פסק דין בעניין איזון משאבים גם לגבי דירת מגורים

1.         הצדדים נישאו זה לזו  ב- 5.10.83 והתגרשו במהלך ניהול ההליכים ביום  7.11.05.

2.         לצדדים שני ילדים בגירים.

3.         עיקרו של פסק הדין באיזון המשאבים ביניהם משההסדר הקובע בעניינם הן הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").

4.         הסוגיות העומדות להכרעה בפסק דין זה הן:

*           הנכסים והזכויות אשר יאוזנו.

*           זכותה של התובעת (להלן: "האשה") למזונות  מהנתבע (להלן: "האיש"), עד ליום הגירושין.

*           מזונות בנם של הצדדים - המשרת כיום בשירות חובה בצה"ל, ומיום הגשת התביעה.

5.         העובדות הצריכות לענייננו :

            לצדדים אלה נישואים ראשונים, והם כאמור נישאו בחודש אוקטובר 1983.

            האשה עבדה כמזכירה שנים רבות, והאיש עדיין עובד במכון הרנטגן בקופת חולים ....

            לצדדים נולדו שני ילדים, כיום בגירים, ד. ילידת 10.3.85 וא. (ע.) יליד 22.1.88.

            לאחר תקופה קצרה של מגורים בשכירות בעיר גבעתיים בתחילת הנישואין עברו הצדדים להתגורר בנס ציונה (להלן: "דירת המגורים") אשר רכישתה מומנה מדירת ירושה  שהאיש ירש מסבו, גם היא בנס ציונה, סך כספי (מירושת סבו של האיש) וסך של 2,000 $ , כהלוואה (לטענתו של האיש) שקיבלו הצדדים מאביו (ראה תצהירו של האיש בעמ' 3).

            האיש בן יחיד להוריו, לגרסתו ולגרסת אביו (אשר כפי שיפורט בהמשך - הגיש תצהיר)  נוטה למצבי רוח, דמות חלשה, הנוטה לדיכאונות, ונעזר כל שנות בגרותו באביו - בניהול ענייניו הכספיים.

            האישה לא שבעה נחת מחיי נישואיה, עזבה את בית המגורים (שהיה בעת ההיא בתלמי מנשה, ט.ס) ב- 1.9.03.

            האשה הגישה את תביעותיה כשנה וחצי לאחר שעזבה את משפחתה, והתגוררה לטענת האיש עם מאהב, בדירתו.

            האשה הגישה שתי תביעות:  למזונות לאור מצבה הרפואי הקשה, אשר החמיר לאחר עזיבתה את הבית, ולאחר שנקבעו לה 100%  נכות גופנית (אוטם שריר הלב, סכרת ועוד), מזונות עבור הבן אשר בשלב מסוים עבר להתגורר עמה, ותביעה רכושית הצהרתית, אשר לאחר גירושי הצדדים תוקנה, והוגשה לצורך עריכת איזון  זכויות ונכסים ואלה שנצברו לטענתה במהלך הנישואין. האשה מחריגה כפי שיובהר בהמשך את דירת המגורים הרשומה על שמה בלשכת המירשם.

            זה המקום לציין כי אין מחלוקת שמועד עזיבתה של האשה את משפחתה,  בית המגורים,  הוא המועד אותו יש לראות כמועד הקובע לצורך עריכת האיזון,  אם כי,  האיש גם טוען בתצהירו ובסיכומיו, כי המועד בו פתחה האישה חשבון משלה  (1994) אותו יש לראות כמועד הקובע - לעניין איזון הכספים, בין הצדדים.

            מניתוח הראיות, והעובדות בענייננו, אני קובעת כי המועד הקובע - הינו ה- 1.9.03 - מועד עזיבתה של האישה את הבית, שהינו מועד הקודם להגשת תביעותיה לבית משפט זה.

6.         הצדדים גיבשו הסכמה לגבי סכום המזונות הזמניים עבור הבן קודם למלאת לו 18 שנים, והוא הועמד על הסך של 1,800 ש"ח לחודש, עבור כל צרכיו. עם גיוסו הגיש האיש את תביעתו להפחתת הסכום (תמ"ש 46772/04) נושא אשר ידון  במסגרת פסק דין זה.