פסק דין בעניין קביעת אימהות על יסוד תוצאות בדיקת רקמות בניגוד לעמדת היועמ"ש

בפסק דין משלים זה יידרש ביהמ"ש לשאלה כיצד תוגדר אימהות המבקשת מס' 2 ביחס לקטינה נשוא ההליך, האם בדרך של קביעת אימהות בהתאם לתוצאות בדיקת רקמות שנעשתה (כפי שמבקשים המבקשים) או האם על דרך של מתן צו הורות פסיקתי (כפי עמדתה של ב"כ היועמ"ש באמצעות פרקליטות מחוז דרום).

הקטינה נולדה ביום 2.4.2024 כתוצאה מהפריית מטען גנטי של שני המבקשים, זרע של המבקש 1 וביצית של המבקשת 2, שהושתל ברחמה של אם פונדקאית בהליך שנערך בגאורגיה.

יצוין כי למבקשים ילדה נוספת שנולדה בהליך פונדקאות בגיאורגיה בשנת 2019.

ביום 24.10.2023 הגישו המבקשים בקשה למתן צו לביצוע בדיקות גנטיות וקביעות הורותם.

ביום 31.12.2023 התקבלה תגובת ב"כ היועצת המשפטית לממשלה לפיה אין התנגדות למתן צו ביצוע לבדיקה גנטית למבקשים ובהתאם לכך קביעת אבהותו של המבקש. עם זאת, טענה ב"כ היועמ"שית כי קביעת האימהות ביחס למבקשת צריכה להיעשות באמצעות צו הורות פסיקתי ואף התנגדה תחילה לביצוע בדיקה גנטית ביחס למבקשת.

לאחר מחלוקת והגשת טיעונים בענין זה, קבע ביהמ"ש כי הבדיקה תבוצע באותו מועד, הן ביחס לשאלת האבהות והן ביחס לשאלת האימהות והמחלוקת המשפטית תוכרע בהמשך.

ביום 22.5.2024 התקבלו תוצאות בדיקת הרקמות המצביעות על התאמה בהסתברות של מעל 99.99% בסיכוייהם של שני המבקשים להורות גנטית לקטינה. בהמשך לכך ועפ"י הסכמת הצדדים ניתן ביום 28.5.2024 פס"ד הקובע כי מבקש 1 הוא אביה של הקטינה, בהמשך הוגשו טיעוני הצדדים בשאלת אופן קביעת האימהות ומכאן פס"ד משלים זה.

טענות המבקשים:

המבקשים טוענים כי עד ליום 1.4.2024 לא נדרש צו הורות פסיקתי בנסיבות בהן שני בני הזוג הם בעלי קשר גנטי ליילוד. אומנם הקטינה נולדה לאחר פקיעת תוקפו של נוהל זה, אך הם פנו להליך פונדקאות במועד בו המצב המשפטי בישראל אפשר קביעת אימהות על סמך ביצוע בדיקת רקמות לקביעת קשר גנטי לשני ההורים, לכן יש לפעול לפי נוהל זה בענייננו.