פסק-דין בתיק א 10058/97

1.         התובע, יליד 1990, נפגע קשות בתאונת דרכים שארעה לו ב- 28.2.95 בהיותו כבן 5 שנים. התובע, באמצעות הוריו, הגיש תביעתו (ב- 19.1.97) כנגד הנהג שפגע בו וכנגד מבטחת רכבו של הנהג, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975.

            הנתבעים לא כפרו בחבותם על פי החוק ועניינו של פסק דין זה הוא בשאלת גובה הנזק.

2.         בסיכום המחלה שניתן לתובע בסיום אישפוזו בבית חולים רמב"ם ועם העברתו למרכז הרפואי הרצליה-חיפה לשיקום, פורטו פגיעותיו הרבות שעיקרן פגיעת ראש קשה והטיפולים שקיבל, ומצויין כי בשחרורו מבית חולים רמב"ם היה עדיין חסר הכרה.

            בסיכום המחלה שניתן לתובע עם שחרורו מהמרכז הרפואי הרצליה-חיפה, נמסר כי עם קבלתו היה בהכרה מלאה אך סבל מאנרטריה מוחלטת ומשיתוק ספסטי של הגפיים מימין, מרותק למיטה וללא שליטה בסוגרים. עם קבלתו הוחל בטיפול פיזיותרפי וריפוי בעיסוק אינטנסיבי עם שיפור הדרגתי במצבו כולל הליכה עם עזרה ושיפור ניכר בדיבור. עם שחרורו לביתו הומלץ על טיפול פיזיותרפי אינטנסיבי של 5 פעמים בשבוע לפחות, ריפוי בעיסוק לשיפור השימוש ביד ימין, ריפוי בדיבור וטיפול הידרותרפי.

3.         חוות דעת מומחה בית המשפט

התובע נבדק בשעתו על ידי דר' המלי ז"ל, נוירולוג ילדים שערך חוות דעת ב- 25.10.98, חוות דעת זמנית לחמש שנים. לפיכך, הסכימו הצדדים על הפסקת הדיון בתביעה. לכשהתחדש הדיון התברר כי דר' המלי נפטר לבית עולמו ובאי כח הצדדים הסכימו על מינויו של פרופ' שטיינברג, אף הוא נוירולוג ילדים, מבית החולים שערי צדק, כמומחה חדש מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי.

            פרופ' שטיינברג ערך את חוות דעתו ב- 22.2.04.

            בחוות דעתו מציין פרופ' שטיינברג כי ב- 26.3.95 הועבר התובע למרכז הרפואי הרצליה בחיפה לטיפול שיקומי ממנו שוחרר ב- 7.5.95. בהתקבלו למוסד זה היה כבר בהכרה מלאה, לא דיבר, סבל משיתוק ספסטי של הגוף העליוני, היה מרותק למיטה ולא שלט על הסוגרים. התובע קיבל טיפול שיקומי אינטנסיבי, ובמהלך השיקום חל שיפור ניכר במצבו. בשחרורו הלך עם סד לרגל ימין, סבל מדיבור דיסארתרי ודיספוני וקיבל המלצה להמשך טיפול פיזיותרפי, הידרותרפי, ריפוי בדיבור, כיסא גלגלים מתאים וטיפול תרופתי.

            התובע עבר שני אבחונים פסיכולוגיים - האחד ב- 1997 והשני ב- 2002, שהדגימו ממצאים דומים שעיקרם תפקוד קוגניטיבי תקין, עם פערים ניכרים בין תת המבחנים השונים שנעו בין תפקוד ממוצע גבוה עד לתפקוד גבולי, בלטו בעיות בתחום הקשב, הריכוז, ליקויי למידה והפרעות התנהגותיות, ממצאים שתאמו פגיעה מוחית פרונטלית.

            פרופ' שטיינברג בדק את התובע בהיותו כבן 14 שנה וציין כי בתאונה שארעה לפני 9 שנים, סבל התובע מפגיעה רב מערכתית כולל פגיעה בראשו, שהיתה חבלת ראש קשה מאוד עם דימום תוך גולגולתי ותוך מוחי, סבל מאבדן הכרה ממושך, צורך בהנשמה מלאכותית ממושכת וחוסר נוירולוגי כללי ומוקדי.

            המומחה מציין כי לאחר טיפולים דחופים ושיקומיים, חלה הטבה במצבו הנוירולוגי של התובע אך נותרו חסרים נוירוקוגניטיביים, ומוסיף כי:-

"בבדיקתי כיום אינני מוצא חוסר נוירולוגי פורמאלי, אך על פי הנתונים מאיבחונים פסיכולוגיים עולה כי התובע סובל מתסמונת האונות הפרונטליות, אשר מתבטאת בהפרעות התנהגותיות, תכנוניות, ארגוניות ושיפוטיות ניכרות. בגין קשיי הקשב והריכוז והקשיים ההתנהגותיים והחברתיים נאלץ התובע ללמוד במסגרות של חינוך מיוחד למרות שמבחינה קוגניטיבית תפקודו כנראה תקין.

לאור הזמן הרב שחלף מאז התאונה הנני סבור כי נכותו הנוירולוגית הנוכחית היא צמיתה.

הנני ממליץ לקבוע לתובע נכות בגובה 50% לפי סעיף 34 (ה) לתקנות הביטוח הלאומי".

4.         לתובע מונו שני מומחים נוספים - מומחה בתחום רפואת העיניים ומומחה בתחום הפה והלסת.

            פרופ' ניימן, המומחה בתחום העיניים, ערך חוות דעתו ב- 1.9.04.

בחוות דעתו מציין המומחה כי בדיקת תנועות העיניים מגלה שארית חולשה בפעולת השריר האלכסון העליון של עין ימין. המומחה מציין כי מאחר שמיד לאחר התאונה הופיעה פזילה שחלפה בהדרגה, יש לקבל שהליקוי שנותר בפעולת השריר האלכסון נובע מחבלת הראש שארעה בעת התאונה, קרוב לוודאי כתוצאה מהדימומיים התוך גולגולתיים שאובחנו בשעתו בבדיקת ה- CT. המומחה מציין כי הפזילה שהופיעה לראשונה מייד לאחר התאונה חלפה כמעט כליל וכל שנותר הוא פזילה שחוזרת ומפריעה רק לפרקי זמן קצרים ביותר. המומחה לא מצא בתקנות המל"ל התייחסות לממצאים דומים לאלה שמצא אצל התובע, והעריך את נכותו של התובע ב- 5%.

            דר' שרון, מומחה בתחום הפה והלסת, מציין כי בין יתר הפגיעות שסבל התובע בתאונה אובחן גם שבר בלסת התחתונה, שקובע. לאחר מכן הוסר הקיבוע לאחר ריפוי טוב של השבר בלסת.

            המומחה מציין כי בתצפית על הפנים ניכרת אסימטריה המתבטאת בנפיחות בשרנית בשפה התחתונה ובסנטר מימין. בצילום לסתות שבוצע ב- 26.10.04 לא ניתן היה להבחין בסימני שבר כלשהם בלסת התחתונה וכל השיניים הקבועות התפתחו ללא מתום.