פסק-דין בתיק א 1035/06

א. רקע

1.  תביעה שטרית, המבוססת על שיק בטחון בסך 40,000 ש"ח אשר נמשך על ידי הנתבעת, בהתאם להסכם שכירות שנחתם בין הצדדים, לפיו שכרו הנתבעת ובעלה את דירת התובעים, ואשר הוצג לפרעון בעקבות טענת התובעים להפרת הסכם השכירות על ידי הנתבעת.  השיק הוצג לפרעון, חולל והוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ובעקבות התנגדות לביצועו שהוגשה על ידי הנתבעת,  הביאו הצדדים ראיותיהם בפני וניתן פסק דין זה.

ב. העובדות שאינן שנויות במחלוקת

2.      המדובר בשיק שנמשך מחשבונה של הנתבעת, עליו נרשם "שיק בטחון", אשר נחתם על ידה ונמסר לתובע כשלא מולא בו זמן פרעון, זאת כבטחון להסכם שכירות שנחתם בין הצדדים. להשלמת התמונה יצויין, כי בין הצדדים נחתמו מספר הסכמי שכירות, הראשון ביום 20.1.98 ואחריו הסכמים נוספים מידי שנה, לפיהם הוארכה תקופת השכירות לשנה נוספת מידי פעם (נספחים ב/1-ב/6 לתצהיר עדות התובע).

3.      על אף שהשיק האמור נושא תאריך 16.1.04, נמסר הוא כך נראה, בעטיו של הסכם השכירות הראשון ולא הוחזר לנתבעת עם סיומו. אין מחלוקת בין הצדדים, כי גם יתר הסכמי השכירות חייבו מתן שיק בטחון (ע"ס 50,000 ש"ח) אשר לא נמסר על ידי הנתבעת לתובעים. בין הצדדים נטושה איפוא מחלוקת בדבר מעמדו של שיק זה, האם משמש בטוחה להסכמים הנוספים, או שמא, פג תוקפו והיה על התובעים להשיבו לנתבעת.

4.      הנתבעים התגוררו בדירה בסה"כ שש שנים, מיום 20.1.98 ועד יום 15.1.04.

5.      קודם הגשת השטר לביצוע, הוגשה על ידי הנתבעת תביעה נזיקית כנגד התובעים, בשווי של כ - 600,000 ש"ח, זאת בגין טענתה לנזק גוף ונכות שנגרמה לה בשל ליקויי בניה חמורים בדירה.

6.      אין גם מחלוקת בין הצדדים, כי קודם סיום תקופת השכירות האחרונה ועוד בטרם פינויה, נמכרה הדירה לצד ג',  אשר קיבל את החזקה בה מיד בסמוך לפינויה על ידי הנתבעת ובעלה.

ג. תמצית טיעוני התובעים

1.                 נטל הראיה לאי מימוש השטר רובץ על כתפי הנתבעת, נטל שלא הורם על ידה.

2.                 המדובר בשיק ששימש לקיומו של הסכם שהופר. אין יסוד לטענה כי השיק הוגש כ"פעולת תגמול" בגין התביעה הנזיקית שהוגשה על ידי הנתבעת.

3.                 השיק נשוא התביעה משמש כבטוחה לכל ההסכמים שבאו בעקבותיו, תוך שהנתבעת ובעלה נמנעו מהחלפת הבטחונות כנדרש עפ"י ההסכם.

4.                 משלא הוכיחה הנתבעת כי קיימה את הוראות ההסכם, יש לדחות התנגדותה לביצוע השטר ולמימושו.

5.                 הימנעות הנתבעת מלהעיד את בעלה, אשר ניהל את ענייני השכירות מול התובעים, נזקפת לחובתה ופועלת כנגד גרסתה.

6.                 מצב הבית עם פינויו היה לקוי, תוך שהנתבעת ומשפחתה הותירו בו ליקויים שאינם נובעים מבלאי סביר, מהווים הפרת הסכם ומחייבים על כן את מימושו של השטר. לתמיכה בטענתם זו, צירפו התובעים חוו"ד מהנדס מטעמם, עליה אף נחקר הוא בחקירה נגדית. חוו"ד זו לא התייחסה לבלאי סביר, אלא אך לעניינים שאינם כאלה והחלים על הנתבעים.

ד. תמצית טיעוני הנתבעת

1 . המדובר בדירה ישנה, שבעת השכרתה היתה בת 14 שנה ואשר סבלה מליקויים שונים.

2. תביעת התובעים מהווה פעולת תגמול, כנגד תביעת הנתבעת אותם, ונועדה להפעלת לחץ על הנתבעת. דרישה ראשונה נשלחה לנתבעים רק כחדשיים אחרי תביעת הנתבעת את התובעים, וכשלושה חדשים לאחר פינוי הדירה והחזרת החזקה בה לתובעים.

3. בכל תקופת השכירות משך 6 שנים, לא העלו התובעים כל טרוניה כנגד הנתבעים  בקשר למצב המושכר, על אף שהוקנתה להם הזכות להפסקת השימוש בו.