פסק דין בעניין ערעור נזקקות על בית משפט לנוער

לפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לנוער בנוף הגליל (כב' השופטת אילנית אימבר) שניתן ביום 20.08.2024 בתנ"ז 50264-01-22, בגדרו קבע בית המשפט קמא כי מתקיימים בעניינו של הקטין עילות נזקקות והורה על הארכת צו הוצאה ממשמורת והשמתו של הקטין במשפחת אומנה למשך שנתיים נוספות.

רקע עובדתי

1. מדובר בהליך נזקקות שהתחיל עם היוולדו של הקטין בשל סכנה שנשקפה לו מאמו הסובלת ממחלת הסכיזופרניה. בעקבות הליך זה הוצא הקטין, בהיותו בן 11 ימים, ממשמורת הוריו והועבר למשפחת אומנה, שם הוא שוהה עד היום. ניסיונות המערער, אביו של הקטין, ורצונו לקבלו למשמורתו, נדחו על ידי גורמי הטיפול ועל ידי בית המשפט קמא.

2. הקטין נולד ביום 2014.xx.xx. יומיים לאחר הלידה קבע פסיכיאטר שבדק את האם עת שהתה במחלקת יולדות כי היא אינה יכולה לטפל בתינוק ואינה יכולה להימצא אתו לבד בשל היותה סובלת ממחלת הסכיזופרניה.

3. ביום 2014.xx.xx התקיימה ועדת חירום בעניינו של הקטין, שבה נכחו הוריו. במהלך הדיון התרשמו גורמי הטיפול כי הקטין נמצא בסכנה גבוהה. כן התרשמו גורמי הטיפול כי יחסיו של האב עם אמו של הקטין אינם יציבים וכי הוא יתקשה לטפל בקטין ובאם. על כן הוחלט, בהסכמת האב, על הוצאת הקטין למשפחת אומנה למשך 3 חודשים. במסגרת הדיון ביקש האב לשלב את הקטין אצל משפחת אומנה קרובה כדי שלא להקשות עליו.

4. על יסוד האמור הגישה עו"ס לחוק נוער בקשה למתן צו ביניים המורה על הוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד שתקבע את מקומו אצל משפחת אומנה חסויה. בבקשה נכתב, כי "הקטין בסיכון, האם ללא מסוגלות, האב בעבר התמכרות לאלכוהול, מערכת יחסים לא יציבה, אין מערכת תמיכה (לפיקוח מלא)". בית המשפט לנוער נעתר לבקשה באותו יום במעמד צד אחד וקבע, כי תוקף הצו הוא למשך 30 יום. כן הורה בית המשפט לנוער על מינוי אפוטרופוס לדין לקטין.

5. דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 2014.xx.xx. במהלך הדיון הודיע האב כי ניתק קשר עם אמו של הקטין, ביקש לקבל את הילד לחזקתו, ותהה מדוע לא ניתנת לו ההזדמנות להוכיח כי הוא יכול לטפל בילד ולהיות לו גם אימא וגם אבא. הוא כן ביקש להעביר את הקטין לבית אחותו, ממנה הוא יכול ללמוד כיצד לטפל בו. האחות הביעה נכונות גדולה לטפל בקטין. עו"ס לחוק נוער התנגדה להעברת הקטין לחזקת אביו כבקשתו, ועמדה על הצורך בעריכת אבחונים מקדמיים, לרבות בדיקת מסוגלות הורית לאב ובחינת מערכת התמיכה המשפחתית, בטרם תינתן החלטה המורה על העברת הקטין לחזקת האב. בהסכמת האב בדיון נערכה לו בדיקת מסוגלות הורית שבעקבותיה הוגשה לבית המשפט קמא חוות דעת מטעם מכון שלם, אשר קבעה כי האב נעדר מסוגלות הורית. בית המשפט אפשר לאב להגיש חוות דעת נגדית וזו הוגשה מטעמו.

6. תיק הנזקקות המשיך להתנהל ועסק בעיקר בקביעת הסדרי ראייה בין האב לבין הקטין שהתקיימו בצורה סדירה ובמתכונות שונות. בחלוף ארבע שנים מהעברת הקטין למשפחת אומנה נקבעו דיוני הוכחות בתיק. ביום 2018.xx.xx, 4 ימים בלבד לפני דיון ההוכחות הראשון, הגישה עו"ס לחוק נוער בקשה לביטול דיוני ההוכחות מהטעם כי הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה להכרזה על הקטין כבר אימוץ. נוכח האמור, ביטל בית המשפט לנוער את דיוני ההוכחות והורה על סגירת תיק הנזקקות.

7. תיק האימוץ התנהל במשך כשלוש שנים וחצי עד שהודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי הוא חוזר בו מבקשת האימוץ. בעקבות הודעה זו הורה בית המשפט לענייני משפחה ביום 2021.xx.xx על מחיקת בקשת האימוץ וסגירת התיק.

8. ביום 2021.xx.xx הגישה עו"ס לחוק נוער בקשה למתן צו ביניים להארכת צו ההוצאה ממשמרות. בקשה זו נענתה על ידי בית המשפט לנוער וביום 2022.xx.xx הוגשה בקשה חדשה להכרזה על הקטין כקטין נזקק לפי סעיפים 2(2) ו- 2(6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 (להלן: "החוק"), במסגרת תנ"ז 50264-01-22. צו הוצאה ממשמורת הוארך מעת לעת בגדר הליך זה ומכוחו המשיך הקטין לשהות אצל משפחת האומנה.

   פסק דינו של בית המשפט קמא