פסק-דין בתיק א 10248/03

בפניי תביעה ותביעה שכנגד.

עניינן תאונה בצומת.

התובע טוען כי רכבו, אוטובוס זעיר, חצה צומת ישר, בנתיב השמאלי מבין שניים, בחסות מופע רמזור ירוק. לפתע הגיח לצומת רכב הנתבעים, מימין, פגע ברכב התובע במרכז דופן ימין (לכיוון אחור).

כתוצאה מהפגיעה גם התהפך רכב התובע לשמאל.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע נזקים אותם הוא תובע מהנתבעים.

לנתבעים גירסה הפוכה.

לטענתם, רכבם (פרטי מסוג רנו) הגיע לצומת בנסיעה רצופה, בנתיב השמאלי מבין שניים המיועדים לפניה שמאלה, כאשר בכיוון נסיעתו מופע רמזור ירוק. כאשר נכנס לצומת ובטרם הספיק לפנות שמאלה, הבחין ברכב התובע המגיח משמאל. חזית רכב הנתבעים פגעה בדופן ימין של רכב התובע תוך גרימת נזק לרכב הנתבעים.

הנתבעים טוענים כי רכב התובע נסע בצומת כאשר בכיוון נסיעתו מופע רמזור אדום, לפיכך תובעת הנתבעת 2, מהתובע, את נזקיה.

על מנת להכריע במחלוקת שמעתי את עדויותיהם של הנהגים בשני כלי הרכב, מר סרסור רביע שנהג ברכב התובע ומר שרגא רונן שנהג ברכב הנתבעים, עדותו של אבי התובע שאף הגיע למקום אירוע התאונה זמן מה לאחר שהתרחשה ועדותם של שני מומחים, מר נתן פרי מהנדס אשר תיכנן את תוכנית הרמזורים ומר יצחק ג'ובני שהינו בוחן תנועה.

גם עיינתי בשאר חומר הראיות שהניחו בפני הצדדים, הכולל, בין היתר, תמונות ממקום התרחשות התאונה, תמונות נזק וחוות דעת המתייחסות לנזקי שני כלי הרכב .

בסופו של יום, נמצא כי אף לא אחד מהמומחים, לאחר שבדק את הממצאים בשטח ואת חומר הראיות, יכול היה לענות לשאלה: איזה מכלי הרכב נכנס לצומת בחסות מופע רמזור אדום.

לפיכך, לאחר איזון ושיקלול כלל חומר הראיות: לאור מיקום הפגיעות (המעידות על נקודת המגע בין כלי הרכב); לאור כיווני הנסיעה של כל אחד מכלי הרכב והמרחק שעשה כל רכב בנסיעתו בצומת; לאור מיקום התאונה בצומת; לאור פעילות הרמזורים בצומת, אופן פעולת הגל הירוק; עדויות הנהגים ומהיימנותם, משמצאתי את עדות התובע אמינה, סדורה ורצופה - בסופו של חשבון, הגעתי למסקנה כי רכב התובע הוא שנכנס לצומת בחסות האור הירוק, ברמזור אשר בכיוון נסיעתו.

לאור מיכלול הנסיבות, מצאתי להשית רשלנות תורמת על הנהג ברכב התובע, בשיעור 10%.

לפיכך, ובהתאם לתוצאה אליה הגעתי בשאלת האחריות, אני מחייבת הנתבעים לשאת ב - 90% מנזקיו המוכחים של התובע, אשר נגרמו לו בתאונה זו.

לאור האחריות המכרעת המוטלת על הנהג ברכב הנתבעים, אני מוצאת לדחות את התביעה שכנגד.

באשר להיקף הנזקים בתביעת התובע:

התובע תבע את הנזקים הישירים שנגרמו לרכב, אשר הוכרז כאובדן מוחלט, דהיינו סך של 55,000 ש"ח לשווי הרכב על פי מחירון לוי יצחק (בהתאם לחוות דעת שמאי מיום 5.5.02) - כאשר מסכום זה יש להפחית 10% המהווים את שווי השרידים שנותרו בידי התובע (בהתבסס על חוו"ד השמאי).

כן תבע את שכרו של השמאי בסך 1,245 ש"ח (ללא מע"מ).

התובע תבע גם סך של 11,800 ש"ח הכולל מע"מ, בגין הצורך לשכור רכב חלופי למשך חודש ימים, לפי חישוב של 590 ש"ח ליום עבודה, למשך 20 ימי עבודה.