פסק דין בנושא חסויה תושבת קיבוץ

1.       במרכזו של סכסוך זה נמצאת הגב' ר. י., חסויה, תושבת הקיבוץ XXX. שניים ניצים סביב שאלת מיהות הגורם שישמש לה כאפוטרופוס לרכוש, והם, בעלה המבקש מחד, וקיבוץ xxx (להלן - הקיבוץ), אשר אינו משמש צד פורמאלי להליך ספציפי זה, אם כי הינו הגורם אשר התניע את התהליך למינוי אפוטרופוס לחסויה מלכתחילה, והינו בעל עמדה ברורה בסוגיה נשוא הליך זה.

 2.      ראשיתו של ההליך המשפטי בעניין החסויה בבקשת הקיבוץ מיום 14/9/09 למנות לגב' ר., חברת הקיבוץ, אפוטרופוס-חיצוני, היינו, אחת העמותות המוכרות הפועלות בתחום, וזאת לנוכח היותה במצב דמנטי וחסרת יכולת לדאוג בעצמה לענייניה.

 3.      בתוככי הבקשה צוין כי בין הקיבוץ לא., בעלה של החסויה, הוא המבקש, מתנהלים מאבקים בלתי פוסקים, ששורשיהם נטועים בסכסוך מתמשך מן העבר, שאינו נוגע למשיבה, ושבמסגרתו התנהלו מספר הליכים משפטיים, אשר בסיומם, נחתם בין הצדדים הסכם פשרה, במסגרתו נשללה חברותו של המבקש בקיבוץ. לטענת הקיבוץ, משתמש המבקש שימוש ציני במשאבים שמעניק הקיבוץ לחסויה, לצרכיו הוא. כך, השתמש בתקציבה של החסויה לצרכיו, כשהוא מכניס את חשבונה בקיבוץ לגירעון עמוק, אשר אילץ את הקיבוץ להכניס את החסויה לתוכנית הבראה, במסגרתה הוטלו עליה מגבלות שונות, וזאת עד לאיזון החשבון. עוד נטען כי כנגד המבקש מתנהלים תיקי הוצל"פ רבים.

4.      כחודשיים לאחר הגשת בקשה זו הגיש המבקש בקשה מטעמו להתמנות כאפוטרופוס לחסויה. לנוכח הגשת בקשה זו, והטענה כי לקיבוץ אין מעמד חוקי להגשת בקשה מטעמו למינוי, ניתנה החלטתי מיום 12/11/09 המורה על עיכוב ההליכים בבקשת הקיבוץ, בין היתר משום שההליך בו נקט המבקש מעלה סוגיה זהה.

5.      ביום 23/2/10 מיניתי את המבקש ואת הבן א., כאפוטרופוסים במשותף לגוף החסויה בלבד. אולם לב ליבו של הסכסוך הינו בשאלת האפוטרופוס לרכוש החסויה. לנוכח המחלוקת העזה הניטשת בעניין זה, והמעלה שאלות נוקבות באשר לדאגה לצרכיה של החסויה, ולאור המלצות פקידת הסעד, עליהן יורחב להלן, מיניתי ביום 13/5/10 כצד נייטרלי את עמותת גג לנזקק ולחוסה (להלן - העמותה) כאפוטרופוס זמני לרכוש החסויה.

6.      בהמשך למינוי העמותה, עתר המבקש למתן צו מניעה המקפיא, הלכה למעשה, את המינוי האמור.

  תסקירי פקידת הסעד:

7.      בתסקיר הראשון מיום 8/2/10 תוארו קשייה התפקודיים של החסויה. כך צוין כי על פי חוות דעתה הרפואית של ד"ר איזקסון, החסויה נתונה בהכרה מלאה, מתמצאת במקום ומזהה את מכריה. ואולם, מצבה הקוגנטיבי פוגע באופן קשה ביכולת השיפוט שלה וביכולתה לדאוג לענייניה. היא ניידת בעזרת כסא גלגלים וזקוקה לטיפול והשגחה 24 שעות ביממה, אשר בפועל ניתנו על ידי עובדת זרה במימון הקיבוץ. משכך, הומלץ על מינוי אפוטרופוס לחסויה.

 8.      אשר לגורם שימונה, ציינה פקידת הסעד את לבטיה. מחד ציינה את הבעת רצונה של החסויה כי בעלה ישמש לה כאפוטרופוס, ואת התרשמותה כי החסויה מבינה את משמעות הדברים. כן צוינה עמדה זהה מצד ארבעת ילדי הצדדים, והמבקש עצמו, אשר טען כי היה והינו האדם המשמעותי ביותר עבור החסויה בכל הקשור לטיפול בה ולמיצוי זכויותיה מול כל הגורמים, בקיבוץ ומחוצה לו.

