פסק-דין בתיק א 1025/03

א.         בפניי תביעה למתן סעד הצהרתי בו מתבקש בית-המשפט להורות:

כי הכרזתה של הנתבעת מס' 2 (להלן: "המכון"), מיום 9.12.03, לפיה היא מוציאה את התובעת מרשימת הספקים המורשים שלה, היא מחוסרת כל תוקף, ומשכך בטלה היא מדעיקרא.

כי המכון אינו רשאי לפנות אל מי מלקוחות התובעת ולרופאים המורשים של המכון במטרה להורות, לשדל, לאיים, להפציר, להציע או להמליץ להחליף את התובעת בספק אחר ושלא לפרוע את החשבונות אשר יוגשו לו ע"י התובעת.

וכן להורות לנתבעת מס' 1 (מדינת ישראל-משרד הבריאות) כי תורה למכון לבטל לאלתר את הכרזתו לפיה התובעת הוצאה מרשימת הספקים שלה וגם תורה למכון להימנע מלפנות ללקוחות התובעת ו/או לרופאים המורשים של המכון במטרה להורות,לשדל, לאיים, להפציר, להציע, להמליץ ולהחליף את התובעת בספק אחר וכן כי תורה למכון לפרוע את החשבונות אשר יוגשו לו ע"י התובעת.

ב.          תמצית העובדות הצריכות לעניין הינן אלה:

התובעת היא חברה פרטית המנוהלת על ידי מר ניסים אגרנט, עוסקת בבניית נעליים אורתופדיות בעבודת יד בהזמנה אישית לנכים (נעליים רפואיות מיוחדות).

לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, משתתף משרד הבריאות (הנתבעת מס' 1) במימון מכשירי שיקום, לרבות נעליים רפואיות מיוחדות. נכה הנזקק לנעליים רפואיות, זכאי להחזר עלות הנעליים (ברובה) ממשרד הבריאות.

הנתבעת מס' 2, המכון הלאומי לשיקום ע"ש לואיס בתל השומר, היא חברה מוגבלת בערבות, ומסווגת כחברה לתועלת הציבור, לפי חוק הנאמנות, שאליה העביר משרד הבריאות את הטיפול בתשלום לנכה עבור נעליים רפואיות  ותותבות.

            הנתבעת מס' 2 ("המכון"),  רשומה במע"מ כמלכ"ר, ובמס הכנסה כמוסד ציבורי.

בכתב התביעה (סעיף 11) מפרטת התובעת את הפרוצדורה שעל נכה לעבור על מנת לקבל נעליים אורתופדיות כפי שיפורט להלן;

נכה חדש הנזקק לנעליים מיוחדות מצטייד באישור מרופא אורתופד שהוא אכן זקוק לנעליים רפואיות. הנכה מציג את האישור הרפואי במשרד הבריאות, ומקבל כרטיס זכאות לנעליים ("כרטיס ורוד").

בשלב הבא, מזמין הנכה תור לועדה רפואית שבה מכהנים רופאים מורשים מטעם המכון. ועדה זו מוודאת שהנכה אכן זקוק לנעליים רפואיות, ואם היא מאשרת זאת, היא מנפיקה טופס הזמנת עבודה ומציינת את סוג הנעל.

כשהנכה מצויד בטופס זה הוא פונה לבית המלאכה לבניית נעליים רפואיות (דוגמת התובעת) ומתקשר עמה בהזמנת עבודה. במעמד הזמנת העבודה, מוסר הנכה לבית המלאכה את טופס הזמנת העבודה כשהוא חתום על ידי רופא הועדה.

בית המלאכה מציין בטופס הזמנת העבודה את המחיר לפי מספר קטלוגי הרשום במחירון של המכון בגין עלות בניית הנעל, והטופס נשלח לאישור המכון. בהמשך מגיע האישור בפקס לבית המלאכה.

משהסתיימה בניית הנעליים, מוצגות אלה בפני רופא הועדה שחתם על ההזמנה. הרופא מאשר כי נמסרו הנעליים כפי שהוזמנו. זהו השלב שבו בית המלאכה זכאי לדרוש מן המכון את התמורה המגיעה לו עבור הנעליים.

לגבי נכה ותיק אשר כבר אושרו לו נעליים בעבר, התהליך קצר יותר במידה מסוימת.

ככלל זכאי נכה להחליף נעליים בכל שנתיים.

ג.          עיקר טענות התובעת מתבססות על מכתב המכון לתובעת מיום 9.12.03 (נספח א' לכתב התביעה) ולהלן תמציתו:

במכתב נטען שהגיעו אל המכון תלונות חמורות לגבי אופן פעולתה של התובעת, כגון צירוף טפסים בהם מופיעה חתימה מזוייפת המתיימרת להיות חתימת הנכים המאשרת את קבלת הנעליים, וחתימה שניה של רופא שכביכול בדק את התאמת הנעליים לרגליהם של הנכים, למרות שאלה לא נבדקו על ידו.