פסק-דין בתיק א 1034/98

1.       התובע שהוא מהנדס על-פי השכלתו ועיסוקו, וכן קבלן, זכה במכרז שפורסם על ידי עיריית ירושלים (להלן: העיריה) לשיפוץ ותוספות מבנה לבית ספר גונן ברח' רבי הצדיק 17 ירושלים (להלן: בית הספר).  בעקבות זכייתו נחתם בינו לבין העיריה הסכם ביום 17.5.95. על פי טענת התובע, לאחר שמילא התחייבויותיו וסיים את בנית בית הספר ומסר אותו לנציגי העיריה, לא שילמה לו העיריה את מלוא התמורה לה היה זכאי, והתשלומים אשר שולמו לו לא שולמו במועד בו היה זכאי לקבלם. עוד טוען התובע, כי ביצע עבודות נוספות שלא קיבל תמורה בגינן. העיריה, כך טוען התובע, ממשיכה להחזיק ביתרת פקדון שהפקיד בידה חרף השלמתו את הבניה, ולא שילמה חשבון סופי. בתביעתו אף תובע התובע, בנוסף לאמור לעיל, סך של 30,000 ש"ח, על נזקים שנגרמו לו בשל עיכובים בעבודות להם גרמה העיריה, וסך של 60,000 ש"ח בגין עגמת נפש סבל ופגיעה בשמו הטוב. סה"כ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, לא כולל מע"מ, הוא תובע 1,041,000 ש"ח נכון ליום 18.1.98.

2.       לטענת העיריה, התובע פיגר בלוחות זמנים ובית הספר נמסר עם ליקויי בניה ואי השלמת עבודות. 20 חשבונות ביניים שולמו לתובע ואף שוחרר חלק מיתרת הפקדון. העיריה מכחישה כי נגרמו עיכובים בעבודות בגינה ואין התובע זכאי לפיצוי כלשהו.

העיריה לא הגישה תביעה שכנגד ואף לא טענה טענת קיזוז בגין ליקוי הבניה.

אומר כבר עתה, כי איני רואה לנכון לפרט את כל טענות הצדדים, לאור הסכמתם בדצמבר 2000 שהועלתה על הכתב  במסמך "הסכם בדבר דרכי פעולה" אליו אתייחס להלן.

3.       הצדדים הסכימו ביום 4.7.99, כי המחלוקות בהתייחס לחשבונות התובע, איחור בתשלומם, הפרשי הצמדה וריבית, וטענות העיריה, יועברו למומחה המהנדס סילביו הופמן, שיבחן אף את טענות הצדדים באשר לליקויי הבניה, מועדי השלמת ביצוע, מועדי מסירה, פיגורים ריבית וקנסות. לאחר מכן, בדצמבר 2000 נערך בין הצדדים "הסכם בדבר דרכי פעולה". 

בהסכם נקבע:

"2. (א) אלי יוחנן מסכים בזה שעיריית ירושלים תציג ותתבע בפני המומחה מר סילביו הופמן את חשבון ההוצאות שנגרמו לעירייה בגין ביצוע תיקון ליקויי הבניה, הפגמים בבנייה והחסרים בבנייה של בית ספר גבעת גונן, שנבנה על ידי אלי יוחנן, ותתבע מאלי יוחנן לשלם לעירייה את סכום העלויות הנ"ל.

(ב) העירייה ואלי יוחנן מסכימים בזה שמר אלי יוחנן יגיש את תגובתו לתביעת העירייה הנ"ל. המומחה המהנדס סילביו הופ]מן יתן את חוות דעתו בענין תביעת העירייה הנ"ל ותגובת אלי יוחנן, ויצרפו לחוות דעתו הנוספת, וכן ינמק חוות דעתו בנושא הנ"ל.

3. מוסכם בין הצדדים שהמומחה יחליט תחילה בענין לוחות הזמנים בביצוע הפרוייקט, ואחריותו של מר יוחנן לפיגורים אם בכלל היו כאלה.

