פסק-דין בתיק א 10101/04

1.         ביום 23.12.96 נחתם בין הצדדים הסכם לפיו שכר הנתבע מאת התובע דירת מגורים לתקופה של שנה החל מיום 01.01.97 וכלה ביום 31.12.97. מאז הוארך תוקפו של הסכם השכירות מדי פעם בפעם, ולאחרונה עד ליום 31.12.03. מאז אותו מועד, לא נחתם בין הצדדים כל הסכם נוסף. 

2.         החל משלהי שנת 2003, נמנע הנתבע מתשלום דמי השכירות המגיעים הימנו, ועל כן הוגשה התביעה המונחת בפניי לתשלום דמי השכירות עד תום התקופה החוזית וכן לתשלום הפיצוי היומי המוסכם בגין כל יום שמעבר לכך.

3.         הנתבע טען כי כלל לא הכיר את התובע אלא שכר את הדירה באמצעות הצד השלישי, מתווך במקצועו. לדבריו, במהלך חודש אוקטובר 2003 קיבל סכום גדול מקרן הפיצויים לפועלי בנין, ועל פי עצת הצד השלישי שילם לידו מראש את דמי השכירות בעבור שנת 2004 וכן בגין הרבעון האחרון של שנת 2003. הנתבע ציין כי מדובר בסך של 20,000 ש"ח ששולמו לצד השלישי במזומן בסמוך למושכר.

4.         צד ג' הכחיש בכתב הגנתו את קבלת הסכום הנטען, תוך שהפנה לכך שהנתבע נהג לשלם לאורך כל תקופת השכירות את דמי השכירות בגין שלושה חודשים בלבד, וכי מעולם לא שילם שנה מראש. עוד טען כי הנתבע הפר את הסכם השכירות בכך שלא פינה את המושכר במועד והתעלם מפניות הצד השלישי אליו בעניין זה.

5.         הואיל ואין חולקין כי הנתבע המשיך להחזיק במושכר מבלי שנחתם עמו הסכם שכירות, ניתן ביום 29.06.05 פסק דין חלקי לפיו הוריתי לו לפנות את המושכר תוך 60 יום ולמסור את החזקה בו לידי צד ג' כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ. בנוסף, חוייב הנתבע לשלם לתובע את דמי השכירות המתחייבים מיום 01.01.05 ועד 31.08.05, בסך של 10,960 ש"ח.

            למעשה המחלוקת היחידה שנותרה להכרעה עניינה דמי השכירות המגיעים בעבור שנת 2004 והרבעון האחרון של שנת 2003.

6.         בפתח ישיבת ההוכחות מיום 13.12.05 התברר כי על אף פסק הדין שניתן, לא פינה הנתבע את המושכר והוא ממשיך להחזיק בו אף מבלי לשלם דמי שכירות איזה שהם.

            הואיל ואין מחלוקת כי התובע זכאי לדמי השכירות הנתבעים שנותרו במחלוקת, ומאחר  והגנתו היחידה של הנתבע הסתכמה בטענת פירעון החוב לידי צד ג', הוחלט שאין מקום לשמוע עדותו של התובע, ועל כן פתח הנתבע בהבאת ראיותיו.

7.         הנטל להוכחת טענת הנתבע כי פרע את החוב לידי הצד השלישי, מוטל על שכמו. למצער, לא עלה בידו להרים נטל זה. לא התרשמתי כי ניתן לסמוך על עדותו היחידה  של הנתבע לעניין זה, בייחוד לנוכח יתר הראיות והנסיבות שהוצגו בפניי כפי שיפורט להלן.

            אפתח בכך שהמשך החזקתו של הנתבע במושכר, ללא זכות ובניגוד לפסק דין שניתן, מבלי שהוא משלם לתובע דמי שכירות איזה שהם, מהווה תעודת עניות ליושרו, הגינותו ואמינותו.

8.         הגרסה שהעלה בפניי הנתבע לפיה שילם לצד ג' סך של 20,000 ש"ח במזומן הנה תמוהה, בלשון המעטה. לא ברור מדוע ראה הנתבע, שהיה מובטל באותו מועד, להסתובב כשבכיסו סכום של 20,000 ש"ח במזומן. הטענה שלא קיבל קבלה בגין סכום זה, אף היא מעוררת תמיהה, לנוכח העובדה שבגין כל התשלומים הקודמים ששילם, נמסרו לידו קבלות מאת הצד השלישי. עיון במסמכים שהציג בפניי צד ג' מלמד כי צד זה נהג להוציא באופן סדור אישור בכתב על כל תשלום ותשלום שקיבל לידיו.

9.         לשם הוכחת טענתו, הציג הנתבע אישור מיום 02.06.03 המעיד על קבלת המחאה על סך 47,221 ש"ח מקרן פועלי הבניין. לדבריו, נעשה תשלום דמי השכירות בסך 20,000 ש"ח מתוך הכספים שנתקבלו מהקרן. אלא שביום 05.06.03 שילם הנתבע סך 7,828 ש"ח בגין דמי השכירות עבור התקופה עד ליום 30.06.03 וביום 18.7.2003 שב ושילם סך 1,505 ש"ח על חשבון החודשים יולי - ספטמבר של אותה שנה. צד ג' הציג הקבלות שניתנו לנתבע בגין תשלומים אלה. אותם תשלומים אינם מתיישבים עם טענתו של הנתבע לפיה שילם בחודש יוני 2003 או בסמוך לכך, סך של 20,000 ש"ח בגין הרבעון האחרון של שנת 2003 ובגין כל שנת 2004.

10.        יתר על כן, ביום 14.01.04 פנה צד ג' אל הנתבע בדרישה לתשלום דמי השכירות אשר לא שולמו עד לאותו מועד. משלא נענה, פנה בשנית אל הנתבע ביום 01.02.04 ודרש אותו לסלק חוב דמי השכירות המגיע הימנו. מכתבים אלה לא זכו לכל מענה מצד הנתבע. הדעת נותנת כי אילו הוא אכן סילק את המגיע הימנו מראש, הוא היה מתרעם על פניות אלו ומשיב לצד השלישי כי אינו חייב עוד דבר.  שתיקתו מלמדת כי לא היה בפיו מענה לטענות שהועלו נגדו.

11.        על יסוד מקבץ האמור, אני דוחה את טענת הנתבע כי שילם לידי הצד השלישי את המגיע הימנו לתובע.

אשר על כן , אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע תוך 30 יום מהיום סך 20,000 ש"ח, שאם לא כן ישא סכום זה ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.  בנוסף, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח.

12.        הנני דוחה את ההודעה כנגד צד ג' ומחייב את הנתבע לשלם לצד זה הוצאותיו בסך 1,500 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל, אלא אם כן סולק הסכום תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום י"ד בכסלו, תשס"ו (15 בדצמבר 2005)  בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.