פסק-דין בתיק א 1026/04

1.         זהו   פסק דין בתביעת התובע  לחייב את הנתבעת,  לשלם  לו פיצויים בגין נזקים שנגרמו  לו לטענתו, בעת ביצוע צו חיפוש בביתו.  התביעה  התקבלה  באופן חלקי,  ולהלן הנימוקים.

2.                   ביום  17.3.03 הגיעו שוטרים  לבית הנתבע  לערוך חיפוש  בביתו.  אין מחלוקת ,  כי  השוטרים שהגיעו לבית התובע, החזיקו בידם צו חיפוש ערוך כדין וחתום על ידי שופט,  אשר התיר  ביצוע חיפוש בבית התובע.  ע"פ האמור בצו החיפוש,  היתה מטרתו איתור  רכוש גנוב .

אין מחלוקת גם  כי לא נמצא בביתו של התובע רכוש גנוב,  ולא נתפס בבית כל פריט אחר,  אותו נאסר על התובע  להחזיק  (כגון  אמל"ח,  או סמים). 

התובע  טען בתביעתו, בין היתר,  כי "השוטרים  ערכו חיפוש והתנהגו  בברוטליות ובגסות,  הרסו קרעו ושברו מכל הבא ליד...". לטענתו, במהלך החיפוש, הורו  שוטרות  לרעייתו ואחותה  להכנס  לחדר,  סגרו אותו,  הורו להן  להתפשט,  והחלו לבצע  בהן חיפוש  גופני, לטענת התובע - שלא לצורך.

התובע  טען בתביעתו,  כי בשל אופן ביצוע החיפוש,  נגרמו  לו נזקי רכוש  בסך  40,000 ש"ח  בשל פגיעה ברכוש,  והוא תבע לחייב את הנתבעת לפצותו  בסכום זה,  וכמו כן תבע לחייבה לשלם לו פיצוי  בסך  15,000 ש"ח,  בגין  "עגמת נפש צער וסבל למשפחה". 

יצויין,  כי כאשר הגיש את התביעה,  לא היה התובע מיוצג ע"י עורך דין,  ובא כוחו החל לייצגו רק בשלב ניהול קדם המשפט.

3.           הנתבעת  הודתה  בכתב הגנתה,  בביצוע החיפוש  בבית התובע,  והודתה   גם כי לא נתפס  בביתו כל רכוש  גנוב,  אם כי לטענתה,  נמצא  רכוש גנוב בביתו של בן משפחה המתגורר  בסמוך  לתובע.

              לטענתה, התובע התלונן בפני קצינת תלונות הציבור, על הנזק  שנגרם לו, אך תלונתו  נדחתה לאחר בירור שנערך עם השוטרים  שהיו במקום,  ומשום שהתובע לא הציג קבלה כלשהי,  על תיקון הנזקים  שנגרמו לו לטענתו.

              הנתבעת  טענה, כי החיפוש  נערך כדין,  והכחישה  כי נגרם  נזק  כלשהו לרכוש.

              הנתבעת  הודתה, כי בוצע חיפוש גופני על נשים שהיו בבית, וזאת לטענתה,  משום  ש"...במסגרת  החיפוש עלה חשש לקיומו של אחזקת אמל"ח במקום...".

4.           התובע הגיש  תצהירי עדויות  ראשיות שלו,  של רעייתו  ושל אחותה. בתצהירים  תואר החיפוש שנעשה  בבית, והנזק שגרמו השוטרים, ע"י  שבירה וקריעה של מטלטלין  בבית.  רעיית התובע ואחותה, העידו  גם על החיפוש הגופני  שבוצע בהן,  ואשר גרם להן לטענתן, השפלה. רעיית התובע העידה בתצהירה כי נאלצה לעבור טיפולים  פסיכולוגים בשל הטראומה   שנגרמה  לה  עקב החיפוש. 

              התובע   הגיש  חוות  דעת שמאי מטעמו,  מר  ברוך  גבריאלי,  אשר אמד  את סכום  הנזק לרכושו  של התובע ב- 16,140 ש"ח  (שומה  מיום  22.6.05).

5.           הנתבעת   הגישה תצהירי עדויות  ראשיות, של שנים מהשוטרים  שהשתתפו  בחיפוש -  סמ"ר ליאת אוזן,  ורס"ר  ליאור לוי ,  אשר פיקד על  הצוות אשר ביצע את החיפוש. 

              סמ"ר  אוזן  הצהירה,  כי לא נשברו חפצים  כלשהם במהלך החיפוש, כן הצהירה,  כי היא שביצעה  את החיפוש,  על גופן של רעיית התובע ואחותה , וכי החיפוש  הגופני בוצע  בהתאם  להוראות החוק.

              רס"ר לוי הצהיר בין היתר,  כי למעט מגירה  אחת שנשברה,  לא נשברו או נקרעו חפצים  כלשהם   בבית.

6.                    התובע  נחקר בחקירה  נגדית והעיד בין היתר,  כי בתחילת  החיפוש,  הוצג בפניו צו חיפוש , וכי  הגיש תלונה במשטרה יום אחד לאחר  החיפוש.

בהודעת התובע  שנגבתה  ממנו עם הגשת התלונה  (נ/1), טען, כי  בעת  חיפוש  השוטרים "...עשו בלגן  והפכו את כל הבית שברו מגירות בארונות  בגדים בחדר  שינה של הילדים  ושלי  והפכו  ספות בסלון  וקרעו  את הבדים מלמטה...".

התובע  העיד, כי ביום האירוע  צילם בתוך הבית תמונות  המשקפות את הנזק .  התמונות  האמורות  צורפו לחוות  דעת השמאי מר גבריאלי . לשאלה מדוע לא טען בהודעתו  במשטרה,  כי החיפוש פגע בנשים שבבית או ברגשותיו  השיב "...שאני לא צריך להגיד  את זה למשטרה".   לטענת התובע,  כאשר הגיש  את התלונה,  התמונות לא פותחו  עדיין, ולכן לא  מסר אותן,  אך לא יכול להסביר  מדוע לא מסר את התמונות  לקצינת פניות הציבור  או  למח"ש,  במועד מאוחר יותר.

רעיית התובע ואחותה נחקרו והעידו  על הנזק לבית באופן כללי בלבד. רעיית התובע העידה, כי  קיבלה טיפול   פסיכולוגי  עקב הארוע,  ואף מקבלת כדורים בשל מצבה.  לטענתה  ניסתה  פעמיים להתאבד.