצורך שיקום. במהלך האישפוז קיבל התובע הדרכה בכל הקשור לביצוע תרגילים לחיזוק השרירים. התובע   שוחרר לביתו ביום 23.1.96 להמשך טיפולי פיזיותרפיה. תקופה של כשלושה חודשים הגיעה לביתו של התובע פיזיותרפיסטית מבית חולים העמק, שלוש פעמים בשבוע, וכן הגיעו לצורך ביקורת וטיפולים רופא אורתופד וכן רופא המשפחה ואחות.

החל מיום 21.4.96 הופנה התובע לביצוע שיקום במרכז "סב-יום" שבמזרע, דבר שהיה כרוך בנסיעות חמש פעמים בשבוע מביתו של התובע במגדל העמק למזרע, וזאת עד 20.11.96 (סעיפים 3.3 + 3.4 בתצהיר התובע ת/1).

ב.         התאונה הוכרה גם כפגיעה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע את נכותו הצמיתה בהתאם לדו"ח הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מיום 24.12.97 (הדו"ח מצוי בקובץ מסמכי נ/14) כדלקמן:

10% לפי סעיף 44 (2) של מבחני הנכות, בגין קשיון נוח של אגודל שמאל.

7% לפי סעיף 45 (1) של מבחני הנכות, וזאת בגין אצבע "פטיש" באצבע השניה של יד שמאל.

5% לפי סעיף 43 (3) ד' של מבחני הנכות, בגין קטיעת קצה הגליל המרוחק באצבע השלישית של כף יד שמאל.

10% לפי סעיף 41 (10) ז' של מבחני הנכות, בגין הגבלה בתנועת הסופינציה של שורש כף יד שמאל.

30% לפי סעיף 48 (1) ז' של מבחני הנכות עקב הגבלה בתנועות פרק ירך שמאל.

10% לפי סעיף 35 (1) ב' של מבחני הנכות, בגין ארטריטיס לאחר חבלה בברך שמאל.

10% לפי סעיף 50 (1) ב' II של מבחני הנכות, בגין קטיעת בוהן רגל שמאל.

סה"כ נכותו הרפואית המשוקללת של התובע הוא 59.32% לצמיתות בתוקף מיום 1.1.98.

לאחר שהמוסד לביטוח לאומי עשה שימוש בתקנה 15, עלתה נכותו של התובע ל- 89% נכות לצמיתות.