         המבקש והילדים הביעו התנגדות נחרצת למינוי אפוטרופוס חיצוני וטענו כי "זהו רצון הקיבוץ במטרה "להזיז" את אביהם מדרכו ולמנוע ממנו לעמוד על זכויותיה של אמם בקיבוץ בנושאים שונים כגון: שיפוץ הדירה, בניית חניות, זכויות פנסיה וכו'".

         פקידת הסעד ציינה כי "ישנה תמימות דעים בקרב גורמי הטיפול בקיבוץ ביחס למעורבותו החיובית של א. בכל הקשור לנושא הטיפול בר.".

9.      מנגד, תיארה פקידת הסעד את הסכסוך העז הניטש בין המבקש לבין הקיבוץ, אווירת חוסר האמון, וחוסר שיתוף הפעולה בין הצדדים, אשר עלול להביא לפגיעה בחסויה עצמה משיקולים זרים.

         כך, צוינה המחלוקת בין המבקש לקיבוץ בשאלת הלנת העובדת הזרה, אשר על פי דרישות החוק, יש להלינה בחדר נפרד. צוין בתסקיר כי בתוך הדירה לא קיים חדר נפרד עבור המטפלת, ומשכך, נאלצת המטפלת ללון בחדר בדירה נפרדת אשר הוקצתה לה בקיבוץ. הבעיה מתעוררת בלילות בהם המבקש נעדר מן הבית, ואו אז נאלצת המטפלת ללון בסלון דירת החסויה, בניגוד לחוק.

          לטענת המבקש, הבעיה נוצרה עקב אי עמידת הקיבוץ בהתחייבותו לבנות בבית החסויה חדר נוסף, אשר היה מאפשר את לינת העובדת הזרה.

          בסיכום תסקירה ציינה פקידת הסעד כי עמדת מזכירת הקיבוץ הינה כי מוטב למנות גורם נייטרלי, שכן עם בני משפחת החסויה יקשה על הקיבוץ לנהל תקשורת, עקב חוסר האמון שנוצר.

          בסיפא תסקירה ציינה פקידת הסעד כי - " מדובר במקרה מצער של אשה חולה הנתונה במרכזו של סכסוך קשה... ולהערכתי לאור מערכת היחסים המורכבת והמסובכת שנוצרה בין הקיבוץ כגורם המממן את כל הוצאותיה של ר. ושותף פעיל בטיפול בה, לבין הבעל א., אין זה סביר להמליץ עליו או על מי מבני המשפחה כאפוטרופוס על רכוש. לאור זאת, נראה לי כי נכון יהיה להפריד את האפוטרופסות על גוף מהאפוטרופסות על רכוש, ובכך להבטיח ככל שניתן שמצד אחד המשפחה תמשיך להיות מעורבת בטיפול הרפואי בה, ובנושא הכספים יתמנה גורם נייטרלי כאפוטרופוס שיוכל לפעול באופן ענייני לטובתה בלבד וללא קשר לחוסר האמון ומשקעי העבר".

 10.    בתסקיר מיום 19/7/10, שבה פקידת הסעד וציינה כי הקונפליקט המרכזי בין המבקש לקיבוץ נסב סביב סוגיית הלנת העובדת הזרה. צוין כי הקיבוץ הורה למטפלת הזרה לעזוב את דירת החסויה בלילות, גם כאשר המבקש אינו נמצא בדירה, כל עוד לא יוקצה למטפלת חדר בתוך הדירה, על מנת למנוע עבירה על החוק, אולם המבקש מתנגד לכך. כן צוין כי הקיבוץ מעוניין כי העסקת העובדת הזרה תתבצע באמצעות האפוטרופוס החיצוני ולא על ידם.

11.    התסקיר האחרון, מיום 18/10/10, נערך לאחר מינוי עמותת גג לנזקק ולחוסה כאפוטרופא לרכוש החסויה. בתסקיר זה צוין כי המבקש פיטר את העובדת הזרה ביום 4/10/10. לדברי המבקש, החליט על הפסקת עבודת המטפלת מכיוון שלטענתו עם כניסת העמותה לתפקידה, חלה הרעה בתפקוד המטפלת המתבטאת בחוסר סבלנותה כלפי החסויה והיעדרויות במהלך היום. עוד לטענתו, הואיל והקיבוץ הסיר אחריות מהעסקת העובדת הזרה עם כניסת העמותה לתפקיד, אינו מוכן כי החסויה תישא באחריות לתנאי העסקת העובדת הזרה.

          פקידת הסעד ציינה כי היא דווקא התרשמה כי עדה כה הייתה שביעות רצון מלאה מתפקוד המטפלת הזרה, וכי הטענה בדבר שינוי התנהגות עם כניסת העמותה - מתמיהה. אמנם, פקידת הסעד ציינה כי בביקורה בבית החסויה, מצאה כי הינה מטופלת היטב על ידי המבקש, אולם לשאלתה השיב המבקש כי מציאות זו לא תימשך לאורך זמן, וכי הינו מתכוון לתבוע מהקיבוץ את הגדלת חדרה של החסויה.