פסק-דין בתיק א 1008/03

1. כתב התביעה:

בכתב התביעה נאמר כי הנתבעת הרסה בניגוד לדין גדר אבן אשר היתה בנויה בחלקת התובעים, ובנתה תחתיה גדר חדשה יצוקת בטון אשר נתמכת בכלונסאות בטון, כאשר אותה גדר בנויה ונטועה כולה בחלקת התובעים.

התובעים התריעו בפני הנתבעת נחרצות נוכח כוונתה להרוס את הגדר, אולם הנתבעת התעלמה ממחאות אלה, הרסה את הגדר, פלשה לחלקת התובעים התובעים ובנתה גדר חדשה.

התובעים הם בעלים של חלקה 298 בגוש 7651 ברעננה (להלן: "חלקה 298").

בחלקה 298 בנויות 4 יחידות דיור צמודות קרקע אשר שתיים מהן הינן בבעלות התובעים ומשמשות כבית מגוריהם.

הנתבעת הינה בעלת היתר בנייה בחלקה 299 הסמוכה וגובלת בחלקת התובעים.

בגין היתר הבנייה הותר לה לבנות בניין חדש בן 4 דירות כקוטג'.

במהלך חודש פבר' 99' הבין התובע 1 (להלן: "מר דרוקר") כי המרתף אשר נבנה בחלקת הנתבעת גבוה ביחס לפני הקרקע. התובעת 2, הגב' דרוקר, פנתה למחלקת ההנדסה בעיריית רעננה וצילמה את תוכניות הבנייה אשר כוללת פגיעה בגדר התובעים.

הגב' דרוקר קבעה פגישה עם סגנית מהנדס העיר רעננה אשר לא קידמה את ענייני התובעים.

ב"כ התובעים פנה לועדה המקומית וטען כי על פי היתר הבנייה שניתן לנתבעת, מתוכננת הגבהה של גדר אבן קיימת המצוייה בגבול שבין חלקת התובעים לחלקה 299 וכי אין לאיש זכות לבנות בתוך חלקת התובעים.

הועדה המקומית לא טרחה להשיב דבר. לאחר מכן באפריל 99' פנו התובעים לנתבעת והזהירו אותה שלא לבצע כל פגיעה בגדר האבן.

ביום 13.9.00 גילו התובעים כי מספר פועלים עוסקים בהריסת גדר האבן אשר היתה בנוייה בשטח החלקה שלהם. הם הזעיקו את משטרת ישראל ואף פנו לבימ"ש בבקשה למתן צו מניעה אשר יאסור על הנתבעת את המשך ביצוע הריסת גדר האבן.

דבר לא הועיל והנתבעת הרסה לחלוטין את גדר האבן. גדר זו היתה בנויה כאמור בחלקת התובעים, היא היתה מחופה באבן ירושלמית. בחלקים ממנה חוברה לה גדר קלה ומערכת תאורת גינה ולצידה מערכת טפטפות המיועדת להשקות את גינת ביתם של התובעים 1-2.

בעלה של הנתבעת הציג את מיקום הגדר החדשה בפגישה שנערכה בין הצדדים, וביקש את חתימת התובעים על מסמך המאשר את הסכמתם להגבהת הגדר החדשה מעל הגובה המאושר בהיתר הבנייה, אולם התובעים 1-2 סירבו לכך.

התובע פנה למודד מוסמך וביקש כי יערוך עבורו מדידה למיקום הגבול הנכון בין שתי החלקות.

בספט' 2000 נסעו התובעים 1-2 לחו"ל. כאשר שבו ארצה נדהמו לגלות כי הנתבעת בנתה גדר חדשה - יציקת בטון התומכת כמויות עפר אדירות אשר מילאו את חלקת הנתבעת וגרמו להגבהת קו האפס ב- 130 ס"מ מעל לקו הקרקע. הגדר החדשה נתמכת על כלונסאות וכולה בחלקת התובעים.

התובעים 1-2 ציינו כי הריסת גדר האבן ובניית הגדר החדשה פגעה בעצים הנטועים בגינת ביתם. 

המודד מטעם התובעים הציג בפני התובעים מפת מדידות אותה רכש במחלקת המדידות של מדינת ישראל, שהוכנה לבקשת עיריית רעננה ונחתמה במאי 87' על ידי מודד מוסמך בשם ורזגר.

על פי מפה זו, אשר הוזמנה כאמור על ידי עיריית רעננה, עולה בבירור כי גדר האבן עובר להריסתה, לא רק שהיתה מוצבת כולה בתוך חלקה 298 אלא רחוקה מגבול אותה חלקה.