4. מוסכם בין הצדדים כי אם המומחה יפסוק שנוכו ממר יוחנן כספים בגין פיגורים/עיכובים ביתר, דהיינו, כי הפחתות שהפחיתה העירייה מהסכומים המגיעים למר יוחנן בגין פיגורים/איחורים וכן כי קנסות פיגורים בהם חייבה העירייה את מר יוחנן, היו בשיעור העולה על הפיגורים/עיכובים להם אחראי מר יוחנן, ישולמו לו כספים אלה על ידי העירייה לפי קביעת המומחה, קביעה שתחייב את הצדדים בענין זה".

על פי סעיף 4 לאותו הסכם, קביעת המומחה מחייבת את הצדדים. לכן, אין מקום לפתוח ולבחון את קביעות המומחה, כפי שכל אחד מהצדדים מנסה לעשות בסיכומיו.

אבהיר כבר כאן. המומחה שמע את הצדדים, עיין במסמכים רבים וקיבל את סיכומי טענות הצדדים. איני רואה מקום להתערב בקביעותיו שהיו מבוססות על המסמכים ונסיונו והידע המקצועי שלו.

עיקר קביעותיו של המומחה הוא בחילוקי הדעות שבין הצדדים היו בשאלת לוחות הזמנים, חישוב התייקרויות וקביעת קנס הפיגורים.

          להלן אתייחס לקביעות המומחה באשר למועד המסירה, לאיחור שהיה ולסכום המגיע לתובע.

4.       על פי ההסכם שבין הצדדים, היו עבודות השיפוץ והבינוי אמורות להסתיים עד ליום 15.8.96.

          לפי חוות דעת המומחה, ולאחר שהתבקש שינוי בלוח הזמנים על ידי הקבלן, שינוי אשר אושר על ידי המפקח, הוארכה תקופת הביצוע עד סוף נובמבר 96'. התובע לא עמד בלוח זמנים זה ופיגר ב-12 שבועות. מבחינת התובע, העבודה הייתה מוכנה למסירה בפברואר 97'. העיריה לא קיבלה את בית הספר במועד זה. על פי האמור בתשובות לשאלות הבהרה של המומחה, קיבלה העיריה את המבנה ב-14.8.97, לאחר פניות חוזרות ונשנות של התובע בעניין זה. אין ספק כי המפקח בר-נר ז"ל אשר היה גורם חיצוני לעיריה ופיקח על מהלך הבניה, כתב שהמבנה היה מוכן לאכלוס במועד קודם אך העיריה סירבה  לקבל אותו.

          המומחה הסביר כי גם אם היו ליקויים מסויימים במבנה, לא היה בליקויים שאינם בטיחותיים כדי למנוע אכלוס. עניין הליקויים הבטיחותיים, אם הם אכן באחריות התובע, לא הוכרע על-ידי המומחה ויוכרע כנראה בהליך הבא שיתקיים בין הצדדים באשר לליקויי הבניה.

          מכל מקום, על פי חוות דעת המומחה, בכפוף לביצוע תיקונים אשר גם בוצעו במהלך הזמן, המבנה היה מוכן למסירה בסוף פברואר 97'. המומחה סבר כי מאחר וממילא המבנה לא נמסר במהלך שנת הלימודים, ירד עניין העיריה בקבלת המבנה, במקצת. המשמעות הכספית היא כי חישוב ההתייקרויות נעשה עד 30.12.96 וחישוב קנס הפיגורים הוא למשך 12 שבועות.

          המומחה לא קבע כמה קיבל התובע על חשבון המגיע לו וכמה נותר לתשלום. קביעה כזו לא הייתה בסמכותו לקבוע. התביעה שלפניי היא תביעה כספית ולכאורה יש לקבוע את הסכום שעל העיריה לשלם לתובע. דא עקא, לא ניתן להבין את כל דפי החשבונות והחישובים שהגישו הצדדים, המבוססים על רישומים שנעשו על ידי העיריה.