פסק-דין בתיק א 10138/04

מבוא - עובדות מוסכמות:

1.         ביום 24.9.00 הזמינה התובעת/נתבעת שכנגד (להלן: "חב' א.ג.מ.") מהנתבעת/תובעת שכנגד (להלן: "חב' ציוד") מלגזה תוצרת חב' לינדה הגרמנית, דגם H25D (להלן: "המלגזה").

2.         המלגזה היתה מיועדת לכניסה לתוך מכולות ובהתאם לכך היה צורך להגביל את הגובה המירבי שלה. כמו כן, ומאותו טעם, התורן המותקן בחזית המלגזה יציב ועליו מותקנת תבנית אליה מחוברים זרועות. באמצעות הרמה והורדה של התבנית והזרועות, מבצעת המלגזה את ייעודה. בחלק התחתון בחזית המלגזה, בין שני עמודי התורן, מותקנת צנרת להפעלת  לחץ הידרואלי הנחוץ לפעולת המלגזה המכונה "חנוכיה" (להלן: "החנוכיה'').

3.         חב' א.ג.מ. התחייבה לשלם לחב' ציוד תמורת המלגזה סך של 46,000 מרק גרמני, מתוכם סך של 5,000 ש"ח שולמו במעמד ההזמנה והיתרה ב-24 תשלומים. בפועל, חב' א.ג.מ. שילמה לחב' ציוד עבור המלגזה סך כולל של 108,427 ש"ח.

4.         ביום 14.12.00 מסרה חב' ציוד את המלגזה לחב' א.ג.מ. וכן תעודת אחריות למשך 12 חודשים ממועד המסירה או 1,200 שעות עבודה, לפי המוקדם.

5.         ביום 25.9.02, כשנתיים ממועד מסירת המלגזה לחב' א.ג.מ., נפגמה החנוכיה והשמן נזל ממנה. חב' א.ג.מ. הזמינה החלפת אותו חלק אצל חב' ציוד ולצורך כך אף חתם מנהלה, ד''ר עידו שוורצבוים (להלן: "מנהל חב' א.ג.מ.") על התחייבות בכתב לכיסוי הוצאות ההחלפה באם התיקון אינו מכוסה באחריות (להלן: "כתב ההתחייבות"). חב' ציוד תיקנה את החנוכיה בעלות של 2,303 ש''ח אולם חב' א.ג.מ. סירבה לשלם עלות התיקון (להלן: "התיקון הראשון").

6.         ביום 24.10.02 נגרם נזק דומה לחנוכיה וחב' א.ג.מ. שוב הזמינה את חב' ציוד לתקנו. חב' ציוד את החנוכיה בעלות סך של 2,068 ש"ח (להלן: "התיקון השני"). אף סכום זה טרם נפרע.

טענות הצדדים בתמצית:

7.          לטענת חב' א.ג.מ., בטרם נמסרה המלגזה לידיה ביצעה בה חב' ציוד שינויים באמצעות ניסור הגג והנמכת גובהו לצורך התאמתה לעבודה בתוך מכולות. כן נטען כי מיקים החנוכיה והעדר המיגון שלה מהווה פגם במלגזה ובהתאם לכך לא מוטלת על חב' א.ג.מ. חובה לשאת בעלות התיקון הראשון והשני, מה גם ומפעיל החנוכיה אינו יכול לראות אותה ממקום מושבו בעת הפעלתה וגם לאחר הפסקת פעילותה יש להוריד את זרועותיה ואלה מסתירים את החנוכיה. חב' א.ג.מ. טוענת גם כי הצמיגים של המלגזה התפוררו וחלקים מהגומי שבהם נתלש ממקומם בהתקרב שנת האחריות לסיומה אף כי המלגזה עבדה רק 110 שעות מנוע בלבד על כביש אספלט או רצפת בטון ללא אבנים או כל מכשול אחר. בגין הפגמים שהתגלו במלגזה, נמנעה מחב' א.ג.מ. להשתמש בה כראוי והיא העבירה למקום מלגזה אחרת שהיתה ברשותה. מכאן תביעת חב' א.ג.מ. לפיה היא מבקשת לחייב את חב' ציוד בסך של 76,000 ש"ח בגין ירידת ערך המלגזה (50,000 ש"ח), עלות החלפת הצמיגים (3,000), העברת מלגזה ממקום אחר (15,000 ש"ח), הוצאות תביעה (6,000 ש"ח) והוצאות רכישות מאריכים לזרועות המלגזה לפתרון בעיית החנוכיה (2,000 ש"ח). כן נטען כי בהתאם להזמנה תמורת המלגזה כוללת מע''מ ועל אף זאת חויבה חב' א.ג.מ. בתשלום המע''מ אותו יש לקזז מכל סכום שיפסק לזכותה, באם יפסק. 

8.         לטענת חב' ציוד, אין כל פגם או אי-התאמה במלגזה אשר סופקה לחב' א.ג.מ. וכי מיקום  החנוכיה הינו סטנדרטי לסוג זה של מלגזות. מנהל חב' א.ג.מ. אינו בעל הכשרשה בהפעלת המלגזה ובשני המקרים בהם ניזוקה החנוכיה הדבר היה במהלך פריקה או טעינה של רכבו המסחרי והתקרבות יתר לחלקו האחורי בו מותקן וו גרירה. משחתם מנהל חב' א.ג.מ. על התחייבות לתשלום עבור התיקון הראשון, עליו לשאת בו, מה גם והנזק לחנוכיה נגרם זמן רב לאחר אספקת המלגזה. חב' ציוד הגישה נגד חב' א.ג.מ. תביעה שכנגד בגין עלות התיקון הראשון והשני וכן בגין הפרשי שער וריבית על סך של 13,684 ש''ח אשר לטענתה על חב' א.ג.ם לשאת בו בהתאם לתנאי ההזמנה. לעניין המע''מ נטען כי בהתאם למוסכם בין הצדדים תמורת המלגזה היא  46,000 מרק גרמני בתוספת מע"מ עליו ובהתאם לכך חב' א.ג.מ אכן שילמה את המע''מ.

