פסק-דין בתיק א 102391/95

1.      לפניי עתירה מתוקנת לבטל את פסק הדין שניתן בבית משפט זה ביום 3.12.1973 במסגרת תיק משפטי 1034/הסדר אום אל פחם, להלן: " פסק הדין", ככל שהוא מתייחס לרישום חלקה 60 בגוש 20416 ששטחה הכולל הינו 5634 מ"ר, להלן:" החלקה", להורות על ביטול הרישום הקיים ובמקומו לרשום את החלקה בשם המבקשים יורשי המנוח שפיק קאסם אע'באריה, ז"ל, להלן: " המנוח שפיק", והנהנים ע"פ צוואתו מיום 21.10.75, להלן: " הצוואה", וצו קיום הצוואה שניתן ביום 22/2/1994 ותוקן ביום 15.3.98, כך שאם תתקבל העתירה יש לרשום את החלקה כדלקמן: המבקשים מס' 1 - 3, להלן: " המבקשים", כל אחד 33/128 חלקים; והמשיבים מס' 4 - 10, להלן: " הנהנים על פי הצוואה", כל אחד 29/896 חלקים, וזאת בחלקים בהתאם לצו הירושה וצו קיום הצוואה. נסח הרישום של החלקה צורף כנספח " א" לכתב העתירה המקורי, להלן: " הנסח".

ההליך נפתח ביום 25.4.95, וביום 30.10.97 הוגשה עתירה מתוקנת, להלן: "העתירה". המשיבה מס' 15 - מדינת ישראל - משרד האוצר; שעל פי הנטען בס' 5 לעתירה הינה בעלת זכויות ממוניות בחלקה שהטילה עקולים בגין חובותיהם של המשיבים מס' 5, 7, 8, 11 ו - 13, חובות הנובעים ממסים כפי שעולה מהנסח.  המשיבה מס' 16   - רשות הפיתוח, היא בעלת זכויות בחלקה לפי הנסח והמשיב מס' 17 הוא פקיד ההסדר. המשיבים מס' 15 עד מס' 17 ביחד, יקראו להלן: " המשיבים הנוספים". הודעה על הסכם פשרה בין המבקשים ובין המשיבים הנוספים הוגשה פעמיים לבית המשפט: הראשונה, ביום 6.11.2000 וסומנה מש/1; ו השנייה, העתק הבקשה הראשונה, ביום 17.3.04 וסומנה פ/1. ביום 18.4.04 נתן בית המשפט תוקף של פסק דין חלקי להודעה.

אקדים ואעיר כי בפרק ג(א) לסיכומיו של ב"כ המבקשים נפלו שיבוש בסימון המוצגים . אתייחס לסימון המוצגים כפי שסומנו במהלך הדיון ותוייקו בתיק מוצגי התובעים.

          תיק זה נדד בין שני שופטים לפני - בפניהם וגם בפניי היו מספר דחיות במגמה להביא את הצדדים לפשרה, אך לשוא. המדובר בסכסוך קרקעות בין בני דודים מדרגה ראשונה.

          לאור המחלוקת העובדתית שהתגלעה בין באי כוח הצדדים במהלך שמיעת הראיות ביום 18.9.02 בעניינים שלא היו צריכים להיות במחלוקת, ובהתאם להחלטת בית המשפט בעמ' 35 לפרטיכל, הגיש ב"כ המבקשים ביום 8.10.02 סיכום בו סקר את ההשתלשלות ההיסטורית של החלקה וחלקות המשנה, להלן: " הסקירה". על פי החלטה נוספת מיום 18.9.02  בע' 45 לפרטיכל,  הגיש בא כוח המבקשים, ביום 13.10.02 העתק מהמסמכים שהיו בתיק המשפטי 1034 - אום אל פחם, במסגרתו ניתן פסק דין שמבקשים את ביטולו, להלן: " מסמכי ההסדר". באי כוח הצדדים לא הגיבו לסקירה, ואף לא התנגדו להצגת המסמכים מהתיק המשפטי ואני יוצא מתוך הנחה שאין מחלוקת לגבי הנטען בסקירה והמסמכים שהוצגו מתיק ההסדר. הסקירה ומסמכי ההסדר מהווים חלק מחומר הראיות שבתיק. גם ב"כ המשיבים מס' 3 ו-4 צירף לסיכומיו העתקים ממסמכי ההסדר שרצה להסתמך עליהם. בעקבות הגשת מסמכי ההסדר הורה ביהמ"ש ביום 19/12/02 על הגשת סיכומים בכתב.

