פסק דין בשאלות עקרוניות בתחום דיני ההפקעות

לפני תובענה לפסיקת פיצויים בגין הפקעות שבוצעו לטענת התובעים בחלקה 137 בגוש 6407, הממוקמת בהוד השרון (להלן: " החלקה").

א. רקע עובדתי

1.       התובעים הינם הבעלים הרשומים של החלקה, כאשר התובע 1 הינו הבעלים של מחצית החלקה, התובעת 2 הינה הבעלים של שליש החלקה, וכל אחד מבין התובעים 3 ו-4 הינו הבעלים של 1/12 חלקים מהחלקה. רוכשי החלקה במקור היו הורי התובע 1, ה"ה ישעיהו והניה גולדשטיין ז"ל, אשר העבירו את החלקה ללא תמורה לתובע 1 ולאחיו המנוח, אברהם גונן ז"ל, בחלקים שווים ביניהם. לאחר מות האח, ירשו התובעים 2 - 4, אלמנתו וילדיו, את זכויותיו בחלקה (ראו נספחים ד' - ו' לתצהירי התובעים) .

2.       הנתבעת 1 היא חברה ממשלתית, האחראית על תכנונן, פיתוחן, אחזקתן וניהולן של הדרכים הבינעירוניות במדינת ישראל (להלן: " החברה הלאומית"). החברה הלאומית הוקמה על פי החלטת ממשלת ישראל מס' 779 מיום 15.9.2003 אשר הורתה על סגירת המחלקה לעבודות ציבוריות במשרד התחבורה "מע"צ יחידת הסמך" (להלן: " מע"צ") והעברת אחריותה, זכויותיה וחובותיה לחברה הלאומית.

3.       הנתבעת 2 היא גוף שהוקם על פי דין, בהתאם לחוק רשות הנמלים והרכבות, תשכ"א-1961. בין יתר תפקידיה ומטרות הקמתה נכללים גם תכנון, בניית, ניהול והחזקת מסילות הברזל בישראל (להלן: " הרכבת"). 

4.       שטחה הרשום של חלקה 137 בגוש 6407 בלשכת רישום המקרקעין הינו 6,805 מ"ר (נספח א' לתצהיר אליהו גונן). לטענת התובעים, שטחה המקורי של החלקה (אשר טרם פיצולה לתתי חלקות סומנה במספר 1) עמד על 7,578 מ"ר.שטח של כ-773 מ"ר, המהווה כ-10.2% מהשטח של חלקה מס' 1 המקורית, ואשר הפך לחלקה 139 בגוש 6407 לאחר פיצולה של חלקה 1 לתתי חלקות, הועבר במכר ללא תמורה לידי המועצה המקומית מגדיאל (שמאוחר יותר הפכה למועצה המקומית הוד השרון ), לצורך סלילת דרך על החלקה. דרך זו ידועה גם בשם דרך הטייסים (להלן: " ההפקעה ההיסטורית ").

5.       הצדדים אינם חלוקים על כך שחלק מן החלקה, בשטח של כ- 4,083 מ"ר, הופקע מכוח צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (צומת (מחלף) סוקולוב, כפר סבא), התשנ"ה-1995, אשר פורסם ביום 29.6.1995 (להלן: " הצו הראשון"). שטח זה הופקע לצורך הקמת מחלף שנועד לחבר בין כביש 531 לבין רחוב סוקולוב בכפר סבא . ההודעה על ההפקעה נמסרה לבעלי המקרקעין ביום 5.9.1996, ובהמשך לכך, ביום 19.9.1996 תפסה מע"צ את החזקה במקרקעין שהופקעו על פי הצו הראשון (להלן: " ההפקעה הראשונה ", ראו פרטיכל תפיסת החזקה שצורף כנספח א' לתצהיר העדות הראשית של מר יורם כהן מטעם החברה הלאומית).

6.       לטענת החברה הלאומית, בשנת 2002 נוהל משא ומתן לתשלום פיצויים לנפקעים בגין ההפקעה הראשונה. לגירסתה, לתובעים הוצע פיצוי בסך של 70$ לכל 1 מ"ר שהופקע, וכן פיצוי עבור יתרת החלקה שלא הופקעה, אך זאת- בניכוי בשיעור של 25% אשר לטענתה אין בעלי הזכויות בקרקע זכאים לקבל פיצוי בגין הפקעתם. בין הצדדים לא הושגה הסכמה לגבי גובה הפיצויים.

7.       הפקעה נוספת בשטח של כ- 1,324 מ"ר בוצעה מכוח צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (מסילת ברזל בקטע פתח-תקוה, דרום השרון, הוד השרון, כפר סבא), התשנ"ח-1998, אשר פורסם ביום 13.8.1998 (להלן: " הצו השני"). השטח המופקע נועד לשמש לצורכי הקמת מסילת ברזל (להלן: " ההפקעה השנייה ").