ד י ו ן :

9.         במסגרת התביעה הוגשו מטעם חב' א.ג.מ. תצהיר עדות ראשית של מנהלה וכן חוות דעתו של המומחה מר בועז מוגלובקין (להלן: "מומחה חב' א.ג.מ."). מנגד, מטעם חב' ציוד הוגש תצהיר מנהלה, מר דן סובל (להלן: "מנהל חב' ציוד") וכן חוות דעתו של המהנדס מר יוסף רייפנברג   (להלן: "מומחה חב' ציוד") כל המצהירים והמומחים נחקרו בפניי.

10.        בסעיף 4.1 לתצהיר עדותו הראשית טען מנהל חב' א.ג.מ. כי " התובעת הזמינה מחברת 'ציוד' מלגזת דיזל במעמס 2.5 טון, מותאמת לכניסה לתוך קונטיינר סטנדרטי". בחקירתו של מנהל חב' א.ג.מ. הוא נשאל האם המלגזה מקיימת אחר דרישה זו, והשיב מפורשת " כן" (שם, עמ' 21 שורה 1 לפרוטוקול הדיון). בנסיבות העניין, אין לומר כי קיימת אי-התאמה בין המלגזה שהוזמנה למלגזה שסופקה בפועל וטענות חב' א.ג.מ. לעניין זה אין להן בסיס בדין.

11.        העובדה כי חב' ציוד ניסרה את גג המלגזה על מנת להקטין את גובהה אינה רלוונטית למחלוקת שבין הצדדים, שכן, לא נטען כאילו הדבר פגע בתפקוד או יעוד המלגזה. אדרבא, אותו השינוי נעשה על מנת לאפשר ביצוע עבודות במלגזה בתוך מכולה. לא נטען ולא הוכח באמצעות עדות מומחה כי השינויים במלגזה מהווים פגם כלשהו ומכל מקום, משלא העלה מנהל הנתבעת טענות ודרישות כנגד חב' ציוד, אף כי גילה זאת במועד ביצועם ובטרם נמסרה המלגזה לידיו, סימן ואות הוא כי הסכים לאותם שינויים.

12.        בסעיף 4.3 לסיכומי טענותיה, אישרה חב' א.ג.מ. כי בשני המקרים החנוכיה נפגעה " ע"י וו הגרירה של הרכב שעליו העמיסה המלגזה את השמטחים שהוצאו מהמכולות". חב' א.ג.מ. לא העלתה כל טענה, אף לא ברמז, כאילו במועד ההזמה, הודע לחב' ציוד כי המלגזה נועדה לפריקה וטעינה לרכבים עם וו גרירה או שיש להתאים אותה לרכבים עם וו גרירה.

13.        בחקירתו הנגדית העיד מומחה חב' א.ג.מ.  באומרו: "...חוות דעתי כאן היתה מאוד ספציפית. חוות דעתי היתה כדי להמחיש שמלגזה עם חנוכיה כזו ותורן כאלה לא מתאימה להעמסה למכונית מסחרית דוגמה זו של התובע שיש עליה וו גרירה קבוע" (שם, עמ'  12 שורה 1 לפרוטוקול הדיון). ובהמשך: "חברת לינדה מוכרת כחברה טובה שמייצרת מלגזות. אני קבעתי שמלגזה כזו, לא מתאימה לסוג זה של עבודה כאשר התובעת מעמיסה על הטנדר שלה שיש וו גרירה אחורי. אילולא כך, אין לי טענות למלגזה" (שם, עמ'  14 שורה 1 לפרוטוקול הדיון).

דא עקא, בהעדר טענה מפי חב' א.ג.מ. כאילו הודע לחב' ציוד כי המלגזה מיועדת להעמסה וטעינה ברכבים בהם מותקנים וו גרירה, הרי, ממילא חוות הדעת אינה רלוונטית למחלוקת בין הצדדים.

14.        העובדה כי מיום מסירת המלגזה לידי חב' א.ג.מ., 14.12.00, ועד לפגיעה הראשונה בחנוכיה, 25.9.02, עברה תקופה ממושכת מבלי שהועלו כל טענות לעניין תפקוד המלגזה והעובדה כי מנהל הנתבעת חתם על התחייבות לכיסוי הוצאות התיקון הראשון, תומכים במסקנה אליה הגעתי.

15.        בהתאם לכלל, לפיו, המוציא מחברו עליו הראיה, היה על חב' א.ג.מ. להוכיח כי הנזק שנתגלה בחלק מצמיגי המלגזה נגרם בשל פגם בהם או מטעם אפשרי אחר שהינו באחריות חב' ציוד. בחוות דעתו התייחס מומחה חב' א.ג.מ. לנזק שנגרם לחלק מצמיגי המלגזה, אך מבלי לציין סיבת הנזק ומשנשאל בחקירתו לעניין זה, הוא השיב באומרו: "אני לא יכול לומר מה הסיבה ציינתי את הפגיעה כעובדה" (שם, עמ' 15 שורה 13 לפרוטוקול הדיון). בנסיבות העניין, שוב מתחייבת המסקנה כי חב' א.ג.מ. לא הוכיחה תביעת לעניין הצמיגים של המלגזה. למעלה מהצורך יצויין כי מנהל חב' א.ג.מ. העיד כי הצמיגים לא הוחלפו אף כי השימוש במלגזה נמשך (שם, שורות 10 ו-24 בעמ'  23 לפרוטוקול הדיון).