פסק-דין בתיק א 10223/04

א.        מהות התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

1.         התובעים, בני זוג, התקשרו ביום 28/9/98 בהסכם מכר ( להלן: "ההסכם") עם הנתבעת, לרכישת דירה בת ארבע וחצי חדרים, הנמצאת בקומת קרקע בבניין מס' 6, שהוקם על מגרש 309 ברחוב רבי יוחנן בן זכאי ¾, רמת בית שמש (להלן: "הדירה").

            לדירה מחסן וחצר צמודה, באגף הצפוני (להלן: "החצר").

            התובעים קיבלו החזקה בדירה ביום 14/1/99.

            ב - 23/8/99, הוסיפו וביצעו התובעים עבודות ריצוף ופרגולה בחצר שבאגף הצפוני, בסכום של 1880$ ( עפ"י חוו"ד השמאי מטעמם). בחודש נובמבר 1999, הבחינו התובעים בסדקים בקירות התומכים התוחמים את הגינה הצמודה לדירתם, באגף הצפוני, ולאחר חורף קשה שפקד את בית שמש בינואר 2000, אף הוחמר המצב מאוד; הסדקים העמיקו, סדקים הופיעו גם בקירות בצד המערבי והמזרחי, הקירות התומכים קרסו, שביל הכניסה לבית שקע, מערכת הביוב נקרעה, הפרגולה קרסה והריצוף שהוסיפו התובעים לחצר דירתם שקע ונסדק.

2.         התובעים טוענים כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה עפ"י ההסכם הנ"ל,על נספחיו, כדלקמן:

2.1 בדירה התגלעו ליקויים, פגמים ואי התאמות לתקנים ולמפרט, ובכלל זה פגמי ריצוף, בעיית רטיבות, העדר יחידת הורים והעדר חלון מחסן.

2.2 התובעים טוענים כי הנתבעת נושאת באחריות לפגמים, לליקויים ולאי ההתאמות, בשל התנהגותה הרשלנית בבניית הדירה מחומרים לקויים.

2.3 התובעים טוענים כי ההסכם הינו חוזה אחיד ובו סעיפים מקפחים אשר מסירים את אחריות הנתבעת מליקויים שונים, ומגבילים אחריותה לחלק מעבודות הפיתוח בלבד.

2.4 התובעים טוענים כי בשל בנייה קלוקלת ופיתוח לקוי, ספגו אבדן הנאה רב מהגינה הצמודה לביתם וסבלו מחשש מתמיד לקריסת הקירות התומכים ושקיעת האדמה והריצוף בגינה וללא כל אפשרות שימוש בה.

3.         לגרסת התובעים, פניותיהם לנתבעת העלו חרס ולאחר מכן, אף לא הצליחו להשיגה ולא עלה בידם לאתר את  בעליה, עד שקיבלו הודעה על פירוקה (עובדה שהסתברה, בדיעבד, כבלתי נכונה).

 על כן, פנו התובעים, למהנדס ברגמן יגאל,  אשר בחוות דעתו (להלן: "חוו"ד ברגמן"), בעקבות ביקורו בדירה ביום 25/2/00, סקר הליקויים בדירה ואמדם על סכום של 5,650$ ללא מע"מ וכן, ירידת ערך בגין העדרה של יחידת הורים והעדרו של חלון למחסן, בסכום של 5,000$ ( פריט זה צוין בחוו"ד ברגמן אך, ללא הערכת עלויות. הערכה זו ניתנה בסיכום כתב התביעה ). התובעים טוענים כי חוו"ד ברגמן הועברה לנתבעת תוך דרישה לתיקון הליקויים, וזמן רב, אף לאחר פניות חוזרות ונשנות, לא עשתה הנתבעת דבר.

4.         התובעים מייחסים לנתבעת הפרה יסודית של ההסכם והמפרט, המזכה אותם בפיצויים הן בשל נזקי ממון והן בשל נזקים שאינם נזקי ממון, על סך של 107,996 ש"ח.

התובעים מייחסים לנתבעת רשלנות, חוסר זהירות  וחוסר מיומנות בבניית הדירה ו/או שימוש בחומרים  לקויים וכן, הפרת חובות שבדין. על כך הוסיפו התובעים, כי בחוו"ד ברגמן נקבע כי למרות סיום העבודות בגינה נותרה פסולת שיש לפנותה ויש להוסיף מילוי אדמת גן ועל כן, זכאים הם, לטענתם, לסכום כולל של 3,000 ש"ח, עבור עבודות אלו. התובעים מוסיפים וטוענים כי הם זכאים לפיצוי בגין הסבל ועגמת הנפש שנגרמו להם, בעבר וכן, שייגרמו בעתיד, במעשי ו/או מחדלי הנתבעת וכן, אבדן השתכרות בסכום כולל של 32,000 ש"ח. לצרכי אגרה העמידו התובעים את תביעתם על סך של 80,000 ש"ח.

5.         בכתב ההגנה שהגישה, הכחישה הנתבעת את מרבית טענות התובעים וכפרה

בזכותם לתבוע ממנה פיצויים כלשהם. בנוסף לכך, מבקשת הנתבעת , לדחות התביעה על הסף בשל הימנעות התובעים מלפנות, טרם פנייתם לבית המשפט,  לזכותה של הנתבעת עפ"י הוראת סעיף 38 להסכם  וכפי שעולה מסעיף 4 ב' לחוק המכר (דירות), התשל"ג - 1973 ( להלן: "החוק"); ביצוע כל תיקון נדרש בעין.

6.          הנתבעת טוענת כי, מנועים התובעים מלטעון על קיומם של ליקויים בדירה, שכן, אלו האחרונים, הגישו תביעתם כארבע וחצי שנים לאחר שקיבלו החזקה בדירה, ומשכך, הרי שלגבי כל הליקויים הנטענים בכתב התביעה, חלפה זה מכבר תקופת הבדק הקבועה בחוק, ועוד מוסיפה הנתבעת כי פרט למספר ליקויים נטענים, חלפה אף תקופת האחריות.

7.         עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי לא רק שלא פנו אליה התובעים בבקשות לתיקון הליקויים אלא אף לא שלחו את חוו"ד ברגמן, לעיונה.

8.         הנתבעת טוענת כי ההסכם על נספחיו אינו חוזה אחיד, שכן, החוזה נחתם לאחר שניתנה לרוכש (במקרה זה לתובעים), אפשרות לנהל מו"מ אשר במסגרתו ניתנת לו הזדמנות להיות מיוצג וכן, להעיר הערותיו ולשנות תנאים בחוזה.