פסק-דין בתיק א 10294/06

בפני תביעה שהגישה  התובעת כנגד מבטחי הנתבעת, לתשלום תגמולי ביטוח  בגין גניבת רכב מסוג מזדה 3 אשר במועד הרלוונטי לתביעה, לטענת התובעת, קרי 21.9.05 היה מבוטח בבטוח מקיף אצל הנתבעת.

לטענת התובעת היה הרכב נשוא כתב התביעה מבוטח  אצל הנתבעת בפוליסה לבטוח מקיף בין התאריכים 2.9.05 ועד ליום 31.8.06. ביום 21.9.05 החנה בנה של התובעת, אשר שהתה אותה עת בחו"ל את הרכב ליד בית מגוריהם, ולמחרת בבוקר גילה כי הרכב נגנב. הודעה בהתאם נמסרה למשטרה.

משלא נמצא הרכב פנתה התובעת לנתבעת בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח  אולם דרישתה נדחתה. במכתב הדחייה שנשלח על ידי הנתבעת המבטחת ביום 13.11.05 נאמר:

" לא שוכנענו באמיתות נסיבות האירוע כפי שנמסרו על ידך ו/או אי המצאת מסמכים נחוצים לברור חבותנו"

לנוסח מכתב דחייה זה משמעות לאור טענות הנתבעת בכתב ההגנה.

ואכן מכתב ההגנה של הנתבעת וכן מסיכומי ב"כ עולה כי בשלב זה הרחיבה הנתבעת את היריעה  וטענות ההגנה מטעמה נפרשות על פני נימוקים רבים ומגוונים החל מטענת מרמה בתגמולי ביטוח לרבות טענות בדבר מסירת פרטים כוזבים בדבר מצבו של הרכב, מסירת הצהרות כוזבות אודות מקרה הביטוח, הסתרה בכוונת מרמה פרטים מהותיים בדבר הפעלת אמצעי המיגון, מסירת פרטים לא נכונים בדבר זהות המשתמש העיקרי ברכב בכוונת מרמה על בסיסם הוצאה הפוליסה ו/או הסתרת פרטים מהותיים לביטוח,ו/או הרכב נגנב ,אם נגנב בעת שהפוליסה לא הייתה בתוקף.

בפני העידו מטעם התובעת שלושה עדים . הראשון חברו של בן המבוטחת  גולן השנייה המבוטחת עצמה אשר בעת האירוע שהתה כאמור בחו"ל והשלישי בנה אנריקו מסיאס אשר בעת הגניבה החזיק ברכב ועשה בו שימוש.

מטעם הנתבעת העיד החוקר בלבד מר נימרוד ברונר.

סבורתני כי בטרם אדון בשאלות שבמחלוקת עלי לקבוע מהן שאלות אלה וזאת בשים לב למכתב הדחייה של הנתבעת כפי שפורט לעיל.

כאמור במכתב זה צמצמה הנתבעת את נימוקי הדחייה לכך כי לא שוכנעה באמיתות האירוע ו/או כי לא הומצאו לה מסמכים.אמנם מוסיפה הנתבעת במכתב זה  כי אין בכך משום מיצוי מלא טענותיה ו/או פגיעה בזכויותיה לטעון טענות נוספות אשר תועלנה בהמשך לאירוע אולם לתוספת זו אין כל  משמעות לאור הנחיות המפקח על הביטוח כפי שאפרט להלן.

.בהנחיית המפקח על הביטוח מיום9.12.98 נקבע כי "כאשר נדחית תביעתו של התובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה  ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה"

בהנחיה מיום 29.5.02 חוזר המפקח על דברים אלה בסייג

כי " חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה רק מקום בו מדובר בעובדות או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד ...."

ראה לעניין זה החלטתו של כב' השופט רובינשטיין ברע"א 10641/05  הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ נגד חביב אסולין ( פורסם בנבו) שם מאשר בית המשפט העליון את נפקותן  של הנחיות אלה שמשקפות את המדיניות המשפטית בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השויון בינם לבין המבטחות .

ומן הכלל אל הפרט בענייננו: מכתב הדחייה של הנתבעת נסמך על דו"ח החוקר מטעמה הנושא את התאריך31.10.05 דהיינו בעת שנשלח המכתב על ידי הנתבעת ביום 13.11.05 היו כל העובדות והטענות פרושות בפניה ולפיכך היה עליה לציינן במפורש וברחל בתך הקטנה במכתבה  לרבות הטענות באשר לנסיבות הוצאת הפוליסה, הטענות בדבר אמצעי המיגון והטענה המפורשת למרמה בתגמולי ביטוח. טענות אלה אינן טענות חדשות אותן ניתן להעלות במועד מאוחר יותר והן לא תישמענה על ידי בית המשפט.

מכאן שהשאלה היחידה הינה האם אירע מקרה הבטוח  במועד שניטען על ידי התובעת כי ארע והאם הוכח כי הרכב נגנב במועד זה.

ובמה דברים אמורים:

הרכב שבנדון היה מבוטח באמצעות הנתבעת עד ליום 31.7.05 ואילו הפוליסה הרלוונטית לענייננו חודשה ביום 2.9.05 דהיינו קיים פער של חודש ויומיים בהם לא היה הרכב מבוטח ועל כך אין חולקים שכן עובדה זו עולה מן המסמכים.טענת הנתבעת בקליפת אגוז הינה כי הרכב לא נגנב במועד הנטען על ידי התובעת אלא בתקופה בה לא היה בטוח לרכב וכי הפוליסה חודשה רטרואקטיבית  ו/או כי מקרה הבטוח כלל לא ארע וכי בן התובעת עשה יד אחת עם הגנב. דהיינו  אם נפרש את מכתב הדחייה על דרך ההרחבה טוענת הנתבעת למרמה בתגמולי ביטוח כאמור בסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח לפיו:

"הופרה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23 (ב) או שנעשה דבר כאמור בסעיף 24 (ב) או שהמבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח והדבר נעשה בכוונת מרמה- פטור המבטח מחבותו"