פסק-דין בתיק א 103974/01

1. לפניי תביעה לפי פקודת הנזיקין, אותה הגיש התובע, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה, אשר ארעה ביום 7.9.99, במהלך עבודתו אצל הנתבעות, בבניין "השרתון סיטי טאואר" ברמת גן (להלן: "אתר הבנייה").

2. נתבעת 1, מעבידתו של התובע בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו, שימשה כקבלן משנה של נתבעת 3, ועסקה בשינוע חלקי מעליות באתר הבנייה. נתבעת 2 הייתה המבטחת של נתבעת 1. נתבעת 3 הנה חברה לייצור והתקנת מעליות אשר פעלה להתקנת מעליות באתר הבנייה.

3. נתבעות 1-2 הגישו הודעה לצד ג', אשר שימש עת קרות התאונה, כקבלן ראשי ואחראי הבטיחות והתקינות באתר הבנייה בו קרתה התאונה.

4. התובע, יליד 12.9.55, הועסק על ידי הנתבעות כפועל בעבודות שינוע חלקי מעליות, תפקידו היה להעלות חלקי המעליות באופן ידני, דרך מדרגות פנימיות באתר, לקומות בהן לא הייתה מותקנת מעלית וכפי המתואר בכתב התביעה המתוקן בסעיף 5.

5. התובע תיאר את התאונה בתצהיר עדותו הראשית בסעיף 3:

 "בתאריך 7.9.99 נשלחתי על ידי מעבידי לעבוד באתר הבנייה "ניו סיטי טאואר" במתחם הבורסה ברמת גן. במהלך יום העבודה עבדתי בקומה ה-30. לקראת סוף יום העבודה, בסביבות השעה 15:00-16:00, אמר לי אחיו של הקבלן ישראל גולזרי, ששמו- דוד, לרדת לקומה 29 ולבדוק אם יש שם שווילר (פס ברזל) ושאחר כך ניסע חזרה למשרד. התחלתי לרדת במדרגות ששרר בהן חושך מוחלט, ותוך כדי ירידתי מעדתי ונפלתי על כתף וזרוע שמאל. לא צוידתי באמצעי תאורה כלשהו לצורך הירידה במדרגות. דוד עזר לי לקום ולקח אותי לבית החולים."

הנכות הרפואית והתפקודית :

6. התובע הגיש חוו"ד רפואית מטעמו, מאת ד"ר משה קמחין, בתחום האורטופדיה, אשר קבע כי נותרה נכות צמיתה בשיעור של 30% (לאחר הפעלת תקנה 15) לפי סעיף 41 (4) ב'-ג' לתקנות המל"ל. הנתבעים הגישו מטעמם חוו"ד רפואית מאת ד"ר מיכה רינות, בתחום האורטופדיה, אשר קבע כי לתובע נכות צמיתה בשיעור 5% בהערכה חופשית. בשל הפער בין תוצאות חוות הדעת, מינה בית המשפט מומחה מטעמו, ד"ר משה פריטש, בתחום האורתופדיה (להלן:"המומחה").

7. בהסכמה גם הוגש תיק המל"ל (נ/1) לפיו נקבעה נכותו הצמיתה בשיעור של 30%, לאחר הפעלת תקנה 15, מיום 1.11.00, בגינה גם שולמו דמי פגיעה וקצבה כפי המפורט במסמכים.

8. ד"ר פריטש, בדק את התובע בשנת 2002 (כשנתיים לאחר קביעת המל"ל) וקבע כי נותרה בתובע נכות בשיעור 5% לפי סעיף 42 (1) ד, 1, לתקנות המל"ל, עקב קרע חלקי של גיד הסופרספינטוס בכתף שמאל. המומחה ציין כי מסכים לחוות הדעת מטעמו של ד"ר מיכה רנות לשיעור הנכות. עוד ציין גם כי אין לצפות לשיפור או להחמרה במצבו, יחד עם זאת, *-ובע עלול להתקשות בעבודה מאומצת עם הידיים מעל לגובה הכתפיים. המומחה סבור כי התובע לא יזדקק לטיפולים רפואיים בעתיד.

