פסק-דין בתיק א 10250/04

בפני תביעה לתשלום בגין עבודות גינון והתקנת מערכות השקיה שביצעה התובעת בפרויקט פיתוח שטחים ציבוריים (שצ"פים) בנתניה, המכונה נת-600 (להלן: " הפרויקט").

הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת"), חברה קבלנית שהנתבע 2 (להלן: " הנתבע") הינו בעל השליטה בה ומנהלה, היתה הקבלן הראשי בפרויקט מכח הסכם בחנה לבין החברה לפיתוח ותיירות נתניה בע"מ (להלן: " ח.ל.ת").

בין היתר התחייבה הנתבעת לבצע עבודות גינון והתקנת מערכות השקייה כולל שתילים, צינורות, מתקני השקייה וכו' עפ"י כתב כמויות.

אין מחלוקת שאת כל עבודות הגינון כאמור לעיל ביצעה בפועל התובעת, שהיתה קבלן הגינון בפרוייקט, וכי עבודות הגינון נמסרו לח.ל.ת בינואר 2003.

בעקבות עבודות הגינון שבוצעו הוגש לח.ל.ת בפברואר 2003 חשבון סופי שנערך עבור הנתבעת ע"י עת/2, אלכסנדר אליי, בעל חב' א.ל.א.ש מהנדסים בע"מ, שגם מילא את פרטי המכרז עבור הנתבעת.

ביוני 2003 הסתיימה התחשבנות בין הנתבעת לבין ח.ל.ת, החשבון הסופי אושר ע"י גורמי הפיקוח מטעם ח.ל.ת, עפ"י חשבון שאושר ע"י עה/2, יעקב ניצן, מנהל הפרויקט מטעם ח.ל.ת על גבי ת/5.

במסגרת החשבון הסופי אושרו כל סעיפי הגינון במלואם, בסך כולל של כ- 591,616 ש"ח, התואמים את החישוב שערך מר אליי לגבי  עבודות הגינון.

ח.ל.ת שילמה לנתבעת את כל הכספים לפי החשבון הסופי בסך של כשלושה מיליון ש"ח, כולל כל התמורה בגין עבודות הגינון בסך של כ- 600,000 ש"ח.

אין חולק שהנתבעת שילמה לתובעת רק חלק מהתמורה שהתקבלה מח.ל.ת עבור עבודות הגינון. התשלומים נעשו בשיקים של הנתבעת, וכנגדן הוציאה התובעת חשבוניות מס על שם הנתבעת.

אין גם חולק שהסכומים ששולמו לא כללו התייקרויות.

לטענת התובעת היא התקשרה בהסכם לביצוע העבודות ולקבלת התמורה עם הנתבעת, באמצעות הנתבע, לאחר שיחה מקדימה עם עובד או נציג של הנתבעת, מר בני עוזיאל. לטענת הנתבעים התקשרה הנתבעת עם טל עוז בע"מ (להלן: " חב' טל עוז") בלבד, כקבלן ביצוע שהתחייב לבצע את כל עבודות הפרויקט כולל עבודות הגינון, ומי שפעל בשמה של חב' טל עוז היה בני עוזיאל. לטענתה, היא העבירה לחב' טל עוז כספים שאילו היו מועברים למי שהיו מיועדים לו, היה בהם כדי לכסות גם את מלוא התשלומים לתובעת אלא שחב' טל עוז לא עשתה כן. בנוסף טוענת הנתבעת כי בהתחשבנות שבינה לבין טל עוז נותרה האחרונה חייבת לה כספים רבים, בין היתר כספים שהנתבעת הוציאה לשם השלמת הפרוייקט ותיקון ליקויים.

בנוסף לעילה החוזית הוגשה התביעה לחילופין, בין היתר, מכח דיני עשיית עשר ולא במשפט, ולעניין זה טוענת הנתבעת, בין היתר, כי היא שילמה את כל הסכומים שהתחייבה להם (ואף למעלה מכך), וכי ולו בשל כך נשמט הבסיס לתביעה נגדה מכח עילה זו.

לטענת התובעת היה בני עוזיאל עובד של הנתבעת ומנהל העבודה מטעמה, וכי חב' טל עוז שנוהלה ע"י אביו של בני עוזיאל, יעקב עוזיאל ז"ל, פעלה כקבלן משנה (נפרד) של הנתבעת ולא כמזמינת השירות מהתובעת.

לטענת שני הצדדים נכרת החוזה עם הנתבעת בע"פ. לטענת התובעת היה זה ההסכם בינה לבין התובעת, ולטענת הנתבעת היה זה ההסכם בינה לבין חב' טל עוז.

אין מחלוקת כי התובעת ביצעה עבודות בשני פרויקטים נוספים עבור הנתבעת, כי ההתקשרות היתה באותו מקרה בין שני הצדדים לתביעה, וכי בשני המקרים נחתם בין הצדדים זכרון דברים.

לטענת הנתבעת מכלל ההן יש ללמוד על הלאו, דהיינו שבעניינינו לא נכרת בין הצדדים הסכם. הגם שכלל זה נכון במקרים רבים, הרי שאין הוא ישים בעניינינו. עפ"י כלל זה היתה הנתבעת אמורה להתקשר בהסכם עם אחרים, לשיטתה - טל עוז - בכתב, ואולם היא לא הציגה הסכם כאמור ואף טענה כי ההסכם בינה לבין חב' טל עוז היה בע"פ.

לפיכך אין ללמוד משני הזכ"דים שנערכו בין הצדדים בעבר לעניינינו.

יש גם לציין לעניין זה כי הזכ"דים לאקוניים ביותר, ונילווה אליהם, עפ"י העדויות שבפני, כתב כמויות, שהתקבל בעניינינו ע"י התובעת, לטענתה מאת הנתבע, ולטענת הנתבעים מאת בני עוזיאל.

עפ"י עדותו של עת/1, מר שלומי גונן, נולדה ההתקשרות בין הצדדים על רקע היכרות קודמת שלו עם הנתבע, בהתקשרויות הקודמות שבין הצדדים. בפרויקטים הקודמים מנהל העבודה מטעם הנתבעת בשטח היה אלכס אליי, והוא ניהל איתו מו"מ שתוצאותיו אושרו ע"י  מר פולק. לאחר תחילת העבודה נמסרו לחתימתו זכ"דים שנערכו ע"י הנתבעת, ומר גונן ומר אליי חתמו עליהם. עפ"י עדותו, בפרוייקט הראשון עבר זמן רב בין הסיכום ואף תחילת עבודתו ועד שנערך הזכ"ד. בעניינינו מי שהיה מנהל העבודה בשטח היה מר בני עוזיאל, ולאחר שהוא סיכם איתו את גובה העמלה של הנתבעת, הוא קיבל לכך את אישורו של הנתבע שהיה אמור לערוך את ההסכם אלא שזה לא נערך בסופו של דבר.