פסק דין בתיק 3609-05-11

1.          העתירה שבכותרת - עניינה בקשת העותרת, גב' אלישבע שריד, לקבל תעודה במקצוע קלינאות תקשורת לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תשס"ח-2008 (להלן - " חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות " או " החוק "). במסגרת עתירה זו - התעוררו מספר שאלות המשותפות לעותרות בעתירות שונות התלויות ועומדות לפני מותב זה. שאלות אלה קשורות כולן בפרשנות החוק ובהוראת המעבר שבו.

רקע כללי

2.         ביום 30.7.2008 פורסם ברשומות חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. בסעיף 1 לחוק נקבע, שמטרתו של החוק היא "להסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בהם ולהגן על בריאות הציבור". החוק קובע משטר הסדרת עיסוק של מעין "רישוי" תוך שהוא מסמיך את המנהל הכללי של משרד הבריאות (או מי שהוא הסמיך) להעניק "תעודות במקצועות הבריאות" לפי החוק. החוק מכיל גם הוראות שעניינן ייחוד התואר (למשל סעיף 4); ייחוד פעולות (למשל סעיף 5); איסורים שונים; מערך משמעתי ואתי (פרקים ז' וח') וכן הוראות נוספות להסדרת התחום.

3.         יצוין, שנכון להיום טרם הותקנה התוספת השנייה לחוק, שמטרתה לקבוע אלו פעולות ייוחדו לבעלי התעודות במקצועות הבריאות. משמעות הדבר היא, כך ניתן להבין מהחוק, שהמגבלה העיקרית על מי שאינם מחזיקים בתעודות היא, שאין הם רשאים להשתמש בתואר מקצוע הבריאות. גם בכך, כפי שעלה בדיון בעתירה, יש משום פגיעה בחופש העיסוק.

4.         משטר הרישוי שנקבע בחוק הוא פועל יוצא של פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ 2921/03 קאופמן ואח' נ' ד"ר שנון ואח' (לא פורסם, 29.4.2004). לפיו, מצב הדברים שקדם לחוק - ובו הוסדר העיסוק בנדון בהנחיות מנהליות וללא הסמכה בחקיקה ראשית - היה שלא כדין. הסדרה זו הייתה שלא כדין מכיוון שהיא עמדה בניגוד לדרישה בחוק יסוד: חופש העיסוק, שלפיה אין לפגוע בחופש העיסוק אלא בחוק או מכוח הסמכה מפורשת בחוק (ראו עוד דברי ההסבר להצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ז-2007, ה"ח הכנסת 170).

5.         במסגרת החוק והמגבלות שהוטלו בו על חופש העיסוק של העוסקים ב"מקצועות בריאות" שונים, כהגדרתם בחוק, נכללו הוראות מעבר מפורטות (שאף נעשו בהן בהמשך תיקונים שונים). הוראות המעבר כולן מצויות בסעיף 58 לחוק. לענייננו רלבנטית ושנויה במחלוקת בין הצדדים בעיקר הוראת סעיף 58(ה) לחוק, שזו לשונה:

"המנהל רשאי להעניק תעודה במקצוע בריאות למי שעסק במקצוע בריאות בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה [30.1.2009 - י.מ.], ולא היתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות, אם הוכיח השכלה מתאימה, ידע וניסיון במקצוע הבריאות, עמד בבחינות מיוחדות שקבע המנהל לעניין סעיף קטן זה (בסעיף קטן זה - בחינות מיוחדות) בתוך שנתיים מיום התחילה, ומתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי שבפסקה (3) בסעיף האמור, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות נוספות שקבע מלבד הבחינות המיוחדות, כתנאי למתן תעודה במקצוע בריאות לפי סעיף קטן זה".

העתירות שהוגשו

6.         לבית-משפט זה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים הוגשו מספר עתירות הקשורות כולן לשאלת הזכאות של העותרות באותן עתירות לקבל תעודת קלינאית תקשורת לפי הוראות המעבר שבחוק. ניתנו באותן עתירות החלטות שונות ועניינן של חלק מהעותרות התייתר במהלך הזמן. בעת הזו תלויות ועומדות בבית המשפט (לפני מותב זה) עתירותיהן הנפרדות של שש-עשרה עותרות - עתירות שהוגשו כולן על-ידי בא כוח העותרת דנן - עו"ד גולדנברג. עתירות אלה מעלות שאלות משותפות בעניין בקשתן של העותרות לקבלת תעודה במקצוע הבריאות האמור לפי הוראת המעבר הנזכרת לעיל. עם זאת, מטבע הדברים, בעניינן של כל עותרת ועותרת מערך נסיבות פרטני שונה. יצוין, כי העתירות כולן - ובכלל זה גם העתירה שבכותרת - תלויות ועומדות בבית-משפט זה במשך תקופה יחסית לא מבוטלת. הדבר נובע מסיבות שונות דיוניות ומהותיות, שהעיקרית בהן היא ניסיון שנעשה להביא את העניין למיצוי בהסדר שלא על דרך של מתן פסק-דין, וכן אורכות שהתבקשו על-ידי הצדדים עצמם והודעות שונות שהוגשו.

7.         ביום 1.12.2011 הגיש בא כוח העותרות בעתירות השונות שנותרו תלויות ועומדות בבית-משפט זה - שש-עשרה במספר כאמור - "כתב טענות מרוכז", הכולל את ריכוז הטענות השונות, תוך עמידה על ההבדלים בין העתירות. על מנת לייעל את הטיפול בהליכים כולם ומשעה שקיימים כאמור הבדלים עובדתיים בין ענייניהן של העותרות בעתירות השונות, הוחלט על-ידי (ביום 20.12.2011) שהעתירה שבכותרת "תידון תחילה ובנפרד. לאחריה - ובהתאם לפסק הדין - יוחלט בעניין יתר העתירות". זאת, בהמשך להודעת בא כוח העותרת, שלפיה עתירה זו שבכותרת כוללת את מרבית השאלות המשותפות לעותרות כולן. העתירות האחרות נותרו אפוא תלויות ועומדות. עם זאת, יצוין, כי על-פי הסכמה אליה הגיעו באי-כוח הצדדים בדיון שהתקיים לפניי בעתירה שבכותרת (ביום 13.3.2012), שקיבלה תוקף של החלטה, יהוו הממצאים והקביעות בפסק הדין בעתירה זו "מעשה בית דין גם לגבי אותן טענות - ככל שהן עולות - גם בעתירות האחרות, וזאת מבלי לגרוע מטענות אחרות שיש לנו באותן עתירות, ככל שנבקש לבררן" (עמ' 2 לפרוטוקול).

8.         יצוין עוד, שבהחלטה מיום 30.5.2011, הוריתי במסגרת בקשה לצו ביניים שיתאפשר לעותרת (ולעותרות אחרות) לגשת ל"בחינה המיוחדת" שהתקיימה במועד קרוב (היא הבחינה הקבועה כתנאי מן התנאים שבהוראת המעבר בסעיף 58(ה) הנזכרת לעיל). עם זאת, הוריתי שהבחינות לא ייבדקו בשלב זה והן ייבדקו "רק ככל שייקבע על-ידי בית המשפט כי בכפוף לעמידה בבחינה המיוחדת, זכאיות העותרות לקבלת תעודה לפי החוק".