פסק-דין בתיק א 10057/03

1.         מבוא

בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת 3, ילידת 7.12.94, בתאריך 4.10.01, עת נתקלה בחצר ביתה בברז שהפרפר בראשו היה חסר, והפין החד שנותר חדר לירך רגלה הימנית תוך שהוא מסב לה נזק.

התובעים 1 ו-2 הינם הורי התובעת 3.

לטענת התובעים, כאמור בכתב התביעה, התרשלה הנתבעת 1 ולחילופין הפרה חובותיה לפי פקודת העיריות וצו המועצות המקומיות , תשי"ח -1958 כמו כן טענו התובעים להחלת הכלל בדבר "הדבר מדבר בעדו" וכן כי מדובר "בדבר מסוכן" המעביר אל הנתבעות הנטל להוכיח שלא התרשלו.

הנתבעת 2 הינה מבטחת הנתבעת 1.

הנתבעות טענו בכתב הגנתן טענות כלליות ברובן, למעט טענה אחת ולפיה התאונה לא התרחשה היכן שנטען שהתרחשה וכי ארעה בשטח פרטי להבדיל מציבורי, במקביל טרחו והגישו הודעה לצד ג' שהופנתה הן לתובעים 1,2 כהורי התובעת 3 והן ליתר דיירי הבנין, כאשר כלפי התובעים 1 ו-2 נטען כי היה עליהם להשגיח על התובעת, ואשר לצד ג' 3 נטען, כי בשטח הרכוש המשותף אירעה התאונה והיא זו שהתרשלה  בהותירה ברז חשוף ומסוכן ברכוש המשותף.

צדי ג' 1-2 - הורי התובעת 3, טענו כי האחריות הינה לפתח שולחת ההודעה מה גם שבעקבות האירוע הוזז אותו ברז מהמקום על ידי נציגי העירייה וכי כהורי הקטינה עשו הכל על מנת להשגיח עליה מה גם שהתובעת 3 כלל לא השתוללה בחצר.

2.         המחלוקת שבין הצדדים

א.                חבות הנתבעות לנזקי התובעת 3 לרבות מקום אירוע הנזק והסיבה לו.

ב.                 ככל  שתוכר  חבות הנתבעת מהי חבות צד ג' בנסיבות.

ג.                   נזקי התובעת.

3.         חבות העירייה - הברז עליו נפלה התובעת 3

סלע המחלוקת העיקרי בין הצדדים, מתייחס למעשה למקום הברז עליו נפלה התובעת 3 וסוג הברז עליו נפלה. בפועל, נטען על ידי התובעת 2, אמה של התובעת 3, כי התובעת נפלה על ברז השייך לממטרה. תצהיר ראשון לצורך כך נמסר על ידי התובעת 2 ביום 10.4.03 (ת/1) לפי האמור בו בסעיף 2 האירוע התרחש כך:

"2... רותם סיפרה לי שבשעה ששיחקה ליד הבית ליד סוכה ועם ילדים אחרים, היא רצה, ולפתע נתקלה בברז ליד המדרכה, ליד בניין בעין יהב 5, ה"פרח" של הברז היה חסר. הצינור היה חשוף, בלט החוצה ופגע ברותם שנחבלה בירך".

לתצהירה צרפה תמונה צבעונית של צינור, הבולט כשלעצמו מתוך האדמה לגובה של כ-10 ס"מ לערך, מדובר בצינור שבקצהו העליון סימני הברגה המאפשרים לחבר לו ממטרה, זה ותו לא.

ביחס לתצהיר זה, נחקרה בבית המשפט עוד טרם החל שלב הראיות בתאריך 27.10.03,  השיבה לשאלות בית המשפט וציינה כך:

"...אני גרה ברח' אליאב, שם יש בניין ומאחוריו יש עוד בניין, אני נמצאת בעורף, בבניין ממול יש שביל שמוליך לכניסת הבניין ומצדדיו חולות, בחולות היה ברז עירייה בצורת ח', הילדה שיחקה עם חברותיה, אני הייתי בבית, קראתי לה לעלות, היא קראה לי למטה ואמרה לי שיורד לה דם, אמרתי לה שתעלה הביתה, וכשראיתי את זה ראיתי בור ברגל, היא אמרה שהיא נפלה על הברז הגדול... הצינור של הברז חדר לה לרגל, הברג בצורת ח' יש לו שפיץ ארוך, בד"כ יש עליהם פרח, ושם לא היה פרח, ושהשפיץ חדר לה לרגל. הברז שמצורף לתיק היה ליד הברז הנדון, נספח א1 לתצהירי, אני טוענת שביתי התיישבה בין הברז הזה לבין הברז של הח', צרפנו זאת על מנת להראות את ההבדל".

דהיינו, כעת כבר ידוע על 2 ברזים, האחד מוט היוצא מהקרקע בגובה של 10 ס"מ אותו נכנה ברז הממטרה והאחר, צינור בצורת ח' ולצידו שפיץ עליו חסר הפרפר הדואג לפתיחת המים עליו לכאורה נפלה וזה חדר לרגל התובעת 3.

בתצהיר נוסף שצירפה התובע 2 (ת/2) מיום 13.4.04 כבר נמסר הסבר יותר מפורט. התובעת 2 חוזרת ומציינת כי התובעת 3 נפלה על הברז בצורת ח' ומבהירה ביחס לתמונה המקורית שצורפה לת/1 כי:

"... בשלב זה אני רוצה לציין כי לתצהירי הקודם צורפה תמונה לא נכונה, הדבר התגלה לי רק כשהשבתי לשאלות בית המשפט בדיון שנערך ביום 27.10.03. כב' בית המשפט הראה לי את התמונה שצורפה לתצהיר הראשון שהגשתי ומיד עיינתי בתמונה וראיתי שצורפה תמונה אחרת שצילמתי ואכן מיד הסברתי לכב' בית המשפט שצורפה תמונה אחרת בטעות".