          פרט למשיבים מס' 1 ו-2 ב"כ יתר המשיבים מתנגדים לעתירה . שמעתי את הראיות והוגשו סיכומים בכתב. אסקור להלן את הרקע העובדתי ואת טענות באי כוח הצדדים לאור חומר הראיות שבפניי. ההדגשות בפסק הדין הן שלי, אלא אם צויין אחרת.

הרקע והעובדות שאינן שנויות במחלוקת

2.       המבקשים הם בניו של המנוח שפיק . בתחילה הוגשה העתירה בשם עזבון המנוח שפיק, אך בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 25.4.01, צורפו יורשיו על פי דין של המנוח שפיק, הם המבקשים, עם אפשרות לצרף את הנהנים על פי הצוואה. המשיבים מס' 1-4 הם בניו - יורשיו - של המנוח שריף קאסם אע'באריה, ז"ל, להלן: "המנוח שריף". המשיבים מס' 6-13 הם בניו יורשיו של המנוח איבראהים קאסם אע'באריה, ז"ל, להלן: "המנוח איבראהים". שלושת המנוחים הם אחים, להלן: "האחים". האחים קיבלו את חלקה 14, להלן : "חלקה 14", מאביהם המנוח קאסם מוחמד אע'באריה, ז"ל, בירושה. המשיב מס' 14 הוא בנו של המנוח מוחמד חמד אע'באריה, ז"ל, להלן: "המנוח חמד", אשר גם לו היו זכויות בחלקה 14.

3.      על פי חומר הראיות המונח בפני ולאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם, אני קובע את העובדות הבאות:

          1)       החלקה הייתה חלק מחלקה גדולה יותר אשר שטחה הכולל היה 71,535 מ"ר, היא חלקה 14 שהיתה בבעלותם של האחים. עם תחילת הליכי ההסדר בשנות השישים של המאה הקודמת, ובהסכמת כל בעלי הזכויות בה, חלקה 14 חולקה ל -10 חלקות משנה - החל מחלקה 1/10 עד חלקה 14/10, להלן: "חלקות המשנה".  עם סיום הליכי ההסדר חלקה 14 חולקה לחלקות סופיות מס' 32, 33 ו- 19, בעקבות בקשה לתיקון לוח הזכויות שהגיש המנוח חמד, כפי שיוסבר בהמשך. חלקה 19 סופית חולקה לשלוש חלקות - 1/19, 2/19, 3/19 ו - 4/19. חלקה 3/19 היא חלקה 10/14 וקיבלה מספר סופי 60, כך שהשטח הכולל של כל החלקות הוא 71,535 דונם. ראה צילום חלק ממפת הגוש שצורפה לסיכומי ב"כ המשיבים מס' 3 ו-4.

                   חלקה 14 נתבעה בהליכי ההסדר ע"י האחים, המנוח חמד, שתבע את זכויותיו מכוח הסכם נטיעה והחיאה, "מוזארעה", והאפוטרופוס לנכסי נפקדים אשר נכנס בנעליו של אח רביעי, שהיה נפקד. זכויותיו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים בחלקה 14 הועברו לרשות הפיתוח, להלן: " רשות הפיתוח", אשר הגישה תביעה במסגרת הליכי ההסדר .

          2)       האחים, המנוח חמד ורשות הפיתוח הסכימו ביניהם על חלוקת חלקה 14, שחולקה כאמור, לחלקות המשנה, על פי מדידה ותשריט שהכין מודד מטעם מינהל מקרקעי ישראל - צילום מוקטן מהתשריט הוצג וסומן ת/1, וצילום מוגדל ממנו הוצג וסומן ת/1/א,  להלן:" התשריט".

