פסק דין בערעור תעבורה 36/15

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי חיל האוויר שניתן בתיק ח"א (תעבורה) 161/15 (סא"ל שחר גרינברג – שופט) ביום 27.8.2015. הערעור (קולת העונש) התקבל.

1. התביעה הצבאית מערערת על העונש שנגזר למשיב שהורשע על-פי הודאתו בבית הדין קמא בעבירה שעניינה נהיגה במהירות העולה על המותר, לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. כעולה מגזר דינה של הערכאה קמא, ביום 30.8.2014 נתפס המשיב כשהוא נוהג ברכב צבאי בדרך בין עירונית, במהירות העולה ב-28 קמ"ש על המהירות המותרת באותה הדרך, על-פי תמרור.
2. בית הדין קמא גזר למשיב עשרים ואחד ימי פסילת רישיונות נהיגה על תנאי למשך שנה, שהמשיב לא ישוב ויעבור על העבירה בה הורשע וכן 300 ש"ח קנס.
3. התביעה הצבאית עתרה להחמרה ברכיב הפסילה המותנית. נטען כי העונש המותנה שהוטל, בהיבט היקפו אך גם באשר לתקופת התנאי, אינו הולם את צורכי ההרתעה המתחייבים בנסיבות העניין. לעמדת התביעה אף רכיב הקנס שנגזר הינו מקל, אולם לגביו לא עתרה התביעה להחמרה.
4. טרם שמיעת הערעור הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה באשר לגורלו. על-פי הסכמתם זו התבקשתי להעמיד את רכיב הפסילה מותנית על שלושים ימים, למשך שנתיים. נטען כי הסכמה זו מאזנת בין חומרת העבירה בה הורשע המשיב וצורכי ההרתעה, אל מול עברו התעבורתי הנקי וההלכה שאין ממצים את חומרת הדין עת מתקבל ערעור התביעה. הצדדים עתרו, כי אם אכבד הסכמה זו, יינתן פסק הדין שלא במעמד הצדדים.
5. ראיתי לכבד הסכמה זו, שכן צורכי ההרתעה הצדיקו, בנסיבות המקרה, בשים לב לחומרת העבירה והיקף החריגה מהמהירות המותרת, הטלת עונש פסילה על תנאי רחב יותר מזה שהוטל, בהיבט משכו של התנאי ואף לגבי תקופת התנאי.
6. ערעור התביעה מתקבל, אפוא. רכיב פסילת הרישיונות על תנאי שנגזר למשיב, יועמד על שלושים ימים למשך שנתיים, שהמשיב לא ישוב ויעבור על העבירה בה הורשע בתיק זה. אין שינוי ברכיב הקנס שנגזר.

ניתן והודע היום, ט' בחשוון התשע"ו, 22 באוקטובר 2015, בלשכה ויובא לידיעת באי כוח הצדדים והמשיב.

ארז פורת,            אל"ם                                       אל"ם
שופט בית הדין הצבאי
ל ע ר ע ו ר י ם

חתימת המגיה: _________________             העתק           נאמן             למקור