פסק-דין בתיק א 10021/01

1.         בפני תביעה לפיצוי בגין ליקויי בנייה. על פי חוזה מכר מיום 17.6.1999 (להלן: "החוזה") רכשו התובעות מהנתבעות משרד,  בבנין משרדים ברח' האתגר 4 (כיום מס' 5) בטירת הכרמל, הבנוי על מקרקעין הידועים כחלקות 19,20 בגוש 11359 (להלן: "המשרד").

התובעות צירפו לתביעתן חוו"ד מומחה מטעם המהנדס גל, מיום 1.12.00, לפיה החלונות אינם מתאימים לתקן, וקיימת חדירת רטיבות, ולצורך פתרון הבעיה יש להחליף את החלונות בעלות של 74,588 ש"ח, כולל תיקוני טיח בקירות חוץ וצביעת קירות פנים.

הנתבעות שלחו הודעת צד שלישי לגורמים שונים אשר היו מעורבים בבנייה, אולם אלה נמחקו או נזנחו, בשלבים שונים של ההליך, הנתבעות לא התייחסו אליהם בסיכומיהן ויש לראות את ההודעות נגדם כהודעות שנמחקו.

2.         לאחר חילופי מומחים מינה כב' השו' סוקול את מר אבי שטרן כמומחה מטעם ביהמ"ש (להלן: "המומחה").

בחוות דעתו, אשר ניתנה ביום 5.5.02, קבע המומחה כי קיימת חדירת מים דרך החלונות, וכי יש לפרק את כל 13 החלונות, להחליף את פרופיל המשקוף העליון, אטמים ומספריי פתיחה וכן לבצע עבודות נלוות נוספות, לרבות ביצוע איטום, הרכבת פרופילי אף-מים בכל כנף, ועוד.

הערכת המומחה את עלות העבודות הסתכמה ב - 8,175 ש"ח, כולל מע"מ (להלן: " חוות הדעת").

התובעות שלחו למומחה שאלות הבהרה. בתשובתו  מיום 16.2.03 התייחס המומחה להצעות מחיר אשר נשלחו אליו ולא שינה את דעתו לגבי העלות, אולם המליץ לתובעות לקבל הערכות כספיות מארבעה יצרנים שונים, ועל פיהן ישקלל המומחה את העלות הממוצעת לתיקון. המומחה ציין עוד כי הוא לא מצא סביב החלונות פגמי טיח חמורים, אלא המליץ על התזת סיליקון נוזלי בהיקף החלונות מבחוץ ועל תיקוני שפכטל וטיח בחלק התחתון של החלונות מבפנים (להלן: " תשובות ההבהרה").

בחוות דעתו מיום 7.4.03, קבע המומחה, על פי הצעות המחיר אשר נשלחו אליו, כי העלות הכוללת של התיקונים הינה  23,895 ש"ח, כולל מע"מ (להלן: " חוות הדעת השניה").

סופו של דבר - כל 13 החלונות הוחלפו ע"י התובעות, לחלונות חדשים, בעלות של    12,000 ש"ח + מע"מ.

לאחר כל האמור לעיל, ולאחר הגשת תצהירי עדויות ראשיות, הסכימו הצדדים למתן פסק דין על פי החומר הקיים  בתיק וסיכומיהם, ללא חקירות.

3.         בסיכומיהן אין התובעות עומדות עוד על מלוא תביעתן. הן נסמכות על חוות הדעת השניה  ותובעות את הפיצוי האמור בה, דהיינו - סך של 23,895 ש"ח, ובנוסף לכך - פיצוי בסך שלא יפחת מ- 15,000 ש"ח, בגין עגמת נפש, לאור טענתן שלאורך תקופה ארוכה הן סבלו, במשרדן, מנזילות, רוחות ובעיות שונות, עקב אי תקינות החלונות וחדירת רטיבות, ובגין הטרחה הכרוכה בתיקונים.

כמו כן עותרות התובעות לחיוב הנתבעות בתשלום הוצאות לרבות הוצאות המומחים המסתכמות בסך של כ- 5,000 ש"ח.

4.         הנתבעות טוענות שהתובעות רכשו נכס אשר בנייתו הושלמה כשנתיים עובר לרכישה וכי הן בדקו, ולאור תחום עיסוקן, גם יכלו לבדוק את הנכס, בדיקה מקצועית.

לטענתן, בתחילת שנת 2000 התגלתה  חדירת רטיבות קלה אשר טופלה, והגם שלא היה צורך בכך, הוחלפו, לפי דרישת התובעות, 3 חלונות עם מנגנון פתיחה אחר, משוכלל יותר.

הנתבעות טוענות כי לאחר האמור לעיל לא היתה חדירת מים, וכי התובעות התלוננו כנגד החלונות, לא מאחר שהיתה בהם בעייה כלשהי, אלא מאחר שהן רצו חלונות מסוג אחר.

לא אוכל לקבל טענה זו, הנסתרת במסמכים אשר צורפו לתצהיר התובעות.

טרם הגשת התביעה נעזרו התובעות ביועצת אלומיניום, הגב' סטלה טליסמן, ובסופו של דבר אף הגיעו לסיכום אשר הועלה ע"י התובעות על הכתב ביום 22.6.00 (נספח יא' לתצהירן). אמנם בחלק מהתייחסויות מר נתן פלד מטעם גורדי נרשם שאין כל בעיית רטיבות, אולם במכתבו מיום 5.8.01 (אשר נכתב לאחר הגשת התביעה), מודה, למעשה, מר פלד כי קיימת בעיית רטיבות, בה הוא עצמו נוכח בביקורו במקום בחודש פברואר 2001, ואף התחייב לתקן את הליקוי, ע"י פירוק החלונות וביצוע אטימה יסודית.

יצויין כי גם המומחה קבע כי קיימת בעיית רטיבות הדורשת פתרון.

ב"כ הנתבעות עצמו מסכים בסיכומיו, כי גם לאחר התיקון אשר בוצע בשנת 2001 היתה חדירת מים מהחלונות שלא הוחלפו, אולם, לטענתו, מדובר בחדירת מים קלה שניתן לתקנה ע"י שיפור האטימה, ללא צורך בהחלפת החלונות.