יצוין כי לפי חוות דעת שמאי המקרקעין מטעם הרכבת, מר גדעון גולדשטיין, ההפקעה הראשונה כללה בתוכה גם שטח שיועד לתוואי המסילה (עמ' 6 לחוות דעתו).מכל מקום, בשנת 1998 פורסם צו נפרד לשטח המסילה בלבד, על שטח הקרקע שהופקע למעשה לצורך זה עוד ביום 19.9.1996, בהתאם לצו הראשון (עמ' 7 לחוות דעת השמאי).

8.       חלק נוסף מן החלקה, בשטח של כ-889 מ"ר, הופקע מכוח צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (דרך מס' 531: הרצליה-רעננה-כפר-סבא-הוד השרון-חורשים; קטע מחלף סוקולוב - מחלף כפר סבא דרום) (הרחבה וביטול), התשס"ז-2006 (להלן: " הצו השלישי"), אשר פורסם ביום 29.11.2006. ההפקעה זו נועדה לצורך הרחבת דרך 531 . ההודעה בדבר ההפקעה נמסרה לבעלי המקרקעין ביום 19.12.2006 (להלן: " ההפקעה השלישית "). כפי שיפורט להלן, החזקה במקרקעין נושא צו ההפקעה השלישי נתפסה על ידי החברה הלאומית ביום 24.5.2007.

9.       יובהר, כי שלושת הצווים האמורים הוצאו מכוחו של סעיף 3 בפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: " פקודת הדרכים"). יוער, כי פקודת הדרכים בוטלה במסגרת החוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (מס' 3), התש"ע-2010.

10.   התובעים סירבו לפנות את המקרקעין בהתאם להוראות הצו השלישי, ולפיכך הוגשה כנגדם על ידי החברה הלאומית תביעת פינוי לבית המשפט השלום בפתח תקווה. תביעה זו התקבלה (ראו ה.פ. (פ"ת) 121/07 מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ נ' גונן אליהו(פורסם בנבו, 10.4.2007). בהמשך לכך, ביום 24.5.2007 תפסה החברה הלאומית חזקה במקרקעין שהופקעו לפי הצו השלישי. בגין הפקעה זו שולם לתובעים 1 ו-2 סך כולל של 262,614 ש"ח, ואילו לתובעים 3 ו-4 שולם סך נוסף של 49,454 ש"ח (נספח ט' לתצהירי העדות הראשית מטעם החברה הלאומית). לפיכך, הפיצוי הכולל אשר שולם לתובעים בגין ההפקעה השלישית עמד על סך של 267,029 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.11.2006, המסתכמים בסך כולל של 312,068 ש"ח . (יוער, כי התובעים טענו כי בפועל שולם להם סכום נמוך יותר, אך מעיון במסמכים שהוגשו על ידי החברה הלאומית עולה כי הפער נובע מכך שהתובעים לא התייחסו בחישוביהם לתשלומי המיסים החלים עליהם, שקוזזו במקור מסכום הפיצויים).

11.   במסגרת ניהול ההליך דנן, הסכימו הצדדים להצעתו של בית המשפט לפיה סכום הפיצויים שאינו שנוי במחלוקת ביחס להפקעה הראשונה ולהפקעה השנייה ישולם על ידי הנתבעות לתובעים.

12.   בהתאם לכך, שילמה החברה הלאומית ביום 15.11.2009 סך של 1,392,261 ש"ח בגין ההפקעה הראשונה משנת 1995. סך זה חושב בהתייחס לסך קרן של 847,141 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן וריבית בגין התקופה שמיום 29.6.1995 ועד לחודש יולי 2002, ולאחר ניכוי במקור של תשלומי המיסים החלים על פי דין. 

13.   ביום 20.12.2009 שילמה הרכבת לתובעים סכום נוסף של 202,085 ש"ח בגין ההפקעה השנייה משנת 1998. בגין הפרשי הצמדה וריבית שלא שולמו בשגגה שולם לתובעים על ידי הרכבת ביום 4.1.2010 סך נוסף של 109,654 ש"ח. לפיכך, סכום הפיצויים הכולל שקיבלו התובעים מהרכבת בגין הפקעה זו הסתכם בסך של 311,739 ש"ח (המורכב מסך קרן של 264,978 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ולאחר ניכוי במקור של המיסים החלים על פי הדין). 

ב. יריעת המחלוקת

14.   הצדדים חלוקים בשאלה מהו גודל החלקה הרלוונטי לצורך חישוב פיצויי ההפקעה להם זכאים התובעים בשל כל ארבע ההפקעות האמורות. עוד חלוקים הצדדים בשאלת שוויו של השטח המופקע. בין הצדדים אף נתגלעה מחלוקת לגבי תשלום הפרשי ההצמדה והריבית המתייחסים לפיצויים שכבר שולמו לתובעים על ידי החברה הלאומית בגין ההפקעה הראשונה. יודגש כי הנתבעים טוענים טענות סף כנגד התביעה הכוללות טענות בדבר קיום התיישנות ושיהוי. טענות סף אלה שנויות אף הן במחלוקת בין הצדדים.

עיקר טענות התובעים