פסק דין בעניין תובענה לשיתוף רכושי

1.ביום 27.05.2020 הניחה הגב' ק.ח (להלן: "התובעת"), תובענה כנגד שני ילדיו של המנוח, ס.ש ז"ל, אשר הלך לבית עולמו ביום 06.12.2018, שעה שאלו נכללו בין יורשי המנוח מכוח צוואותיו.

2.למעשה, מדובר בתובענה לשיתוף רכושי מכוח היות התובעת והמנוח ידועים בציבור, לשיטת התובעת מיום 27.12.1994, אגב נישואין למנוח ביום 23.10.2015 ועד לפטירתו של המנוח.

3.הליך זה קיבל את המספר 62952-05-20.

4. ביום 28.10.2020, הגישו הנתבעים בהליך לעיל תובענה משלהם אשר עתרה להפעיל תניית סילוקין בצוואת המנוח, צוואה אשר קוימה ביום 31.05.2020, ובה נכללה תניית סילוקין.

5.במילים אחרות הציגו הנתבעים בתביעתם עמדה ולפיה, או שתקבל התובעת את שצווה לה בצוואה (ואלו עשרות מילוני ₪ לעצמם) או שתעסוק בתובענות לאיזון משאבים ואז יאבד לה האמור בצוואה.

6.למרות סדר הגשת התובענות, אזי עניין תניית הסילוקין הוא הצריך להכרעה ראשונה.

תניית הסילוקין – טענות הנתבעים (התובעים שם) בתמצית

7.לא רק סעיף 7 לצוואה מבקש להבטיח רצון המנוח שלא יפריעו לביצוע צוואתו כולה, אלא גם כתב התחייבות משנת 2015 עליו חתמו הצדדים, נועד להבטיח זאת.

8.מכאן שעל פי תניית הסילוקין, אין התובעת יכולה לקבל דבר מעיזבון המנוח.