9. בסיכומיו התובע מבקר את החלטת המומחה, וטוען כי יש להתייחס לחוות דעת מטעם הועדה הרפואית של המל"ל. איני סבור כי נפלה טעות בחוות דעתו של המומחה כפי טענת התובע. ראשית, המומחה בדק התובע שנתיים לאחר קביעת הועדה הרפואית לערעורים מטעם המל"ל.  שנית, המומחה לא נחקר על חוות דעתו ולא עולה כל סתירה בקביעתו.

10. שלישית, גם המומחה מטעם הנתבעות הגיע למסקנות דומות למסקנותיו של המומחה, דבר המעיד כי מסקנותיו של המומחה הנן סבירות ומקובלות. רביעית, המומחה ציין בחוות דעתו כי: " בבדיקה היה חוסר שיתוף פעולה קיצוני מצידו של מר חיימוב רחמון וגם הדיווח לגבי ההפרעה בתחושה בזמן הבדיקה אינו מעיד על מהימנות". המומחה לא התבקש לבחון את מצבו של התובע בשנית, הגם שחוות דעתו הוגשה כבר בשנת 2002.

11. לפיכך אני קובע כי נכותו הרפואית הצמיתה של התובע הנה בשיעור של 5%. יחד עם זאת יש לזכור כי התובע הנו עובד כפיים, אשר עסק בעבודות פיזיות בהן: עבודות טיח , גבס וסבלות. התובע עלה בשנת 1997 לארץ ועדיין מתקשה בשפה העברית. התובע העיד כי אינו מצליח להשתלב במסגרת תעסוקתית (דבר העולה גם מתיק ממסמכי הביטוח הלאומי שהוצגו). בנוסף, ציין המומחה כי: " הוא עלול להתקשות בעבודה מאומצת עם הידיים מעל לגובה הכתפיים" . לפיכך אני קובע כי נכותו התפקודית של התובע הנה בשיעור של 10% לצורך עריכת התחשיב  ובמידה ותימצא אחריות על מי מהנתבעות.

עיקר טענות התובע :

12. התובע מייחס לנתבעים בכתב תביעתו את האחריות לנזקיו הגופניים, בשל רשלנותם שהתבטאה בכך שהורו לו לרדת במדרגות חשוכות ומסוכנות לשימוש, העדר תנאי עבודה בטוחים ובעיקר בכך שלא דאגו להאיר את חדר המדרגות ולא ציידו אותו באמצעי תאורה, בכך שלא צפו את התרחשות התאונה מראש והכול כפי המפורט סעיף 13 לכתב התביעה המתוקן.

עיקר טענות נתבעות 1-2 :

13. בסיכומיהן טוענות נתבעות 1-2 כי אין לייחס להן כל אחריות שכן לשיטתן היה מעקה בחדר המדרגות בהן לא עשה התובע שימוש מטעמיו, התובע ירד ועלה במדרגות מספר פעמים כך שהכיר את המקום ויש לייחס אשם תורם מכריע. היה על התובע להיזהר, וכי נפילתו של התובע אירעה במקום בו לא היה חושך מוחלט. כמו כן טוענות הנתבעות כי התובע לא פירט את סיבת נפילתו, והנפילה הנה סיכון רגיל בגינה אין המעביד חייב באחריות ופיצוי.

14. לחילופין, טוענות הנתבעות כי יש לייחס את מלוא האחריות לפתחן של נתבעת 3 ושל צד ג' שכן היו אחראים בלעדיים על בטיחות ותקינות אתר העבודה. להן יש לייחס את סעיפי הרשלנות שכן לא דאגו כי תהא מעלית ראויה לשימוש בכל הקומות בהן עבד התובע, לא דאגו לתאורה מתאימה בחדר המדרגות וכן לסביבת עבודה בטוחה.

15. יחד עם זאת טוענות הנתבעות כי גם אם ניתן לייחס סעיפי רשלנות ואחריות למי מהנתבעות הרי שתביעת התובע נבלעת בתשלומי המל"ל ועל כן יש לדחות התביעה כנגדן.