פסק-דין בתיק א 1005/99

א.         התובע, יליד 10.6.1951 (להלן: "התובע"), הגיש תביעתו לפיצויי נזיקין כנגד הנתבעות עקב פגיעתו בתאונת דרכים שאונתה לו בתאריך 3.2.98 (להלן: "תאונת הדרכים") עת נהג ברכב מ.ר. 87-492-12 ברחוב העצמאות בקרית אתא. הרכב היה מבוטח כדין אצל הנתבעות אשר מודות בחבותן לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב תאונה זו.

ב.         ממקום התאונה הועבר התובע באמבולנס לבית החולים רמב"ם. הממצאים שאובחנו לפי גליון חדר המיון מיום התאונה היו: קושי בהרמת הרגליים, החזר פטלרי מימין מוחלש, חולשה ברגליים, CONTUSION OF BACK, HEMYPARESIS .

עוד נרשם בגליון חדר המיון בבדיקת נוירוכירורג "פלס תחושתי בגובה D10 , פראפלגיה, ספינקטר אנאלי אינו קיים..... ככל הנראה מדובר בתמונה של SPINAL SHOCK ".

בסיכום המחלה של ביה"ח רמב"ם מיום 29.3.98 צוינו האבחנות הבאות : " CONTUSION OF BACK, PARAPLEGIA, HYPOSTHESIA-LOWER LIMBS ,SPONDYLOLISIS L5-S1-NONTRAUMATIC ".

בנוסף, צויין בסיכום המחלה הנ"ל כי "לנוכח העדר ממצאים היכולים להסביר את הפראפלגיה, לא נמצא מקום להתערבות ניתוחית". בהמשך צויין כי בוצעו בדיקות אשר "לא מצאו עדות להאטת הולכה מרכזית במסילות התחושתיות והמוטוריות".

ביום 29.3.98 הועבר התובע להמשך אשפוז שיקומי בבית החולים "בני ציון ", עד ליום 10.7.98, מועד בו שוחרר התובע לביתו למשך חודש כשהוא מחובר לקטטר, מתהלך בעזרת קביים, ניתנו הנחיות להמשך פיזיותרפיה בבית, וכן ביקורת במרפאת חוץ, ושיקום אורתופדי.

ביום 25.8.98 אושפז התובע בבית החולים "בני ציון" לצורך המשך שיקום ושקילת התקנת מכשיר LONG LEG BRACE. התובע שוחרר לביתו ביום 8.9.98 עם הנחיות להמשך פיזיותרפיה במקום מגוריו.

ג.          ביום 8.10.99 נפל התובע במדרגות ביתו ונחבל. התובע אושפז עקב נפילתו זו, בו ביום, בבית החולים "רבקה זיו" אשר בצפת, ושם אובחנה חבלה באגן. ביום 10.10.99 הועבר התובע להמשך טיפול בבית חולים רמב"ם, במחלקה האורתופדית. בגיליון הרפואי נרשם כי התובע התקבל עם שברים  שונים בחלקי האגן, ופגיעה באשכים.

ביום 23.11.99 הועבר התובע לבית החולים ע"ש  לוינשטיין לצורך שיקום כשהוא "במצב כללי בינוני, מתהלך מספר צעדים עם קביים, מטיל שתן עצמונית". כן צויין שקיימת פרפרזיה של רגל ימין.

ביום 9.2.00 שוחרר התובע מבית החולים. בדו"ח סיכום המחלה נרשם כי במהלך האשפוז עבר התובע הליך שיקומי והחל ללכת מרחקים קצרים בעזרת שני קביים קנדיות וסד אמריקאי ברגל ימין.

ד.         בית המשפט מינה שלושה מומחים רפואיים לבדיקתו של התובע.

פרופ' מ. שליט, הגיש את חוות דעתו מיום 6.5.01 בתחום הנוירוכירורגיה. מסקנתו היתה שלא קיים בסיס נוירולוגי אורגני למצבו הקליני של התובע ולכן סבר שלא ניתן לקבוע נכות מבחינה נוירולוגית. פרופ' מ. שליט המליץ על קבלת חוות דעת מרופא מומחה בתחום הפסיכיאטריה באשר לגורם נפשי במחלתו של התובע.

ה.         לפיכך, נתמנה פרופ' אהוד קליין כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה שבחוות דעתו מיום 28.1.03 (מ/1) הגיע למסקנה שניתן לקבוע בסבירות גבוהה, שבהעדר ממצאים אורגניים שיכולים להסביר את הפגיעה של התובע, מדובר בהפרעה קונברסיבית אשר אינה נמנית אמנם על ההפרעות הנפשיות החמורות, ואולם  המהלך הכרוני והבלתי הפיך של ההפרעה, והנזק התפקודי החמור שנגרם לנבדק, יוצרים לדעת פרופ' א. קליין נכות משמעותית, שלדעתו צריכה לקבל ביטוי בחוות דעת של מומחה בתחום השיקום שיתן את דעתו לנכות הכוללת הנובעת מן הנזק התפקודי, ללא קשר לסיבותיו.

            פרופ' א. קליין המליץ לקבוע לתובע נכות נפשית בשיעור של 30% לצמיתות לפי סעיף 34 (ד) של תקנות המוסד לביטוח לאומי.

ו.          בנוסף התמנה האורולוג, פרופ' חיים מצקין, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, אשר בדק את התובע ביום 25.5.04  וכתב בחוות דעתו שמרבית הבדיקות שנעשו לתובע תקינות לחלוטין. באחרונה שבהן לא עלה בידי התובע להטיל שתן בעזרת שחרור השלפוחית אלא בעזרת שרירי דופן הבטן, אך התרוקן באופן חלקי-סביר, והומלץ כי התובע יבצע צינתור, והתובע מבצע זאת אחת ליום.

            פרופ' ח. מצקין כותב שלא תועדו ממצאים היכולים להסביר אי-שליטה ודליפת שתן בלתי רצונית והוא לא מצא עדות/סימנים לדליפת שתן. הקושי בהתרוקנות המצריך שימוש בשרירי הבטן, יתכן ומקורו באי-שיתוף פעולה של החולה או על רקע פגיעה נוירולוגית אחרת.

            אין בהיבט האורולוגי-פיזיולוגי כל הסבר לתלונותיו של התובע על אי-שליטה ואין אפשרות לאור זאת לקשור את התאונה מיום 3.2.98 למצבו הרפואי האורולוגי של התובע כעת.

            מוסף פרופ' ח. מצקין שהנכות וההגבלות בתחום האורולוגי הינן קלות יחסית, ואף ניתן היה לסכם שאין נכות כזו, אך ההמלצה הרפואית לתובע לצנתר אחת ליום, מאלצת אותו לקבוע מעט אחרת. פרופ' ח. מצקין קבע לתובע נכות בשיעור של 10% בדרגת חומרה קלה בלבד, כשנכות זו היא תפקודית, ללא הסבר טוב, וללא רקע אורגני ברור.

            ביום 3.10.04 שיגר בא כח התובע שאלות הבהרה לפרופ' ח. מצקין, ושאל את המומחה, בין היתר, האם יתכן שהרקע לתלונות האורולוגיות של התובע נעוץ בבעיה הנפשית שנוצרה בתאונה הנדונה. בתשובתו מיום 15.10.04 השיב הפרופ' ח. מצקין: