פסק-דין בתיק א 103671/01

1.         התובעים - בעלת זכויות הבעלות בדירה ברחוב אלקלעי 3 בתל-אביב, אותה רכשה בשנת 1990, ובנה המתגורר בדירה מאז מרץ 1995, עותרים ליתן צו מניעה מלהפעיל מזנון הידוע כ"קפה אלקלעי" (להלן: " בית הקפה" או " קפה אלקלעי") על ידי הנתבעת 2 (להלן: " הנתבעת") ברחוב אלקלעי 1 ת"א, מהטעם שבית הקפה מטריד את מנוחתם מעת לעת בשעות הלילה, וכן גורם למטרד עקב הצבת כסאות ושולחנות בחריגה מהמקום המוגדר ברישיון העסק ומעבר לשעות המותרות ברישיון העסק.

התובעים טוענים כי בית הקפה הפך מ"מזנון מצומצם" כהגדרתו ברישיון העסק, לבית קפה המארח עשרות אורחים, תוך חריגה מעת לעת מתנאי הרישיון הנוגעים לשעות פעילותו, השמעת מוסיקה, הצבת כסאות ושולחנות מחוץ לתחום המותר, גרירה רועשת של השולחנות והכיסאות בתחילת יום העבודה ובסופו, אשר כולם מטרידים ופוגעים בקניינם.

לפיכך, מבקשים התובעים לאסור על הנתבעת להפעיל את בית הקפה בניגוד לרישיון העסק וההיתר להצבת כסאות ושולחנות וכן דורשים הם פיצוי מאת הנתבעת בסך של 75,000 ש"ח, בשל נזקיהם וכן בגין ירידת ערך הדירה.

2.         הנתבעת, בעלת "קפה אלקלעי", אשר הופעל בחנות שנבנתה על פי היתר בנייה מיום 13.11.1956, ופועל לפי רישיון עסק בהתאם לחוק רישוי עסקים תשכ"ט מיום 2.12.1998 כ- " מזנון מצומצם - הגשת תה וקפה ומכירת משקאות קלים, הכנת ומכירת כריכים, מכירת עוגות ודברי מאפה".

לבית הקפה ניתן על ידי רשות הרישוי היתר להעמדת שולחנות וכסאות על המדרכה בהתאם לחוק העזר של תל-אביב יפו (שמירת הסדר והנקיון), תש"מ - 1980.

הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה על הסף בהעדר עילת תביעה, העדר יריבות ובהיות התביעה קנטרנית, טרדנית וחמדנית שכל מטרתה, לטענתה, הינה הוצאת כספים ממנה.

בנוסף הגישה הנתבעת 2, זו תביעה נגדית נגד התובעים בגין הטרדותיו של התובע 1 את הנתבעת, תוך שימוש בכח פיזי לכניסה לבית הקפה שלא בהסכמתה וכל זאת במטרה להפריע לפעולתו ותוך השגת גבול המקרקעין. לטענתה גרם התובע בהתנהגותו זו לעזיבתם של לקוחות בית הקפה.

הנתבעת טוענת בתביעתה הנגדית כי התובע בפעולותיו האמורות הפר חובה חקוקה, גרם למטרד בפעולותיו, פעל בזדון, ברשלנות, בחוסר תום לב, וכל זאת במטרה לסחוט ממנה כספים. כמו כן, לטענתה פרסם התובע בנוגע לנתבעת ולבית הקפה ולגבי זכות הקניין שלה בו, הודעות כוזבות בע"פ במתכוון והוציא לשון הרע עליה ועל בית הקפה, הכל בכוונה לפגוע ולגרום נזק, ביודעו כי אין אמת בפרסומיו. בכך גרם לה התובע לטענתה נזקי ממון בסך 100,000 ש"ח.

3.         בהליך קודם שהתנהל בעניין זה בבית משפט זה בפני כב' השופטת מארק-הורנצ'יק, ניתן ביום 13.12.2001 צו מניעה זמני האוסר על הנתבעת:

" א. להעמיד שולחנות וכסאות בחזית העסק- קפה אלקלעי ברחוב אלקלעי מס.1, על המדרכה, בשטח העולה על 24.70 מ"ר;

ב. לצמצם מעבר הולכי רגל בחזית בית הקפה שהועמדו בו השולחנות והכסאות באופן שיפחת המעבר החופשי מרוחב של 2.50 מטר לתנועת הולכי רגל;

ג. לעשות כל פעילות בשטח העמדת השולחנות והכסאות בחזית העסק על המדרכה בשטח של 24.70 מ"ר;

ד. להשמיע מוסיקה בשטח העמדת השולחנות והכסאות בחזית בית הקפה בשטח של 24.70 מ"ר כאמור;"

הנתבעת ביקשה לערער על החלטה זו וביום 3.11.2002, ניתנה החלטה ע"י כב' השופטת גרסטל בה קבעה כי יש לדחות את הבקשה למעט תיקון לסעיפים ג' ו-ד' להחלטת כב' הש' מארק-הורצניק.  הש' גרסטל קבעה כי צו המניעה שניתן על ידי השופטת מארק-הורנצ'יק, יתייחס, ככל שהדבר נוגע לסעיפים ג' ו-ד' להחלטה, לפעילות בית הקפה המאוחרת לשעה 24:00 בלבד וזאת לאור העובדה כי הראיות שהוצגו בדבר המטרד אינן מתייחסות לשעות מוקדמות יותר במהלך היממה.

4.         הסוגיה העומדת בפני בית המשפט הנה כיצד יש לאזן בין האינטרסים המתנגשים והנוגדים; מחד אינטרס התובעים לשימוש סביר בדירה והימנעות ממטרד רעש שאינו סביר, ומאידך, אינטרס הנתבעת לחופש העיסוק ולהפעלת בית הקפה תוך מיצוי אפשרות הרווח, כאשר לנתבעת זכות קניינית בנכס שלה. 

המדובר באזור המוכר לרבים כאזור בילוי בו מרוכזים בתי קפה רבים ובתי מלאכה שונים, המושכים קהל רב ולכן, בתווך בין אינטרס התובעים לאינטרס הנתבעת, עומד האינטרס הציבורי של כלל תושבי העיר הנהנים ממיתחם בתי הקפה.  

בנוסף יש לציין כי מטרד הרעש הנטען נגרם כתוצאה מפעילות הנתבעת לאחר שעות הפעילות המוגדרות בהיתר, ובעיקר בחודשי הקיץ, שכן בחודשי החורף קיים קירוי מחסה מחוץ למבנה בית הקפה, אשר מונע המטרדים.

5.         מטרד ליחיד

סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מגדיר את עוולת המטרד ליחיד: