זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו ברכבה של התובעת, שעה שהיה נהוג בידי עת/1, והיה מעורב באירוע של תאונת דרכים, בו היה מעורב גם רכב נהוג בידי הנתבעת.
על פי כתב התביעה, התאונה הייתה ביום 26.09.03, בזיכרון יעקב, כאשר רכב התובעת היה בעצירה מוחלטת, והרכב נהוג בידי הנתבעת, נסע לאחור, ופגע ברכב התובעת.
לכתב התביעה צרפה התובעת, את הודעתו של הנהג לחברת הביטוח שלה, וחוות דעת השמאי הכוללת גם צילומים של תמונות הרכב בשחור לבן, וכן קבלות תיקון.
על פי חוות הדעת של השמאי ניזוקו ברכב התובעת, מגן קדמי, כנף קדמית ימנית, שהיה צורך לתקנם, הנתבעת הגישה כתב הגנה, ובו אינה מכחישה כי תוך כדי נסיעה לאחור, הייתה התנגשות קלה מאוד, בין רכבה לרכב התובעת, אשר היה בנסיעה כלפי היציאה ממגרש החנייה, הנתבעת חולקת על הטענה כי ברכב התובעת נגרם נזק כלשהו.
שמעתי היום את שני הנהגים, עד התביעה חוזר בעדותו על סיפור אירוע התאונה, וטוען שהיה בעצירה מוחלטת בתוך מגרש חנייה בזיכרון יעקב, שעה שהנתבעת נסעה לאחור, ופגעה בו.
הנתבעת תיארה את התאונה בכך, שהיא חנתה במגרש חנייה צר וצפוף כאשר מימינה ומשמאלה חונים רכבים, והיא נסעה לאחור כדי לצאת מהחנייה, הסתכלה תחילה במראה ולא ראתה רכבים מאחוריה, הסיטה את מבטה קדימה ושמאלה, כדי לא לפגוע ברכב שחנה משמאלה ותוך כדי כך חשה בפגיעה ברכב התובעת.
הנתבעת חזרה על טענתה שלא היה כל נזק ברכב התובעת, ומסתייעת לטענה זו בעובדה שברכב שלה לא הייתה כל שריטה.
הנתבעת לא ביקשה לחקור את השמאי על חוות דעתו, אך בסיכומים מפי אביה, חזרה על הנטען בכתב ההגנה, שיש כאן ניסיון להלביש על האירוע נזקים שלא נגרמו בו, ומפנה בין היתר, להודעתו של עד התביעה לחברת הביטוח, כי הנזק ברכב התובעת היה בכנף הקדמית ימנית, שעה שחוות הדעת של השמאי מתייחסת גם לנזק בפגוש, לעובדה שעל התמונות שצורפו לכתב התביעה, וחוות הדעת מצוין תאריך 01.01.02 שעה שהאירוע היה ביום 26.09.03.
מעיון בתמונות בצבע, מקוריות, שהוגשו לי במהלך הדיון, אני מבחין בצבע כתום, ושפשופים בפינה הימנית של הפגוש הקדמי, וכן פגיעת מעיכה בכנף, המוזר הוא שאכן על התמונות שצורפו לחוות הדעת, מצוין תאריך 01.01.02 מועד שקדם לתאונה, ועל התמונות בצבע מקורי, שהן זהות לתמונות שצורפו לחוות הדעת, מצוין תאריך 15.11.05 מועד שהוא מאוחר למועד האירוע.
אם לצמד לתאריכים המופיעים בתמונות הן אלה שצורפו לחוות הדעת והן אלה שהוגשו במהלך הדיון, הרי תמונות על פי התאריכים אינן רלוונטיות לעניין והתוצאה היא שחוות הדעת של השמאי הוגשה כאשר אין בה תמונות המתעדות את הנזק מיום האירוע.
על פי חוות הדעת של השמאי, הבדיקה בוצעה ביום 30.09.03 במוסך האומנים בת"א, אך לא צורפו לחוות הדעת תמונות המתעדות את הנזק.
מאידך, כאמור, הנתבעת לא ביקשה לחקור את השמאי, על חוות דעתו, והשמאי מציין בחוות הדעת כי הוא ראה נזקים במגן הקדמי ובכנף הקדמית הימנית.
אך מאחר ועד התביעה בעצמו בהודעה לחברת הביטוח ציין כי הנזק שנגרם ברכב הינו בכנף הקדמית הימנית אזי אין בסיס עובדתי לקביעה כי הנזק בפגוש נגרם גם הוא באירוע.
אני מבחין מתוך עיון בתמונות המקור, שישנם שפשופים במקומות שונים בפגוש, שאינם מתיישבים עם מצב בו נגרם נזק גם בכנף.
לפיכך, אינני יכול לקבל את טענת התובעת, כי הנזק בפגוש נגרם באותו אירוע.
מאחר והנתבעת איננה מכחישה כי הייתה התנגשות, בין שני הרכבים, כאשר היא נוסעת לאחור תוך הטיית הגה ימינה מה שגורם לרכב להסיט את החלק האחורי שלו ימינה, סביר להניח שהפגיעה בכנף אכן נגרמה באותו אירוע.
על פי חוות הדעת של המומחה, הנזק במגן הינו בסך 250 ש"ח, וסביר להניח גם שלאחר שיפוצו בוצע חלק מהצביעה גם בפגוש, ועל כן, אני מחליט להפחית מסכום חוות הדעת את הסכום של 400 ש"ח בגין נזקים שאין ראיה כי נגרמו בתאונה.
סך כל חוות הדעת של השמאי, 1,389 ש"ח ובניכוי סך 400 ש"ח יתרת הנזק 989 ש"ח.
התוצאה היא, כי אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 989 ש"ח בצירוף אגרת משפט ששולמה, והכל בתוספת הצמדה וריבית, מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך 500 ש"ח, ומע"מ כדין.