פסק-דין בתיק א 10061/06

1.       התובע, יליד 22.10.68, נפגע בתאונת דרכים ביום 8.3.03.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

          א.       התובע נפגע בראשו, חזה וגב. למעט רגישות מעל עמוד שדרה צווארי וגבי לא נמצא בחדר מיון כל ממצא פתולוגי והתובע שוחרר עם המלצות לאנלגטיקה והמשך מעקב רפואי.

          ב.       התובע היה במעקב אורתופדי, התלונן על "רדימות" בידיים וחוסר תחושה מקומי, היה בחופשת מחלה עד 10.4.03 וקיבל טפולי פיזיוטרפיה.

          ג.        ד"ר דוד, אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה היה בדעה כי: "בבדיקה גופנית נמצא טווח תנועות תקין של עמוד שדרה צווארי ולא נמצאו חסרים נוירולוגיים בגפיים עליונות.

                    ממצאי נוירופטיה אולנרית המוזכרים ע"י ד"ר להב בחודש נובמבר 2003 אינם מלווים בחסר מוטורי ואינם קשורים לדעתי לתאונה הנדונה.

                    בבדיקת עמוד שדרה המותני נמצא יישור לורדוזיס מותנית וכן רגישות במישוש, הן דיפוזי - אך גם כזו הממוקמת מעל חוליה L5 . ממצאי צלומי רנטגן מעידים על קיומו של פגם התפתחותי... בחוליה L5 אשר לא נגרם עקב התאונה הנדונה. לאור העדר רקע קודם (נמצא רישום בודד המתייחס לכאבי גב תחתון ב- 28.11.02 אשר לא חייב כל בירור או טיפול ספציפי). ניתן להניח כי התאונה גרמה להופעת סימפטומים לדוגמת כאבי גב תחתון אשר לא היו מופיעים במידה ולא היה נפגע בתאונה זו.

                    ממצאי מפוי עצמות מתאריך 25.8.03 מעידים על פעילות אוסטאובלסטית קלה בחוליה L5 אשר אינה מתאימה לשבר טרי.

                    לסיכום, יש לדעתי להכיר בנכות בת 5%...".

          ד.       ד"ר דוד לא נשאל שאלות הבהרה ולא נחקר על חוות דעתו ועל כן נותרה זו בלתי מעורערת.

3.       נזקים

          א.       הפסדי השתכרות

                    1)      לטענת התובע, מתווך דירות עצמאי במקצועו, נעדר מעבודתו במשך כחודשיים ושב לעבודה חלקית בלבד, אלא שהציג תעודות מחלה למשך חודש בלבד.

                    2)      התובע המציא דו"חות שומה לשנים 2005-2001, מהם עולה כי מ- 2001
ל- 2002, השנה שלפני התאונה חלה ירידה של כ- 20,000 ש"ח ודווקא בשנת 2003, שנת התאונה בה נפגע בתחילתה, עלו הכנסותיו בכ- 40,000 ש"ח.

                             אמנם גם בשנת 2004 ו- 2005 יש ירידה משמעותית בסכום כמעט זהה, אך מאחר וסכום זה קרוב יותר להכנסותיו בשנת 2002, לפני התאונה, ברור שמדובר בהכנסה גלית, שאין בינה ובין הפגיעה בתאונה ולא כלום.  

                    3)      מאידך, התובע היה באי כושר מוכח במשך חודש, קבל טיפולי פיזיוטרפיה במשך כחודשיים לאחר התאונה וכחצי שנה לאחריה עדיין היה במעקב ועבר מפוי עצמות. סביר איפוא להניח כי הפסיד שכר ועל כן נראה לי לנכון לפצותו בסכום גלובלי, על בסיס ממוצע הכנסותיו בשנים שלפני ואחרי התאונה בסך של 5,000 ש"ח.