פסק-דין בתיק א 100134/01

1.    בספטמבר 2001 הוגשה על ידי התובעים תביעה בסדר דין מקוצר, כנגד פנחס ודפנה שרון לפינוי וסילוק יד מהנכס אשר נמצא ברחוב שתולים 49 תל-אביב, בשכונה הידועה בכינויה " שכונת הארגזים".

הנכס מושא התביעה נמצא בתחום פרויקט לפינוי בינוי שכונת הארגזים שמכרז לביצועו פורסם בדצמבר 1998 על ידי התובע 1, עיריית תל-אביב-יפו, וחברת מבני תעשיה בע"מ (להלן: " המכרז").

התובעות 2 ו-3 זכו במכרז, ובהתאם לתנאיו עליהן לבצע על חשבונן את כל הפינויים במקרקעין שבתחום הפרוייקט, ולשלם לזכאים על פי המכרז, פיצוי כנגד פינויים.

במכתב מיום 1.3.2001 (נספח ד' לכתב התביעה), התבקשו הנתבעים לפנות את הנכס המוחזק על ידם בתמורה לקבלת פיצוי בהתאם לתנאי המכרז, תוך שמובא לידיעתם כי הרשות לשימוש בנכס , ככל שניתנה, בוטלה " לרבות בפרסום המכרז".

כמחצית השנה לאחר מכן, הוגשה תביעה זו.

הנתבע ביקש וקיבל רשות להתגונן כנגד התביעה, אך הרשות הזו הוגבלה לטענותיו בעניין זכותו לפיצוי "בהתאם לקריטריונים הנזכרים בחוזה", ובדבר היותו "מחזיק ברשות וזכות ביטול הרשות אינה בלתי מסוייגת".

בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בהסכמת הצדדים, הורחבה הרשות להתגונן גם ל" שאלת הרשיון הבלתי הדיר".

אציין כאן: בקשת הרשות להגן הוגשה על ידי הנתבע לבדו. בני הזוג שרון התגרשו מספר שנים לפני שהוגשה תביעה זו, והגב' דפנה שרון שאינה מתגוררת בנכס, לא בקשה רשות להגן.

הגם שמחיקתה מכתב התביעה לא התבקשה על ידי התובעים  - שמה אף מופיע בכותרת הסיכומים מטעמם בהליך כאן - הם מתייחסים בסיכומיהם אל הנתבע לבדו כאל מי שמחזיק במקרקעין מושא התביעה, ועותרים למתן צו אשר מורה על "פינוי המקרקעין וסילוק יד הנתבע מהם כנגד הפיצוי בתנאי המכרז...". יש אפוא לראות את דפנה שרון כמי שנמחקה מכתב התביעה.

2.    לחוברת המכרז צורף " סקר פינויים בשכונת הארגזים" אשר נערך ביוני 1996 לצורך " מיפוי וזיהוי בתי אב ועסקים בשכונה" (להלן: "הסקר" - נספח יא' לחוברת המכרז ).

הנתבע ודפנה שרון מופיעים בסקר כמי שמסרבים למסור פרטים, אך מעצם העובדה שהם מופיעים בסקר שנערך ביוזמת התובע 1, ברור שהסוקרים ראו בהם בזמנו " בית אב" הזכאי לפיצוי כנגד פינויו במסגרת המכרז.

התובעים אינם חולקים אפוא על עצם זכותו של הנתבע לפיצוי כנגד פינוי המקרקעין המוחזקים על ידו (להלן: "המקרקעין" או " הנכס") . הצדדים אף ניהלו משא ומתן, לאחר שהסתיימו ההוכחות בתיק זה, אלא שהניסיון לסיים בדרך זו את המחלוקת הנטושה ביניהם ביחס לגובה הפיצוי -  לא צלח.

עתה טוען הנתבע:

בידו רשות, שאינה ניתנת לביטול משיקולים של צדק, להמשיך ולהחזיק בנכס, ודין התביעה לפינויו להידחות;

אם בכל זאת תתקבל התביעה, כי אז יש להורות שהפינוי יתייחס רק אל הנתבע ולא ליתר בני משפחתו אשר מתגוררים במקרקעין;

אם התובעים מבקשים לפנות גם את בני משפחתו של הנתבע כי אז עליהם להעניק לנתבע ולבני משפחתו פיצוי גבוה מהמינימום במכרז תוך התחשבות מיוחדת במצבו של הבן רן, ובכל מקרה לא פחות מפיצוי בגובה של 5 חבילות פיצוי כנגד חמשת בתי האב אשר מחזיקים במקרקעין;

לחלופי חילופין,  יש לפסוק לנתבע פיצוי בהתאם לקריטריונים שנקבעו לעניין זה במסגרת המכרז, כפי שיושמו בפסקי דין שניתנו על ידי בעניינם של מפונים אחרים בשכונת הארגזים.

להלן אתייחס לטענות הללו, אך תחילה לעקרונות הפיצוי לפי המכרז.

3.    ההוראות בנוגע לפיצוי מפונים מרוכזות בנספח ז' לחוברת המכרז אשר מכונה " תנאים מיוחדים".