פסק-דין בתיק א' 1504/99

1.       בכתב התביעה שלפני עותרים התובעים לכך שהנתבעת תחויב לשלם להם סך 2,000,000 (שני מיליון) ש"ח, כפיצוי עבור ליקויי בניה שונים ברכוש המשותף בבניין בו מתגוררים התובעים, המצוי ברח' הגנים 1 בקרית ביאליק.

2.       התביעה מופנית כנד הנתבעת, היא החברה הקבלנית שבנתה את הבניין ומכרה את הדירות לתובעים. הנתבעת מצדה הגישה הודעה לצד שלישי נגד קבלני משנה שונים שביצעו עבודות עבורה.

          הצד השלישי מס' 5, היא החברה שהתקינה את המעליות בבניין, הגישה הודעה לצד רביעי נגד אדריכל הבנין.

3.       תביעת התובעים נסמכת על חוות דעת של מהנדס איכות, מר מרדכי שטיינר, ולפיה עלות תיקון הליקויים השונים ברכוש המשותף מגיעה כדי הסך 2,213,816 ש"ח.

          בנוסף לסכום הנקוב בחוות דעתו של מר שטיינר עותרים התובעים לפיצוי בסכומים נוספים, ולטענתם, סכום הפיצוי הכולל המגיע להם, מסתכם בסכום של כ- 2.3 מיליון ש"ח, אותו מעמידים התובעים בתביעתם, מטעמי אגרת המשפט, על סכום התביעה, דהיינו - 2 מיליון ש"ח.

4.       הנתבעת מכחישה בכתב הגנתה את טענות התובעים, והגישה חוות דעת של מומחה מטעמה, הוא אינג' צבי רון, ולפי חוות דעתו, עלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף מגיעה כדי הסך 15,100 ש"ח בלבד.

5.       נוכח הפערים בין המומחה מטעם התובעים והמומחה מטעם הנתבעת, מיניתי כמומחית מטעם בית המשפט את האדריכלית גב' פנינה נוי, שהעריכה את עלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף בסכום של 95,208 ש"ח, כערכו לתאריך 1.1.2002. חוות הדעת אינה מביאה בחשבון את עלות תיקון ליקויי האיטום בתקרת החניון, ושיקום החניון לאחר סיום עבודות האיטום, משום שלדעת המומחית יש לאפשר לצד ג' 15 (חברת "איטומקס") להשלים את עבודות האיטום.

6.       המומחית פנינה נוי נחקרה בפני על ידי ב"כ הצדדים, וחוות דעתה סומנה ב"מ/1. המומחית עשתה עלי רושם חיובי, תשובותיה היו ענייניות, וניכר שהיא מבקשת לשקף באופן האמיתי והאובייקטיבי ביותר את ליקויי הבניה ברכוש המשותף, ואת עלותם.

7.       לאחר חקירת המומחית על חוות דעתה, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, ולפיו יוגשו על ידם תצהירים, ויטענו טענותיהם, ופסק הדין יינתן ללא חקירת המצהירים.

8.       ב"כ התובעים אינו משלים עם חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט, והוא מבקש להסתמך דווקא על חוות דעת המומחה מטעם התובעים. ואולם, בעניין זה מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעת והצדדים השלישיים, כי לפי תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד  - 1984, יש לראות את חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים "כאילו לא נתקבלו כראיה", מה עוד, שכאמור, התרשמתי שהמומחית מטעם בית המשפט שיקפה באופן אמיתי ואובייקטיבי את הליקויים בבניין.

9.       ב"כ התובעים טען, כי יש לתקן את חוות דעת המומחית בכמה נקודות, אך לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים, הנני סבור שאין מקום לקבל טענות ב"כ התובעים, ואת חוות דעת המומחית יש לתקן דווקא על פי טענות שטענו באי כוח הנתבעים. מכל מקום, אדון תחילה במקצת מטענות ב"כ התובעים:

(א)     הוספת סך 4,500 ש"ח בגין הפיצוי עבור ריצוף המסדרון באזור החניה:

          בעמ' 35 לפרוטוקול נשאלה המומחית על אופן חישוב הפיצוי בפריט זה, ואמרה כי לתובעים מגיע פיצוי בשיעור 70% מעלות ריצוף חדש, אך לאחר מכן, כאשר הועמדה על כך שבחוות דעת חושב הפיצוי לפי 50%, תיקנה ואמרה שאכן הפיצוי צריך להיות בשיעור 50%, וכך שבה ואמרה בהמשך הדברים (בעמ' 36 לפרוטוקול).

          שקלתי טענת ב"כ התובעים, ובשונה ממנו הנני סבור כי המומחית התכוונה לכך שהפיצוי עבור ליקויי הריצוף האמורים צריך להיות בשיעור 50% מעלות ריצוף חדש, והטעות שנפלה בדבריה, בנוגע לשיעור 70% הייתה טעות רגעית, שתוקנה בהמשך עדותה, מיד לאחר מכן.

(ב)     בשאלת ליקויי בידוד ואיטום:

          ב"כ התובעים חולק על ממצאי המומחית משום שביקרה בבניין בעת שלא ירד גשם, ולטענתו המומחית לא יכולה הייתה לקבוע האם יש ליקויי איטום שמקורם בשיפועי הגגות.

          אין אני מקבל טענה זאת. המומחית ביקרה במקום והתרשמה ממראה עיניה, גם אם לא השתמשה במיכשור לבדיקת השיפועים. חזקה על מומחה שהאופן בו הוא רואה את הדברים שונה מהאופן בו אדם שאינו מומחה רואה את הדברים, ומשמצאה המומחית, בראיית המומחה, שאין ליקוי בשיפועי הגגות, כי אז מקבל אני את ממצאיה בעניין זה.

(ג)      סיווג הבניין כבניין גבוה או כבניין רב קומות:

          המומחית התייחסה לבניין כאל בניין גבוה ולא כאל בניין רב קומות. ההגדרות האמורות משפיעות על מתקנים שונים, שכן בבניין רב קומות המעליות ודרכי הגישה צריכים להיות שונים באופן מהותי מאלה הקיימים בבניין גבוה.