לפניי בקשות לסילוק על הסף של התובענה (בש"א 23917/02 מטעם הנתבעת 2, ובש"א 17270/03 מטעם הנתבע 1); הנתבעים האחרים הצטרפו לטענות הנתבעת 2 וביקשו גם הםלסלק על הסף את התביעה נגדם. אגב הדיון בבקשות עתרה התובעת בבקשה לתיקון כתב התביעה (בש"א 11418/04) והיא עשתה כן במגמה לפרט את עילות התביעה ולצמצם את החשש שהתביעה תסולק בשל חוסר פירוט; ההחלטה עוסקת גם בבקשה זו.

הרקע (על פי כתב התביעה)

1.         ביום 14.3.95 רכשה התובעת חטיבת קרקע של כ-46 דונם בהוד השרון (חלק מחלקה 1 בגוש 6446) וביום 24.4.95 נרשמה הקרקע על שמה בספרי רשם המקרקעין. התובעת שילמה בעבור הקרקע סכום של 9,300,000 דולר וביקשה להקים עליה  בתי דירות בהשקעה כוללת של 55 מיליון דולר.

בזמן שרכשה התובעת את הקרקע חלה על הקרקע ועל קרקעות סמוכות לה בשטח כולל של כ-257 דונם תב"ע הר/במ/3/58 ("התב"ע") שכללה תכנית איחוד וחלוקה וייעדה שטחים למגורים (145 דירות), לבנייני ציבור, לדרכים ולשטח ציבורי פתוח. התב"ע אושרה ביום 21.3.94.

הנתבעים הם בעלי מקרקעין הסמוכים למקרקעין שנכללו בתב"ע, ובין מקרקעי התובעת לבין המקרקעין של הנתבעים נמצא ערוצו של נחל הדר.

2.         בחודש יולי 95' הגישה התובעת בקשות להיתרי בנייה וכן ביקשה הקלות ובהן הקלה בקווי בניין ותוספת בנייה של 7 בתים. התובעת גרמה לפרסום כחוק של בקשת ההקלות, כנראה בחודש אוקטובר 95', והנתבעים הגישו התנגדויות לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הדרים ("הוועדה המקומית"). הוועדה המקומית דנה בהתנגדויות, דחתה אותן ואישרה את ההקלות שביקשה התובעת. על כך הגישו הנתבעים עררים לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז המרכז וזו דחתה את העררים.

3.         ביום 21.10.02 הגישה התובעת את כתב התביעה דנן. בכתב התביעה היא טוענת שההתנגדויות והעררים שהגישו המשיבים גרמו להתמשכות יתרה של הטיפול בבקשותיה לאישור ההקלות ובמתן היתרי הבנייה ועקב כך נגרמו לה נזקים. לטענתה הגישו הנתבעים את ההתנגדויות והמשיכו ועמדו עליהן ועל העררים בחוסר תום לב ומשיקולים שאינם ענייניים.

כאן המקום לעמוד על הטענות שטענו הנתבעים בהתנגדויות.

טענות הנתבעים בהתנגדויות לבקשת ההקלה

4.         ואלו עיקרי הטענות שטענו הנתבעים בהתנגדויות:

הנתבע 1התנגד לבקשת ההקלה מטעמים אחדים ובהם שאין " ליתן היתרי בנייה בגין בעיות בביצוע ו/או אי ביצוע עבודות עפר, פיתוח וניקוז במתחם התב"ע כולו וגבולותיו", שאין די שטחים ציבוריים בתוך אזורי המגורים שבתב"ע ושהוא חושש שבעתיד יופקעו מקרקעין שלו לצורך זה.

הנתבעת 2(הנתבעת 3 היא הנתבעת 2 בשמה האחר) טענה שיש צורך בהכנת תכנית ניקוז לנחל הדר, וכי בנייה של בתים נוספים שלא נכללו בתב"ע תגדיל את המחסור בגינות ציבוריות ובמבני ציבור.

הנתבעות 4 ו-5התנגדו בטענות בדבר הצורך בעבודות ניקוז ואי קיום התחייבויות של עירית הוד השרון לביצוע עבודות עפר.

הנתבעת 6התנגדה וטענה שיש לכרוך את בקשתה לשינוי ייעוד של המקרקעין החקלאיים שבבעלותה עם הדיון בבקשות התובעת, מפני החשש שלא תוכל לנצל במלואן את זכויות הבנייה שיחולו על המקרקעין שלה.

אפשר לקבץ ולרכז את טענות הנתבעים בהתנגדויותיהם להקלות ובעררים שהגישו כדלקמן: כל הנתבעים התנגדו בטענות העוסקות בניקוז הקרקע, ומדובר הן בניקוז של מי גשמים הן בניקוזו של נחל הדר שעלול היה לעלות על גדותיו בשל מי גשמים. מרבית הנתבעים התנגדו, בלשון זו או אחרת, בטענות של חשש מצפיפות יתר של בנייה למגורים העלולה לפגוע בשטחים הציבוריים ואף בבנייה עתידית בתחום המקרקעין שלהם.

המועדים הרלוונטיים

5.         הנתבעים הגישו את ההתנגדויות בתאריכים אחדים בסוף חודש אוקטובר ובתחילת חודש נובמבר 95', והוועדה המקומית דחתה את ההתנגדויות ביום 20.12.95. את העררים לוועדה המחוזית הגישו הנתבעים בימים הראשונים של חודש פברואר 96' ובדרך כלל נימקו אותם בנימוקים שטענו בהתנגדויותיהם לפני הוועדה המקומית; הנתבעת 6 הוסיפה וטענה בערר שהנתבעים ביצעו עבודות עפר ללא היתר. 

ביום 17.3.96 החליטה הוועדה המחוזית לדחות את העררים, והדבר נודע לתובעת ביום 11.4.96.

בין המועד שבו דחתה הוועדה המקומית את ההתנגדויות לבין המועד שבו דחתה הוועדה המחוזית את העררים עלתה הצעה פשרה שהתובעת וחברת שיכון עובדים בע"מ, שאף היא הייתה בעלת זכויות במקרקעין שעליהם חלה התב"ע, תבנינה על חשבונן את המשך המובל לניקוז נחל הדר, אף על פי שהמשך זה נמצא בתחום שאינו כלול בתב"ע והתב"ע איננה מחייבת את בנייתו. כאן המקום לציין שאחת הדרישות בתב"ע הייתה הטיית הנחל. התובעת הסכימה לפשרה אך הנתבעים עמדו על התנגדויותיהם ולפיכך הפשרה לא הסתייעה.

התביעה

6.         לטענת התובעת עקב ההתנגדויות (מכאן ואילך אכלול באזכור "ההתנגדויות" גם את העררים) התעכבה הבנייה במשך כ-5 חודשים והעיכוב גרם לה נזקי מימון ונזקים אחרים בסכום של 13,878,000 ש"ח (בערכם ליום הגשת התביעה); התובעת העמידה את תביעתה על סך 10,000,000.

טענות הנתבעים בבקשה לסילוק על הסף ודיון בהן

הנתבעים מבקשים לסלק על הסף את התובענה בטענות אחדות, ואדון בהן: