פסק-דין בתיק א' 1052/05

א. ההליך

1.       התובע מס' 1 (להלן - "התובע"), יליד 23.8.1956, מהנדס אוירונאוטיקה בהכשרתו, תושב העיר וינדזור שבקנדה, נפגע בתאונת דרכים, כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, שאירעה בתאריך 5.7.2005, בעת שביקר בחופשה בישראל. התובעת מס' 2 היא אשת התובע, והתובעת מס' 3 היא בתם של התובעים 1 ו- 2.

2.       בתביעתם שלפני עותרים התובעים לקבלת פיצויים, בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת הדרכים הנזכרת.

3.       אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת היא הנושאת באחריות לתשלום הפיצויים בגין תאונת הדרכים.

4.       בכתב התביעה המתוקן, שהוגש ביום 19.12.10, צויין, כי על פי החלטת בית המשפט העליון במחוז אונטריו שבקנדה מתאריך 27.10.10, מונתה התובעת לאפוטרופא של התובע. על כן, תביעת התובעת מס' 2 הוגשה הן כמי שמונתה לשמש לו כאפוטרופא והן כמי שהיטיבה את נזקיו.

ב. רקע

5.       כאמור, התובע נפגע בתאריך 5.7.2005 בעת ששהה בישראל בחופשה. פגיעתו של התובע הייתה פגיעה רב מערכתית. ממקום התאונה הובהל התובע ליחידת טיפול נמרץ במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה כשהוא מונשם ומורדם. בין היתר סבל התובע מפגיעת ראש, לרבות שבר בבסיס הגולגולת ודימום תת עכבישי נרחב, משברים בעצמות האגן ושוק רגלו השמאלית, ומפגיעה בבית החזה עם שברים בצלעותיו. במשך כחודש ימים התובע היה מחוסר הכרה.

6.       בתאריך 16.8.05 הועבר התובע מהמרכז הרפואי רמב"ם לבית החולים לוינשטיין, ואושפז שם במחלקה לשיקום חולים לאחר חבלות מוחיות. ביום 27.1.06 שוחרר התובע מאשפוז במחלקה זו, והועבר להמשך טיפול במסגרת אשפוז יום בבית החולים, עד ליום 2.5.06.

          בסך הכל היה התובע מאושפז למשך תקופה כוללת של 300 ימים (כולל תקופת אשפוז היום).

ג. קביעות המומחים הרפואיים

7.       לצרוך קביעת מצבו הרפואי של התובע, מונו מספר מומחים שבדקו אותו, ולהלן אסקור בקצרה את חוות הדעת שהגישו:

(א)     פרופ' מיכאל סודרי, מומחה בתחום האורטופדיה:

          על פי חוות דעתו של פרופ' סודרי (מוצג ת/11), לתובע נותרה נכות אורטופדית בשיעור משוקל של 23.29% לצמיתות, כמפורט להלן:

(1)      15% נכות בשל השפעה קלה עד בינונית על כושר הפעולה בגין הפגיעה בברך רגל שמאל;

(2)      5% נכות השבר בעצם הבריח משמאל;

(3)      5% נכות בשל השבר בעצם בריח ימין.

(ב)     פרופ' אלדד מלמד - המומחה בתחום הנוירולוגיה

על פי חוות דעתו של פרופ' מלמד (מוצג ת/10), בעקבות התאונה נגרמו לתובע הפרעות קוגניטיביות, התנהגותיות ומוטוריות. עם זאת, פרופ' מלמד ציין, כי במצבו של התובע חל שיפור "נאה מאוד".

פרופ' מלמד קובע, כי הבדיקה הנוירולוגית הפיזית שערך לתובע נמצאה תקינה, וכי לא נמצאה בה עדות לנזק כלשהו, למעט "הססנות מסוימת בהליכה". באופן דומה התרשם פרופ' מלמד גם מהבדיקה הקוגנטיבית שערך לתובע. בחוות דעתו פירט פרופ' מלמד כי התובע "בהכרה מלאה וצלולה. בריא ומטופח, נינוח ושקט, ללא סימני מצוקה, סבל, חרדה או דכאון. מסר הפרטים (באנגלית) ברצף, בשטף ובבהירות ובלא להזדקק לרישומים. בשיחה עמו לא התרשמתי מהפרעות בזכרון. ההתמצאות היתה תקינה. תפקודי הדיבור והשפה היו תקינים".  לאור תלונותיו של התובע וממצאיה הדלים של בדיקתו, העריך פרופ' מלמד את נכותו של התובע בשיעור של 25% לצמיתות.