                   המודד הכין התשריט כהצעת חלוקה אשר נתקבלה על דעת כל בעלי הזכויות בחלקה ועל התשריט חתמו האחים, המנוח חמד ורשות הפיתוח. חתימת רשות הפיתוח אינה מופיעה במלואה על התשריט, אך על עובדה זו אין מחלוקת. בצד הימני של התשריט יש רשימה של חלקות המשנה, השטח של כל חלקה, וליד כל חלקת משנה מופיע שם הבעלים שלה יחד עם שטחה. בגוף התשריט רשום בשפה הערבית את הסכמתם של החתומים על התשריט, להלן: " ההצהרה". מתחת להצהרה מופיעות חתימות האחים וטביעת בוהן יד ימין של המנוח חמד ולידה מס' תעודת הזהות שלו 2121886. אביא כאן את התרגום שלי להצהרה: " אנו מסכימים בזה על חלוקת חלקה 14 כפי שהיא מחולקת לעיל, וזה לצרכי רישום כמפורט (כרשום) בחלקים המחולקים כנ"ל" להלן: " ההצהרה".

          3)      התשריט הומצא לפקיד המסדר יחד עם מכתבו של עוד א. הללי - ת/3, שייצג את רשות הפיתוח, בו הסביר את טיבו ומהותו של התשריט עם בקשה לרשום את חלקה 14 כמפורט בתשריט, להלן: "המכתב". על פי התשריט חלקות המשנה יועדו כדלקמן: חלקת משנה מס' 14/1, בשטח של כ -20,000 דונם למנוח חמד, ז"ל, חלקות משנה מס' 14/2+14/3, כל אחת בשטח של 5750 מ"ר, לרשות הפיתוח; חלקות משנה מס' 14/4+14/5, כל אחת בשטח של 5750 מ"ר, למנוח שריף, ז"ל; חלקות משנה מס' 14/6+14/7, כל אחת בשטח של 5,750 מ"ר, למנוח איברהים, ז"ל; חלקות משנה מס' 14/9+14/10, כל אחת בשטח של  5,750 מ"ר, ובנוסף חלקת משנה  מס ' 14/10 בשטח של 5,535 מ"ר, למנוח שפיק, ז"ל, ובסך הכול 71,535 דונם, בדיוק כמו השטח של חלקה 14. חלקת משנה 14/10 היא חלקה שקיבלה מספר סופי 60.

                    עם החתימה על התשריט, כך לטענת המבקשים, כל אחד תפס את החזקה בחלקת המשנה שיועדה לו עד לפטירתו, והחזקה בחלקתו עברה ליורשיו.

          4)       מחמת חשיבותו של המכתב, המופנה, כאמור, לפקיד ההסדר אביא, עוד בשלב זה, את החלק העיקרי ממנו:

"הואיל ואני מייצג את רשות הפיתוח והאפוטרופוס לנכסי נפקדים לעניין ת.א. 8122/69 ונתבקשתי להמציא את מפת החלוקה החתומה על ידי השותפים של רשות הפיתוח ו/או האפוטרופוס לנכסי נפקדים, האדונים שריף ואברהים ושפיק, בני קאסם מוחמד אע'ברייה ומוחמד חמד אע'ברייה והואיל ומפה זו הומצאה לידי היום אני מצרף אותה בזה ומבקש שחלקה 14 תרשם מחולקת בהתאם לרצון כל בעלי החלקה כפי שזה משתקף במפה".

                   המשיבים חולקים על תוקפו המשפטי של התשריט ואף מכחישים את החתימות עליו. בנוסף מכחישים המשיבים כי עם החתימה על התשריט כל אחד תפס את החזקה בחלקה שיועדה לו.

5)       לוח הזכויות פורסם ביום 28.2.73 והתברר כי הפקיד המסדר אימץ, באופן חלקי, את התשריט והמכתב, הפריד מחלקה 14 את הקטעים שיועדו לרשות הפיתוח (חלקות משנה 14/2 + 14/3) שקיבלו, עם סיום הליכי ההסדר מספרים סופיים 32 ו - 33, ומה שנשאר מחלקה 14, נתן לה הפקיד המסדר מספר סופי כחלקה מס' 19 בגוש 20416,  והורה לרושמה במושאע, בשם שלושת האחים וחמד, כשחלקו של כל אח 1/5, וחלקו של המנוח חמד, 2/5 והכל בהתאם לחלקים כמפורט בתשריט. פקיד ההסדר התעלם מהתשריט, ממכתבו של עו"ד הללי ומהתצהיר של המנוח חמד עליו חתם בפני עו"ד הללי , בחודש נובמבר 1969, ת/5, להלן: " התצהיר", ובו ביקש כי זכויותיו בחלקה 14 יופרדו ויירשמו בחלקה נפרדת בהתאם לתשריט ולמוסכם.