פסק-דין בתיק א 10419/04

1.         בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש אשר ארעו לרכב מבוטח התובעת, מר אפלבאום יעקב, בעקבות תאונת דרכים אשר ארע ביום 6.3.03 בצומת הרחובות שד' בן צבי - גרינבוים בנתניה (להלן: "תאונת הדרכים").

            בתאונת הדרכים היו מעורבים מונית המבוטח (להלן: "המונית"), נהוגה על ידי מר יצחק פלח (להלן: "נהג המונית") ורכב מסחרי מסוג יונדאי (להלן: "הרכב המסחרי"), בבעלות הנתבעת 2 והנהוג על ידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע").

2.         אין מחלוקת כי עובר לתאונה נסע נהג המונית בשד' בן צבי מכיוון צפון לדרום ואילו הנתבע נסע ברח' גרינבוים ממערב למזרח. המחלוקת בתיק זה נוגעת לשאלה מי מהנהגים חצה את הצומת באור אדום.

3.         בעקבות התאונה, בה נפצעו הנהגים המעורבים, הגיעה המשטרה למקום ונערך דו"ח פעולה אשר הוגש וסומן במ/1 (להלן : "דו"ח הפעולה"). המשטרה גבתה עדויות מהמעורבים (עדות נהג המונית סומנה ת/2, עדות הנתבע סומנה נ/1), ובסיום החקירה הודיעה המשטרה כי התיק נסגר לכל המעורבים.

4.         בעקבות התאונה התנהל הליך נוסף בבית משפט לתביעות קטנות בנתניה (תק 2541/03 סמילנסקי רומן נ' מאפיית שמש בע"מ ואח', להלן: "ההליך בתביעות קטנות"). ההליך בתביעות קטנות הוגש על ידי בעל מונית אחרת, אשר עמדה בצומת האמור בכיוון הנסיעה הנגדי לכיוון נסיעת הרכב המסחרי.

            המונית האחרת היתה נהוגה על ידי מר בן אמור רונן (להלן: "רונן"). לטענת רונן, בעוד הוא עומד בצומת, נפגעה מוניתו כתוצאה מההתנגשות שארעה בין הרכב המסחרי למונית, ולפיכך הוגש ההליך בתביעות קטנות כנגד בעלת הרכב המסחרי והמבטחת מטעמה. בהליך זה הוגשה הודעת צד ג' כנגד נהג המונית ומבטחת המונית.

5.         בהליך בתביעות קטנות נחקרו רונן, נהג המונית, הנתבע וכן עד הנתבע מר ישראל ישראל (להלן: "ישראל").

            לאחר שנשמעו העדויות והראיות ניתן פסק הדין בהליך בתביעות הקטנות. התביעה נדחתה לאור המסקנה אליה הגיעה כב' השופטת שהמונית הנהוגה על ידי רונן כלל לא נפגעה בתאונה זו.

לעניין המחלוקת בין נהג המונית והנתבע בקשר לאחריות לתאונה, לא ניתנה כל הכרעה, היות וזו לא נדרשה, לנוכח העובדה שהתביעה העיקרית נדחתה.

6.         בתיק שבפני הגיש כל צד חוות דעת מומחה, המצדדת בגרסתו : התובעת הגישה את חוות דעתו של מר מליחי עזריה (להלן: "חוו"ד מליחי ו/או מליחי") ; ואילו הנתבעים הגישו את חוות דעתו של המומחה מר חנניה דרעי (להלן: "חוו"ד דרעי ו/או דרעי").

            כמו כן, הוסכם בין הצדדים כי הנתבעים יגישו את חוות הדעת של טופ חקירות ושירותי מידע, ללא חקירה (נ/5), וכן סוכם שבית המשפט יהיה רשאי להסתמך על פרוטוקול ההליך בתביעות קטנות ובין השאר להתייחס לעדותם של רונן וישראל, הגם שאלה לא התייצבו ולא מסרו את עדותם בהליך שבפני.

7.         ביום 17.10.06 התייצבו בפני נהג המונית, הנתבע, מליחי ודרעי. לאחר ששמעתי את עדויותיהם ועיינתי במסמכים אשר הוצגו בפני והנזכרים לעיל, קובעת אני כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה, ולפיכך דין התביעה להדחות, אנמק קביעתי זו.

8.         כידוע, במשפט האזרחי על התובעת לשכנע את בית המשפט, לפחות ב- 51% כי גרסתה עדיפה על פני גרסת הנתבעים. תיק המשטרה נסגר לכל המעורבים, אולם הנטל במשפט הפלילי כבד יותר, ולפיכך אין בהכרח בעצם סגירת התיק במשטרה כדי להכריע גם את גורל התיק האזרחי.

9.         לתמיכה בגרסת התביעה, הסתמכה התובעת על עדות נהג המונית ועל חווה"ד מליחי. כמו כן, ביקשה התובעת להסתמך על דברי רונן בהליך בתביעות קטנות, לפיהם המתין באור אדום כדקה שתיים, ומאית שנייה לאחר שהתחלף הרמזור בכיוונו לירוק התרחשה התאונה (עמ' 3 לפרוטוקול תביעות קטנות, שו' 8-3), כדי לתמוך במסקנת מליחי, שלא יתכן שהאור בכיוונו של הנתבע היה ירוק בעת חצייתו את הצומת.

            מנגד, הסתמכו הנתבעים על עדותו של הנתבע, על עדותו של ישראל בהליך תביעות קטנות, במהלכה העיד שבעת התאונה הרמזור לכיוון נסיעת המונית היה אדום (פרו' תביעות קטנות עמ' 9, שו' 17-14), על הפתק שלטענתם מסר ישראל לנתבע במקום התאונה (נ/3), ועל חוות דעתו של דרעי.

10.       בגרסאות הנהגים המעורבים לא מצאתי סתירות מהותיות ואיני יכולה להעדיף עדות אחת על פני רעותה :

עיינתי בעדויותיהם במשטרה, ת/2 ונ/1, וכאמור לא מצאתי סתירות מהותיות ;

הוא הדין לעניין הגרסאות כפי שמסרו בהליך תביעות הקטנות ;

כל אחד מהנהגים דבק בגרסתו כי הוא זה שחצה את הרמזור באור ירוק ;