פסק דין בעתירה בעניין מתן מעמד לבן של עובדת זרה שנישאה לישראלי

בעתירה זו נדון אופן הפעולה של מדינת ישראל, משרד הפנים, בדיון בבקשות לוועדה לעניינים הומניטריים להסדרת מעמד בישראל. בעתירה התברר כי אין נהלים לעניין הפניה לוועדה, חבריה ואופן הדיון וההחלטה בבקשות, אין נהלים או הנחיות בנוגע לשימוע, בכתב או בעל פה של הפונים, ובמקרה שלפניי, בנוסף, לא התנהל דיון והבקשה נדחתה ללא נימוקים. העתירה היא להורות למשרד הפנים להמנע מהרחקת העותר 3, בנה של העותרת 1, עד לדיון בבקשת העותרת 1 לקבל מעמד בישראל מכוח נישואיה לעותר 2. בעתירה קודמת שהגישו העותרים הסכימו הצדדים כי העותר יפנה לוועדה לעניינים הומניטאריים במשרד הפנים ויבקש להסדיר מעמדו. העותר עשה כן ובקשתו נדחתה. מכאן העתירה שלפניי.

1. רקע הדברים

העותרת 1 (להלן: " העותרת" או " מריה") אזרחית מולדובה, הגיעה ארצה כתיירת בשנת 1997 ועבדה במשק בית. לדבריה, נאלצה לברוח ממולדתה בשל  איומים של בן זוגה לשעבר כי ירצח אותה. לטענתה, בן זוגה לשעבר הכה אותה בעבר והיא חששה לחייה ונמלטה לישראל. העותרת השאירה אחריה במולדובה את ילדיה אצל אמה.

לימים הכירה העותרת את העותר 2 (להלן: " העותר 2" או " דניאל") תושב ואזרח ישראל. לאחר תקופה בה חיו יחד התגרש דניאל מאשתו הראשונה ונישא לעותרת בנישואין אזרחיים. מריה ודניאל החלו להסדיר את מעמדה של מריה במשרד הפנים מכוח נישואיהם, הליך, שכפי שאפרט, טרם הושלם.

העותר 3 (להלן: " העותר 3" או " וסילי"), יליד 1988, הוא בנה של העותרת מנישואיה הראשונים. כאשר אמו הגיעה ארצה, נותר וסילי עם סבתו ואחיו במולדובה. לדברי העותרים, לאחר מספר שנים נישאו אחיו ועזבו את מולדובה וסבתו, שהזדקנה, התקשתה לטפל בו. לטענת  העותרים בכל אותה תקופה לוסילי ואחיו לא היה קשר עם אביהם.

בשנת 2005, שמונה שנים לאחר שהעותרת עזבה את מולדובה הגיעה בנה, וסילי, לארץ באשרת תייר. כשהגיע עדיין היה קטין, בן 17. מאז מתגורר וסילי עם אמו ובן זוגה, והוא מבקש להישאר בארץ ולקבל מעמד. העותרים מודעים לכך כי לעותר 3 אין זכות, כשלעצמו,  להישאר בארץ, ועל כן הגישו בקשה כי יישאר בארץ עם אמו ובן זוגה מטעמים הומניטאריים. לטענת העותרים, לוסילי אין משפחה במולדובה, פרט לסבתו הקשישה. העותרים מבקשים כי בקשתו של הבן תדון, רק לאחר שיוסדר מעמדה של אמו.

2. טענות הצדדים

א. טענות העותרים

העותרים טוענים כי בקשתו של העותר 3 להסדרת מעמדו כלל לא נדונה בוועדה הדנה בשיקולים הומניטריים ונדחתה על הסף בשל העובדה שהעותרת טרם השלימה את המצאת כל המסמכים הרלבנטיים להסדרת מעמדה היא, ממולדובה.

לטענתם, כאשר העותר הגיעה ארצה ואמו נשאה, הוא היה קטין שמעמדו תלוי במעמדה. העובדה שמעמדה לא הוסדר בשל קשיים בהשגת מסמכים טרם בגר בנה, אינה צריכה להשפיע על מעמדו.

עוד טוענים העותרים, כי אין מקום להפריד את וסילי מאמו, בעיקר לאור העובדה שאין לו משפחה במולדובה למעט סבתו הקשישה.

העותרים טוענים לליקויים בעבודת המשיבה בכל הנוגע לבקשה להסדרת המעמד והדיון בה.

ב. טענות המשיבה

המשיבה מפנה לעתירה קודמת שהגיש העותר 3, שנמחקה בהסכמה לפיה יפנה ללשכת מנהל האוכלוסין בבקשה לקבל מעמד ובמידה ותדחה בקשתו יצא את הארץ. בעקבות הסכמה זו הגיש העותר 3 בקשה שנדחתה, אך לא עזב את הארץ.  כששה חודשים לאחר שהיה עליו לעזוב את הארץ נעצר העותר 3 יחד עם אחיו שהסתנן לארץ דרך מצריים. העותר 3 טען כי לא קיבל את ההחלטה לפיה בקשתו נדחתה ועליו לעזוב את הארץ. עוד טוענת המשיבה כי בדיון המשמורת אמר העותר 3 כי הוא מוכן לשוב למולדובה שם נמצא אביו.

המשיבה טוענת כי אין לקבל את טענות העותרים בדבר שלמות המשפחה, כי העותרת היא זו שבחרה לעזוב את בנה כשהיה בן 9 עם אמה במולדובה.

3. נוהל הדיון בבקשה במשרד הפנים

ב"כ העותרים טענה כי הסירוב של משרד הפנים לבקשת העותר לא התקבל כראוי, שכן, לא נשקלה בקשתו וטיעוניו באופן ענייני ע"י הגורמים המוסמכים. על כן, בפתח הדברים אציג את אופן הטיפול בעניינו של העותר במקרה זה ולאחר מכן אבחן את הנוהל הראוי.

א. הדיון בבקשת העותרים במקרה זה